|
||||
|
||||
אתה לא יכול לרקוד על שתי חתונות. או שאלוהים הקריס את פונקציית הגל בזמן המפץ הגדול, ואז הוא בהכרח היה לפני, ואז אתה חייב להתמודד עם השאלה איך הוא נוצר, ומי הקריס אותו, או שאלוהים הקריס את פונקציית הגל אחרי המפץ, ואז אתה חייב להתמודד עם השאלה למה צריך את אלוהים בסיפור הזה, ומה רע בתודעה של אדם פשוט כמוך או כמוני. |
|
||||
|
||||
- אתה לא יכול לרקוד על שתי חתונות. - אני כן. אני יכול גם לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. למה, גם על זה יש איסור פאולי ? או שזה עוד פעם המעצבן ההוא גדל ? אבל במקרה הזה אין לי צורך להפגין את כישורי הריקוד שלי. אני אנסה להתקדם לאט ובבטחה ראשית - אני לא טוען שאלהים הקריס את פונקצית הגל אחרי המפץ. אם מישהו הקריס את פונקצית הגל בדיעבד זה או אנחנו או יצורים תבוניים אחרים שהופיעו לפנינו ביקום. (לשכ"ג יהיה בטח מה להגיד על ההנחה המובלעת במשפט האחרון) האפשרות של בורא עולם כמקריס פונקצית הגל של היקום נראית בעיני כך : ישנו האל המטאפיסי האחד הבלתי ניתן לחלוקה (עונה על הקריטריונים של פארמנידס - כי הוא היש האמיתי היחיד.) האל בורא את היקום הפיסי בארוע בריאה שאינו מתרחש בזמן (הזמן הוא אמת מידה פנימית ביקום שלנו ולא התקיים בטרם בריאת היקום). הוא בורא את החומר וחוקי הפיסיקה (הזמן, המרחב, היחסים הפיסיקליים) יש מאין ומפעיל את המערכת במפץ הגדול. טיק טוק הזמן וכל חוקי הפיסיקה מתחילים לפעול. עכשיו לשאלות שלך : - ואז הוא בהכרח היה לפני, ואז אתה חייב להתמודד עם השאלה איך הוא נוצר, ומי הקריס אותו. - הוא על זמני ועל מרחבי ולכן אהיה אשר אהיה. הוא לא נוצר ואף אחד לא הקריס אותו. איך הוא עשה את זה ? איך הוא ברא יש מאין ? אני לא יודע. מה אני, אלהים ? מה שכן, אני יודע שאם הוא אלהים המטאפיסי, האמת היחידה, האחד הבלתי ניתן לחלוקה, אז בטח שהוא יכול לעשות את זה, וגם עשה. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אתה יכול לחזור לתגובה 350719. בסופו של דבר, הוספת כאן עוד הנחה למערכת ההנחות שלך, מבלי שתהיה לנוכחות שלה (של ההנחה) שום השפעה. זה מסוג הדברים שמר רדלר (מסיבותיו הוא) מתנגד להם. |
|
||||
|
||||
כל עוד יוצאים מנקודת המבט הפיסיקליסטית אתה צודק. ההבדל הוא לא באיך מתנהל היקום הפיזי. ברגע שאני מוסיף את הנחת בורא עולם - כלומר שהיקום הפיסי הוא לא כל היש - אני גם מניח ממד מטאפיסי לקיום שלי (נפש) ויכול לבנות מוסר ותכלית לפעולותי. אדם סמית' וניטשה יכולים,לעומת זאת, ליצר לכל היותר את המוסר האמריקאי (בנפול אויבך השתן על קברו). אני חושב שבקפנדריה הגענו כאן לנושא המאמר - כיצד הצליחו כל כך הדתות לקנות אחיזה בלבבות המין האנושי למרות חוסר הרציונליות המובהק הטמון בהן. התשובה לדעתי היא בהקנית התכלית לאדם. הידיעה שבאיזה אופן פעולותינו ולעתים כוונותינו נשפטות על פי סטנדרטים אלהיים -מוסריים, בין אם נזכה בכך במשהו (גלגול נשמות, עולם הבא, ימות המשיח) ובין אם לאו (ליבוביץ'). אתה מוכן להעביר את הלויתן בבקשה ? ודבר נוסף - כנראה יש בנו משהו שמחפש את מה שמעבר. שלא מסתפק בכאן ועכשיו אלא מחפש תמונה גדולה יותר Morpheus: I know *exactly* what you mean. Let me tell you why you're here. You're here because you know something. What you know you can't explain, but you feel it. You've felt it your entire life, that there's something wrong with the world. You don't know what it is, but it's there, like a splinter in your mind, driving you mad. It is this feeling that has brought you to me
|
|
||||
|
||||
הטענה של רדלר היא שלא צריך להוסיף את הממד המטאפיזי. אני לא חושב שיש ויכוח על השאלה אם אפשר להוסיף אותו (ניוטון אמר שאלוהים מפעיל את הגרוויטציה). מה אתה רוצה מאדם סמית'? |
|
||||
|
||||
אם אתה לא מוסיף את הממד המטאפיסי (למעשה מתחיל ממנו ומוסיף את הממד הפיסי) אתה נשאר עם הבעיות הקשות שבתגובה 315534 סעיפים 4 ו 6 |
|
||||
|
||||
כבודו של אדם סמית' במקומו מונח. הבאתי אותו כדוגמה לפן המטריאליסטי שלכאורה יכול להפעיל חברה אנושית (האופה אופה את הלחם כדי להרוויח כסף ולא כדי שאנשים ישבעו) אך למעשה לא יכול לעמוד לבד. פנים רבות וחשובות של העשיה האנושית לא היו מתקיימות אלמלא אנשים פעלו בניגוד לאינטרס המטריאלי של עצמם. ון גוך היה יכול להתפרנס טוב יותר מסיוד בתים מאשר מציור. הוא היה יכול להתפרנס מכל דבר טוב מאשר מציור, אבל הוא בחר לצייר. הוא ראה עצמו ככשלון ועדיין בחר לצייר. למזלנו. |
|
||||
|
||||
אני מניח שיהיה מי שיגיד שההפסד לא היה כל כך גדול... |
|
||||
|
||||
אני חייב לתהות - מה לעזאזל אתה רוצה מגדל? |
|
||||
|
||||
כלום. סתם name dropping. האמת, מעצבן אותי שגם אחרי שהתאמצתי להבין את המאמר עליו והיה נדמה לי באותו רגע שהבנתי משהו מהח"ן שלכם, לא נשאר לי שום קצה חוט של הבנה בטווח הארוך. מה בטווח הארוך - למחרת בבוקר! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |