בתשובה לליאור חיימוביץ', 11/01/06 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקום שיטה של זכיונות, יש לעבור לשיטה של רשיונות - במקום מכרז, אשר רק הזוכים בו רשאים לשדר, יש לקבוע תנאי סף אשר כל מי שעומד בהם יקבל רשיון. במקביל, יש להפריד את ערוץ 2 לערוצי "קשת" ו"רשת", להפריט את ערוץ 1 (ולבטל את מס הגולגולת הנקרא "אגרה" ונגבה מיהודים בלבד). על הממשלה לשמור בידיה רק ערוץ ציבורי לנישות בלתי מסחריות - טלויזיה חינוכית, ערוץ בעברית פשוטה לטובת עולים חדשים וערוץ הכנסת, אשר ימומנו ישירות מתקציב המדינה, ללא צורך במנגנון גביה מנופח ומפלה נוסף. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל אין דבר כזה להפריט את ערוץ אחד, פשוט משום שערוץ 1 לא מתקיים כגוף כלכלי עצמאי (עד כמה שאני יודע). מה שכן קיים כגוף עצמאי היא רשות השידור, והרי בעצמך אמרת שיש לה תפקיד, בדמות טלויזיה חינוכית, ערוץ הכנסת וערוץ בעברית פשוטה לעולים חדשים, כפי שהגדרת. אם כך, אני מבין שלמעשה אינך בעד הפרטת או חיסול הרשות, אלא דווקא בעד ריכוז סמכויות שידור נוספות בידיה ואף "הלאמה" של מספר ערוצים למטרה זו - שהרי גם הטלויזיה החינוכית וגם ערוץ הכנסת הם אמנם גופים הממומנים ע"י הממשלה, אך אינם חלק מרשות השידור. מלבד זאת, ברגע שהסכמנו על הצורך בקיומה של רשות כזו, הרי על התוכן ניתן להתווכח: אתה טוען שיש לשמור רק שלושה ערוצים, ואילו כיום בפועל קיימים גם ערוץ תוכן (ערוץ 1) וערוץ תוכן "אלטרנטיבי" (ערוץ 23). ניחא, בעידן של ריבוי ערוצים שכזה עוד ערוץ או שנים לא מהווים הבדל. בודאי תטען, כי שני ערוצים אלו הם הם האבן השואבת הכספית של רשות השידור, ובלעדיהם לא יהיה צורך באגרה המגוכחת. אני לא חושב. לדעתי רוב הכסף (ודעתי מגובה בנתונים שפעם קראתי, אך איני יכול למצוא להם סימוכין) הולך למשכורות ותשתיות, שיתקיימו גם ללא שני הערוצים הללו, בהנחה שתתקיים רשות גם בלעדיהם. והרי למסקנה הזו כבר הגענו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בולשיט מוחלט. לא ניתן למכור חטיבה עסקית בחברה מסחרית?! ראה למשל את עסקת IBM-Lenovo באותה מידה ניתן להפריט את ערוץ 1 בלבד, ולהשאיר את רשות השידור כגוף רזה הכולל את הערוצים עליהם דיברתי (כמה כבר עולה לשים 3 מצלמות בכנסת, או לשדר "פרפר נחמד" בלופ?), הממומן ישירות מתקציב המדינה, בלי צורך במס גולגולת נוסף (המוטל בפועל על יהודים בלבד) בדמות האגרה. אבל עיקר הענין הוא מעבר משיטה של זכיונות לשיטה של רשיונות, שתוביל לפלורליזציה של התקשורת. ברור שעיקר הכסף ברשות השידור (כמו ברוב הגופים הכלכליים שאני מכיר) הולך על משכורות ותשתיות, מה נשאר? ציוד משרדי?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בכל מקרה כל שינוי במבנה הרשות דורש את שינוי חוק ראשות השידור ולכן באמת אפשר להניח שהכל אפשרי, בהתאם לשינוי בחוק. כמובן שזה לא רלוונטי מכיוון שתרחיש כזה, בו הערוץ הראשון מופרט ורשות השידור נשארת כגוף מסורס, נראה לי לא סביר משום שמשאבי הערוץ הראשון מהווים את עיקר משאביה של רשות השידור. בלי רשות השידור אין ערוץ ראשון, ובלי הערוץ הראשון אין רשות שידור (ואני מפריד לרגע בין תחום הטלויזיה לתחום הרדיו). שלושת המצלמות בכנסת, "פרפר נחמד" בלופ, ואם תוסיף גם תכנים אמיתיים (כמו שכבר קיימים היום ואולי עוד יותר) יתנפחו באופן טבעי כך שלמעשה האגרה לא תוסר ולהערכתי גם לא תקטן. מה ירד? החוזה האישי עם חיים יבין של 20,000 דולר לחודש? הרי ברשות השידור ישארו אותם בכירים עם משכורות מנופחות (רק שתהיה להם פחות עבודה, אולי) ובקצה השני ישאר אותו מספר של טכנאי שידור, מאפרות ומלבישות. אפשר להניח שעיקר החיסכון יהיה בתקציבי הפקה, אבל גם בערוץ הכנסת אני בטוח שיצליחו להפיק תוכניות אירוח בהשתתפות הקהל עם הח"כים המצטיינים של השבוע. כמובן שבעניין המשכורות אתה צודק, הייתי צריך לומר - משכורות בכירים. בחברה כגון הערוץ הראשון רוב המשכורות צריכות להגיע ליוצרי התוכן (כוכבים, מפיקים, וכו') ולא לבכירי החברה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |