|
||||
|
||||
המוות מרעב מאד זר לנו. נדמה לנו ששליטים ומשטרים עריצים הם מחוללי המוות העיקריים ואינני בטוח שזה נכון. בזמן הקולקטיביזציה באוקראינה מתו מליונים מרעב. נכון, לסטלין היתה יד בזה אבל לא רק הוא. במלחמת העולם השניה יש מספרים שונים לגבי הרוסים שניספו. היום המספרים נעים בים 25 מליון ל- 50 מיליון. אני מעריך שכל מה שמעל 20 מיליון הוא מוות מרעב ומחלות. ברעידות אדמה, רוב הנספים הם באיזורים הכפריים. מה ששוקי כתב הוא נכון.סטלין למרות שאפשר להגדירו כרוצח אפילו פתולוגי, ניסה להפוך במהירות מדינת ענק מפגרת ובחלקה הגדול אנלפבתית - למדינה תעשייתית. לשם כך הוא רצה שליטה וציות מחלטים. מוח החולני שלו קבע את האמצעים. מבחינה מסויימת גם היטלר רצה לממש מהפכה מהירה במצב הגיאופוליטי והאנושי של אירופה. אני חושב שלא נכון לתלות את הדברים באידאולוגיה מערבית לחלוטין שלנין, מאו ואחרים אימצו. |
|
||||
|
||||
מה שמחריד הוא לא רק האפולוגטיקה למי שרצח עשרות מיליוני מבני עמו (והרבה יותר ממה שעשו אויביו, כמו היטלר) אלא חוסר היכולת לקלוט שהרעב ההמוני בזמן הקולקטיבציה, כמו גם בזמן הקפיצה הגדולה קדימה הקומוניזם המלחמתי וכו היה תולדה ישירה של הצעדים הללו. איך אפשר להבין את המנטליות הזאת של "כן אבל"? מה זה משנה מה ניסה סטאלין לעשות? מה יכול לעמוד מול רצח המוני והגליה? איזו מטרה יכולים כאלו אמצעים להצדיק? |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי להצדיק את הצעדים. ניסיתי להבין איזה הגיון פנימי הוביל אותם. אצלך כנראה לא קיים דבר כזה שנקרא הגיון פנימי אלא רק אצל עצמך. אתה תמיד יודע יותר טוב מה אני מנסה להגיד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |