בתשובה לפוקינודי, 30/12/05 1:34
כנסו מהר 359989
LG • בתשובה לפוקינודי יום ב', 9/1/2006, 23:34
חלק מהדיון הזה חופף את הטיעונים שב- "קפיטל" של מרקס לגבי אורך יום העבודה, בפרק שכולל תיאור היסטורי (מעניין מאד, לטעמי), על תנאי העבודה בתקופת המהפיכה התעשייתית באנגליה.

בתקופה הגרועה ביותר שלה ירדה תוחלת החיים של הפועלים (בענף התחרה או הקדרות, נדמה לי) לבערך 20 שנה, כתוצאה ממחלות ריאה בגלל חשיפה לאבק רעיל. בעלי ההון התייחסו לבני אדם כאל גורמי ייצור כפי שמלמדים, אולי, עד היום בפקולטאות מסוימות לכלכלה. (בכלל, הטרמינולוגיה הכלכלית-עסקית היא טיפה בעייתית. למשל, מה זה "המשאב האנושי"? משאב זה משהו ששואבים ממנו, כמו באר נפט, למשל. כנראה שמנסים לחנך כלכלנים לראות באנשים חומר דומם שיש להפיק ממנו את המירב).

ובכן, בשיאה של המהפכה התעשייתית הגישה הזו נחלה הצלחה מסחררת, על רקע הגירה המונית של כפריים אל הערים.

בוא ונתחיל משם. האם יעילות כלכלית מצדיקה תוחלת חיים של כ- 20 שנה, כשילדים עובדים מגיל 9 לפרנסת המשפחה (ביזמת ההורים, כמובן)?

וצריך להדגיש: חלק גדול מהפועלים עצמם תמכו בתנאי העבודה האלו.

במילים אחרות, אם תנאי עבודה כאלו מבטיחים מקסימום צמיחה - האם זהו מחיר ששווה לשלמו?
כנסו מהר 360012
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לLG יום ג', 10/1/2006, 9:28
מה גרם לנהירה ההמונית אל הערים, שם ציפתה להם תוחלת חיים של עשרים שנה? מה גרם לאותו "חלק גדול מהפועלים עצמם" לתמוך בתנאי העבודה האלה? אני מנחש שהאלטרנטיבה היתה גרועה עוד יותר.

האם יש בכך הצדקה לעבודת ילדים? לסיכון העובדים? לחשיפה לגורמי מחלות? ודאי שלא. בעולם אידיאלי כל אלה לא היו מתרחשים, אבל יחסית לעולם העצוב של טרום המהפכה התעשייתית זה היה שיפור. אחד הלקחים המתסכלים של המאה שעברה הוא שכוונות טובות למנוע ניצול דומה מסתיימות, הרבה פעמים, במפח נפש גדול יותר (ויסלחו לי האדון מאו מור ותומכי החמר רוז' שבקהל).
כנסו מהר 360014
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/1/2006, 9:37
סליחה על החיטוט, אתה עצמאי או שכיר?
כנסו מהר 360146
איציק ש. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 10/1/2006, 19:24
זהו חלק מעבודתו של מרקס בספר '' הקאפיטל''. האכרים ''שוחררו'' מהקשר שלהם לקרקע בתהליכי השתלטות של האצולה. התהליך נקרא תהליך הגידורים ובתיכון לומדים עליו.
כנסו מהר 360224
איציק ש. • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 11/1/2006, 5:59
יש לא מעט דוגמאות של יצירת מצב בו יש ברירה לאכרים האם למות מרעב או לנדוד העירה. המילה -פרולטריון -מקורה ברומא. גם שם היו המוני אכרים שאיבדו את מישקיהם ונאלצו לנדוד. ההבדל היה שהדבר לא הוביל למהפכה תעשייתית.
כנסו מהר 360340
LG • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/1/2006, 15:50
יש ויכוח בין היסטוריונים של הכלכלה לגבי מידת השיפור שהשיגה המהפיכה התעשייתית לגבי איכות החיים של הפועלים.

מצד אחד, רוב (אם לא כל) המדדים הכלכליים מראים על עליה (בהכנסה הריאלית, למשל), אבל מצד שני הגובה הממוצע של האנשים ירד באנגליה במהלך תקופה מסוימת, וזה נחשב אינדיקטור לרמת חיים נמוכה.

כפי שאיציק כתב, הקפיטליסטים ביקשו מן הממשלה "לעודד" הגירת כפריים אל העיר כדי לספק ידיים עובדות לתעשיה. מרקס מספר על התהליכים האלו, וגם על המאבקים להנהגת חינוך חובה (שלא השתלם לחלק מהמעסיקים, שלא היו צריכים יודעי קרוא וכתוב) ועל קיצור יום העבודה שהיה, אולי, המאבק הקשה ביותר.

ההנחה המשתמעת ממה שכתבת היא - אם אני מבין נכון - שאנשים יודעים מה טוב להם ויודעים לפעול כדי להוציא את המקסימום מההזדמנויות שהחיים מזמנים להם.

האם זה נכון לגבי רוב האנשים?

בגלל פערים בידע ובכישורים (קוגניטיביים, נפשיים, פיזיים), אנשים רבים אינם בוחרים תמיד באלטרנטיבות הטובות ביותר, ואינם מצליחים ליצור לעצמם הזדמנויות המתאימות להם. זה כולל גם את הפועלים בראשית המאה ה-‏19 באנגליה, שהיו ברובם אנאלפביתים וטרדות הקיום (והעדר זמן) מנעו מהם ליצור התאגדות אפקטיבית לשיפור תנאיהם.

אינני חושב שקומוניזם מהווה פתרון ראוי למצב הזה, אבל אולי אפשר ללמוד לקח קטן מאותה תקופה אפלה: ששעות עבודה ארוכות מדי מביאות לניוון ולא לאושר. בניגוד לשכר העבודה, שהוא יחסי (למחירי מוצרים), הזמן (מספר שעות העבודה המקסימלי) הוא מוחלט ומוגבל, ועליו ראוי להיאבק. זה, לפחות, משהו שהצרפתים עושים נכון.

מרקס מספר על בעלי המלאכה בתקופה הטרום-תעשייתית באנגליה, שהיו ברובם עצמאים והקפידו בקנאות על שעות העבודה. לא ניתן היה להעלות על הדעת שאומן (בשורוק) יוותר על השתיה עם החברים בפאב וילך לעבוד שעות נוספות - הוא חי בכבוד, היה גאה בעמלו וייחס חשיבות גם לעבודה וגם לפנאי. גם היום ניתן עדיין לראות את היתרונות בצורת אירגון של גילדה, בעיקר במקצועות שמבוססים על אמון (רופאים, למשל).
כנסו מהר 360342
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לLG יום ד', 11/1/2006, 15:58
תודה על האינפורמציה. מה עם גידול האוכלוסיה באנגליה באותן שנים?
כנסו מהר 360360
LG • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/1/2006, 16:36
כנראה שמהיר מאד, לפי:
ו-

אבל מה זה, בעצם, אומר?
כנסו מהר 360384
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לLG יום ד', 11/1/2006, 17:10
לא יודע. תוחלת חיים נמוכה יכולה להיות מוסברת ע"י הגדלת הילודה שכן כידוע תמותת תינוקות היתה בסביבות 50% באותן שנים. הגובה הממוצע הנמוך מעיד, אולי, על מעבר ממזונות כפריים עתירי חלב וביצים (באופן יחסי) למזון עירוני פחות מגוון שמבוסס על לחם ותפו"א. משהו דומה קרה לאנושות במעבר מחיי ציידים-לקטים לחקלאות: האוכלוסיה גדלה מהר מאד, אבל במקביל נעשתה הרבה פחות בריאה (לפחות עפ"י ג'יירד דיאמונד).

(נא לא להבין מהודעה זאת שאני מתיימר לדעת מה באמת קרה שם - אני בור לחלוטין בעניין הזה)
כנסו מהר 360421
LG • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/1/2006, 17:49
זה מעניין. הדים קלושים לתופעה הזו אפשר לראות במאמרים על חיי האיכרים שמגיעים בזרם מהיר לערי הענק בסין, וגרים בשיכוני צריפים עלובים. האם מהשכונות האלו יתפתחו בעתיד אזורי עוני ופשע, או שזה שלב מעבר הכרחי בתוך כל שינוי כלכלי?

כאנקדוטה, שמעתי פעם שאחת הסיבות לרשת הרכבות המפותחת של בלגיה, שהוקמה בסוף תקופת המהפכה התעשייתית, היתה הרצון למנוע את הווצרות שיכוני העוני, בין היתר כדי למנוע מהעובדים לבלות יחד אחרי שעות העבודה ולהתאגד. לכן יצרו מערכת רכבות שאיפשרה לפועלים לחזור הביתה לכפר בתום יום העבודה. כמובן שיש סיבות רבות לפיתוח הרכבות בבלגיה, אבל אולי זו דוגמה לכך שפיתוח תעשייתי לא תמיד צריך לבוא על חשבון איכות החיים של ההמונים.
כנסו מהר 360564
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לLG יום ה', 12/1/2006, 8:07
נדמה לי שהשאלה היא אם אלה באמת ''הדים קלושים'' או שחזור נאמן-למקור של אותה תופעה. תנועת המונים מהכפר אל העיר היא תופעה די נפוצה בחברות מתפתחות, למרות שלנו, כמסתכלים מן הצד, נראים החיים בשכונות העוני כמשהו שאין רע ממנו. ייתכן שלמהפכה התעשייתית באנגליה היו מאפיינים מיוחדים מבחינה זאת (לא בדקתי את מהימנות ההסבר שהביא איציק) , אבל מאחר והתופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב במקומות שונים ובזמנים שונים, אולי ההסבר הוא שבכפרים ובעיירות הקטנות המצב גרוע עוד יותר, רק שאנחנו פחות מכירים אותו.
כנסו מהר 360568
איציק ש. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 12/1/2006, 8:22
אינך יכול להשוות את המאה ה-‏16 באנגליה להיום. אם תקח לדוגמה את פולין: כשנפל הקומוניזם בפולין היו 30% מהפולנים איכרים. ברור לכל אחד שבמדינה מודרנית יכולים חקלאים, שהם פחות מ-‏10% מהאוכלוסיה למלא את כל מה שדורש המגזר החקלאי. לכן היתה נחוצה טרנספורמציה בפולין. זהו בגדול הגרעין של המהפכה התעשייתית. מה שמרקס תיאר הוא נישול האיכרים בשיטות של שוד אדמות. גם השיטה הזאת לא היתה חידוש עולמי במאה ה-‏16 . שיטת הגידורים נעשתה ונעשית גם היום. היא אמנם לא עוסקת בהשתלטות על שיטחי מרעה, אך בהרבה הפרטות- זהו העיקרון.
כנסו מהר 360652
LG • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 12/1/2006, 14:01
נדמה לי שחלק מהעניין נבע גם מכך שהמיכון החקלאי הוריד את הדרישה לאיכרים ויצר יתרונות לגודל שלא היו קיימים קודם.
כנסו מהר 360655
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לLG יום ה', 12/1/2006, 14:24
זה בעצם מה שגם איציק אמר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות