בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 02/01/06 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש מה לומר על זה. אפשר לספר על מחסור באלקטרוליטים, על עומס כלייתי, על בצקת ריאתית, על היפונאטרמיה ועל הכנרת המתייבשת. בטוחני שהרופאים שבקהל יוכלו להוסיף עוד תריסר סיבות. כלומר, אפשר להראות בקלות למה בקבוק אחד של מים חיוני לבריאות, ולמה יותר מעשרה כאלה מהוים סכנה, ואם לשפוט מפעילותך באייל, זה בדיוק מה שהיית אתה עונה לצעקן ההוא מהדוגמא שלך. אם ברור שהפונקציה לא מונוטונית, בטח אפשר להסביר למה זה כל כך ברור. הטיעון היה שיותר כסף אצל הפועלים יתרום להגדלת הצמיחה, ואם כך *לי* לא ברור בכלל למה העלאת השכר לאלף וחמש מאות דולר לא תשיג אפקט חזק יותר באותו כיוון. כל אלה שלהם זה ברור כשמש, הסתפקו עד כה בטענה שזה ברור מפני שזה ברור, או שזה כל כך ברור שאין טעם להסביר למה, חה חה חה. ביקשתי יפה שיצרפו אותי למעגל הצוחקים, ללא הועיל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני הייתי עונה כך לצעקן, אבל לא כולם (לצערי) חושבים כמוני. אם המרצה על הצורך במים בוחר להתעלם ממנו ולהמשיך לדבר על חשיבותו של בקבוק אחד ביום, והצעקן ממשיך לצעוק על חמישים הבקבוקים, בסוף גם לי היה נמאס והייתי צועק לו שיסתום כבר, כי בסוף מה שיקרה זה שאפילו נימוקים על ''למה בקבוק אחד ליום זה טוב'' לא נשמע מרוב הצעקות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושבני שמיצינו. _________ אוי. עכשיו נעבור לחמישים בקבוקי מיץ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |