בתשובה לא.ד, 27/12/05 18:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר להמשיך כך עד אין סוף. "מו הראוי שיוסיפו..". הבת שלי לומדת יותר מדי שעות לימוד בשבוע כי מן הראוי ש... יש יומיים שהיא חוזרת ברבע לחמש. במשלך כל היום יש לה הפסקה ארוכה אחת של 20 דקות והיתר של חמש דקות. אולי אם היתה לומדת גם קריאה בטעמי המיקרא הכל היה בסדר ולא היתה חוזרת עצבנית ורעבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט לא מבקש שיוסיפו ויעמיסו על החומר הקיים. אני פשוט סבור שהנושא הזה הוא בעל חשיבות רבה. אינני מזלזל חלילה בלימודי המתמטיקה והאנגלית, אבל אני חושב שצימצום הידע במקורות לפרקים נבחרים מהמקרא הוא בלתי נסלח. למערכת החינוך יש די והותר כלים כדי ליצור שילוב נכון של השכלה וכלים חינוכיים ממקורות שונים ומגוונים. לימוד התלמוד (באותן הרמות המתאימות למסגרת של בתי ספר תיכוניים) עשוי ליצור מצב שבו הפערים בין חרדים לחילונים לא יהיו חריפים כל כך. אנו לא נהפוך את בנינו לבני תורה, אבל אולי זה יקל על הידברות. ואולי החשוב מכל: התלמוד הוא חלק מהמורשת שלנו ומהתרבות שלנו, ויש בו עוצמות אינטלקטואליות אדירות. אני חושב שדי בזה כדי לנמק באופן סביר אינטגרציה של קצת יותר יהדות בבתי הספר הממלכתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להחליט במקום מה יבואו שיעורי התלמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במקום שיעורי תנ"ך. בזמני היו שיעורי תושב"ע (יש לי זיכרון עמום של "הדרן עליך, המוכר את הפרה"), זה לא אותו דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר היטב את משנתי: שניים אוחזים בטלית. זה אומר שור מועד וזה אומר שומר חינם. יישבע זה שאין לו בה פחות מחציה, וזה שאין לו שור המבעה, ויחלוקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיילך לאורייתא :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בננו זה סורר ומורה - איננו שומע בקולנו, זולל וסובא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, נראה אותך מציע את זה. ישר יהיו רבים שיאמרו ש"יהרג ובל יעבור; אלו הם השורשים שלנו". אבל אם בבית הספר של הבת שלי יש מגמה לקולנוע בה היא עושה חמש יחידות- יכול בית ספר להקים מגמה למחשבת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם התלמוד זה השורשים שלנו. נדמה לי שפעם שינו את חידון התנ''ך כך שיכלול גם את המשנה כי חששו שחתן התנ''ך העולמי יהיה גוי ר''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשש כזה גדול. ממפגשי עם גויים1 בהם גם כומר קתולי, עולה שהנוצרים לא ממש קוראים את התנ"ך. כלומר, הם קוראים. את בראשית. שמות עד יציאת מצריים ו-10 הדיברות2, וקופצים לנביאים. עד כמה הם קוראים בעיון, יעידו אנשים שמסתובבים עם שמות כמו אחאב, עשו וקין. 1 נועה זה לא שם של גבר? 2 ומכאן הסברה המוזרה שיש רק 10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש יותר מעשרה דברות? ויש אנשים בשם קין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכר של ברבי, למשל. הוגים את זה קEיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזכר של הברבי קוראים "קן" שזה קיצור של Kenneth והוא בכלל סקוטי במקור ובא מהמילה הגאלית ל"נאה": Caioneach (הפרחים לגוגל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. באמת יותר מתאים לו קנת' מקין. לפי http://www.behindthename.com/top/search.php?terms=ca... ב-1994 899 תינוקות זכו לשם cain. ב-1995 958. וב-1996 947. בארה"ב כמובן. אני משערת שבשאר השנים אין להם נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלאלא. ב-1984, השם cain היה השם ה-899 בפופולריות שלו בארה"ב, ב-2001 הוא לא נכנס לאלפיה הפותחת. (השווי, למשל, ליוחנן http://www.behindthename.com/top/search.php?terms=jo...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונועה, אגב, נכנס למאיה הראשונה http://www.behindthename.com/top/search.php?extra=p&... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעמודות שמות הבנים חוששתני שהם מתכוונים לנוח. בעמודות הבנות - זה הפתיע אותי. אם זה כזה שם פופולרי בבלגיה, קטלוניה וספרד (קטלוניה זה לא חלק אינטגרלי מספרד?) אז למה יש לאנשים בחו"ל בעיה לקלוט את השם שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נח זה עם h בסוף http://www.behindthename.com/top/search.php?extra=p&... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנ''כים הלועזיים שבדקתי בהם, גם נועה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לביתי יש H בסוף. באנגלית, ללא הH זה היה מבוטא כמו משהו שקרוב יותר ל"נו". ה"ח" לא מבוטאת בכל מקרה, אבל אני לא יודע איך זה בשפות אחרות. (אגב, עפ"י המקרא, צ"ל נעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא ממש h. אין שם מפיק (להבדיל מ"נגה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל על זה מנקודת המבט של האנגלית לא של העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה עבר עלי אבל כל התגובות האחרונות שלי ממש הזויות, לא במקום, ולא נכונות. מקרה חמור של tunnel thinking (חשיבה מאובנת; תהליך שיוצר עולם תפיסתי שנהיה צר יותר ויותר; הגבלה גוברת של היכולת לראות זויות אלטרנטיביות ובקרה עצמית, תוך צמצום של אופציות אחרות לפתרון הבעיה). ועוד יש אנשים שסומכים על רציונליות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ממה /שאני ראיתי התגובה ההזויה היחידה שלך היא תגובה 485914 ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. מי שמדבר על הבנת הנקרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים ועוד איך. הם קוראים בפרוטרוט פסוק-פסוק ומנסים למצוא רמזים להולדת המשיח מבתולה ולכל הג'אז הזה. כך למשל, סיפור הנחש שעצר מגיפה בקרב בני ישראל, גויס לעניין - הנחש שהושם על מוט יוצר, הם אומרים, צורת צלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה נחש עצר איזו מגפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחש הנחושת – תבנית הנחש שתלה משה רבנו על נֵס, ומי שהסתכל בו התרפא מנשיכת הנחשים. בימינו – סמל לארגון הרופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם של הרוקחות. הסמל הזה מתנוסס מעל בתי מרקחת, בד''כ (וגם על השקיות שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק ונכון. תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור מופיע בספר "במדבר", פרק כ"א, פס' ד'-ט'. בקצרה, בני ישראל - לא בפעם הראשונה - מתלוננים על מסעם הנמשך והולך במדבר, על המן ועל המים. אלוהים, פסיבי-אגריסיבי שכמותו, משלח בהם נחשים. בהמשך, משה מכין פסל של נחש נחושת, וכל מי שהביט בפסל נרפא. כמה פרקים וספרים מאוחר יותר, נחש הנחושת עושה קאמבק בספר מלכים ב', פרק י"ח, פס' ד'. מתברר, שנחש הנחושת הלז הפך במרוצת השנים לאביזר של עבודה זרה, ולכן חזקיהו מלך יהודה בחר להשמידו ("וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הצצה ב"במדבר" בפרק הנדון הזכירה לי שכבר פעמיים לפחות שמעתי הסברים למלים "ואת הנחלים ארנון", ופעמיים שכחתי. אפשר לשאול אותך הפעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאני לא יודע את התשובה. נועה, אורי, מישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 351367 שמעתי שיש די הרבה גויים, מן הסתם חלק מהם יודעים את התנ"ך יותר מכומר קתולי ספציפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה היה תלוי בי הייתי מקצץ בשיעורי הספרות. לשון ממילא לומדים וספרות זה מקצוע שאפשר ללמוד באוניברסיטה. זה לא מקצוע כמו מתמטיקה וגם לא כמו פיסיקה מוגברת (לבני עליה) שנחיצותם הכרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיסיקה זה בזבוז כסף בתיכון. שילמדו מבוא למדעים ומי שרוצה פיסיקה ילמד באוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אצלי באוניברסיטה מצפים שתדע טוב טוב את הפיזיקה מהתיכון (למרות ששוברים הרבה מהדברים שלמדת בתיכון מהר מאוד), וגם עושים בחינת סיווג שמבוססת על החומר הזה וחייבים לעבור לפני שאפשר ללמוד את קורסי הפיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על חומר שבגיל 15-16 הוא לא פשוט בכלל. משקיעים בזה כמות אדירה של שעות על קבוצות קטנות, שכן רוב התלמידים מתייאשים ונוטשים את המגמות. המתייאשים בונים לעצמם דימוי עצמי נמוך וחושבים שהם לעולם לא יגיעו ללימודים ריאליים. לאחר הצבא, בגיל 22-23 כאשר מגיעים לאוניברסיטה, מדובר על חומר יחסית פשוט שכל אחד שמתקבל לאוניברסיטה בה אתה לומד יכול להשלים לבד או בקורס הניתן על ידי אגודת הסטודנטים. דרישת הקדם אינה ממש הכרחית. כלומר, באופן כללי יש טעות גדולה במערכת החינוך שמנסים ללמד את הילדים דברים מוקדם מדי, במקום להתעסק ביסודות. מדובר בבעיה עתיקה מאוד וכבר המהר"ל מפראג צווח עליה. ילדים למדו קצת חומש עם רש"י, וכבר מריצים אותם בגיל 6-7 ללמוד גמרא והם לא מבינים על מה מדברים. הבעיה מתבטאת, למשל, ב: 1) הוראת פיסיקה בתיכון (חוקי ניוטון עם משוואות) במקום בניית בסיס ידע רחב במדעים ובגרפים 1. 2) הוראת מחשבים בגילאי יסודי - חטיבת ביניים. - מכיון שהילדים לא מבינים בתכנות, מלמדים אותם להשתמש במעבד תמלילים. בזבוז כסף אדיר של שעות הוראה. הילדים יכולים ללמוד את זה לבד. 3) מלמדים ילדים בגיל 10-11 גמרא לפני שלמדו כמה מסכתות של משניות. הילדים הולכים לאיבוד ולא מבינים מה רוצים מהם. 4) מבלבלים במוח על עבודות חקר ונושאים אישיים כאשר הילדים בקושי יודעים לקרוא, ואין להם מושג מה זה לסכם. לא שאני נגד נושאים אישיים גם לקטנים אבל צריך לדעת שהמטרה היא לתת לילד טעם טוב בלמידה ושעיקר המאמץ צריך ללכת לכיוון של אוריינות. 5) בכלל יש כל מיני מקצועות והעצמות שמבזבזים עליהם שעות כאשר חלק מהילדים אינם יודעים כמו שצריך חשבון וקריאה. 1 תרגלתי עם תיכוניסט שהיה צריך להתכונן למבחן בבסיס של המכניקה. הבעיה שלו היתה שהוא לא הפנים כמו שצריך את יסודות הגרפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל 15-16? החומר הרציני נלמד רק בכיתות י"א וי"ב. בכל מקרה, לא ברור לי הזלזול בתלמידי התיכון. תזכור שלרוב הסטודנטים הבולטים והרציניים יותר באוניברסיטה הם לא בני ה22-23 ה"בוגרים" אחרי הצבא, אלא העתודאים, שהופכים ללעג ולקלס בגלל חרשנותם והעובדה שהם תמיד יודעים הכל ויש להם פתרונות שה"בוגרים" יכולים להעתיק. ולא, זה לא בגלל שרק הגאונים הולכים לעתודה. גם באוניברסיטה החומר לא פשוט כל כך, וכבר פגשתי כמה שהצטערו שלא לקחו אותו בבית הספר. דרישת הקדם הכרחית למדי, כי המרצה פשוט מניח שאתה יודע את החומר הזה ומלמד אותך בהתאם. אני מסכים שהוראת מעבדי תמלילים היא מפגרת. מה הקשר ל"לא מבינים בתכנות"? גם ילד ביסודי יכול ללמוד תכנות, זה לא קשה, אם השפה ידידותית. אני הייתי מאוד שמח אם היו מלמדים ילדים ביסודי לתכנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ש 10-20% מהתלמידים מסוגלים ללמוד פיסיקה בתיכון. השאלה היא האם זה הדבר הכי חשוב או שאולי עדיף שיתפסו מבט רחב על עולם המדע. אני תומך בגם וגם כמובן, אבל למערכת אין זמן - כי היא בלתי יעילה להחריד. הבעייה היא האחרים והדימוי עצמי שלהם. יש צורך להבהיר שגם אם אתה לא לומד פיסיקה בתיכון, זה לא אומר שאתה לא פיסיקלי. היום הרבה מאוד תלמידים אובדים ליכולת המדעית בגלל הטעות הזאת. עם כל הכבוד לכל הפיסיקה של התיכון, מדובר על אולי חצי קורס סמסטריאלי - עד 3 נקודות זכות מתוך 150 הנדרשים לתואר. אני הייתי הולך על תכנית הכרת המדעים שתדאג למושגים בסיסיים מכל תחומי המדע ולתלמידים מצטיינים נותן אפשרות לעשות קורס בפיסיקה של האוניברסיטה הפתוחה. נכשלת? לא נורא, לרוב עושים את זה סטודנטים. תעשה שוב בהמשך. אני גם רוצה שילדים בני 9-10 ילמדו תכנות. אבל בבית ספר עם כיתה ולוח וגיר זה לא הולך 1. בכלל, בתי ספר צריכים לדעת את מגבלות הכח. אם אתה לא מלמד כל ילד באופן פרטני, אתה צריך לבדוק טוב שאתה מלמד דברים שאתה מסוגל ללמד לכולם או כמעט כולם. 1 האמת היא שיש לי רעיונות על איך זה יכול ללכת, אבל נניח לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה, שראוי יותר לתת סקירה רחבה על עולם המדע. אני, דרך אגב, למדתי פיסיקה בכיתה ט' בלבד, וביולוגיה עד כיתה ט'. כימיה לא למדתי בכלל. אני סבורה שבאיזה שהוא מקום, אני בורה להחריד בנושאים הנ"ל. ככלל, אני סבורה שבית הספר צריך לתת ידע, ויותר מזה כלים לרכוש ידע, ופחות להתמקד בבגרויות. לפני שמלמדים ילדים בני 9-10 תכנות, הייתי מחזירה את שיטת ההכתבות, ומורידה נקודות, בכל גיל, על שגיאות כתיב. אין ספק שניתן ללמד תכנות לילדים, אבל כדאי קודם שידעו לכתוב בשפתם בלי שגיאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת ההכתבות? מה זה? יש לי הרגשה שאני הולך להתנגד בצורה חריפה להצעה הזו שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה מכתיב מלים/משפטים והילדים כותבים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה בהרבה שיעורים (וגם באוניברסיטה, למעשה). האם הכוונה היא שאחרי כן אוספים את המחברות ולועגים לתלמידים על כישורי הכתיבה הפגומים שלהם ("כתב חרטומים"), שלא לדבר על המלקות שסופג מי שהעז לא לכתוב? ומה בדיוק תוכן הדברים שאותם מכתיבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, הכוונה היא שלכל ילד יש דף, והמורה מכתיבה: 1.אנדרלמוסיה - וכל הילדים כותבים: 1.ענדרלמוסיע, ואחרי עוד כמה שניות המורה ממשיכה: 2.קפנדריא - והילדים כותבים: 2.כריסטינה אגילרה. עוברות עוד עשר שניות והמורה בשלה: 3.אספקלריה, והילדים מסננים מתחת לשפם שאין להם: ספקולציה תקראי לאמא'שלך, יא חתיכת בילהרציה בלי סניטציה ובלי אינסטלציה... ואחרי מספר 10, או 20, המורה אוספת את כל דפי ההכתבה, בודקת אותם בביתה החם והמוגן ומורידה נקודות על כל שגיאה. פעם זאת היתה פעילות חינוכית מאוד מקובלת (ושנואה, אבל למען האמת לא ברור לי אם היא היתה כל כך רעה. אולי באמת יצאו ממערכת החינוך באותם זמנים אנשים שהכתיב שלהם היה יותר טוב). ו"כתב חרטומים" הוא עניין לחוד ואיננו קשור בכישורי כתיבה אלא אולי בכישורים גרפיים מסויימים ואולי בבעיות מוטוריות (אלא אם כן אתה גרפולוג ואז יש לך השקפות לגמרי אחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה-של-ההכתבות שלנו היה תימני, שדקדק בכל חית ובכל עין. תמיד הרגשתי שאם מורה כזה, זה לא כוחמה לכתוב נחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן מקובל 10 מלקות לכל טעות כתיב, בתוספת כליאה בשירותים לשלוש שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני רוב המדעים שלמדתי בחטיבת הביניים ובתיכון היו לימודי חובה שהיו סקירה כללית כל ענפי מדע שונים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה). לאחר מכן המשכתי במגמת פיזיקה (בערך) שבה יכלו להשקיע בנו (במעטים שהמשיכו) יותר זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז מה? למדת כמה וקטורים, פתרת כמה תרגילים במכניקה וכו', דברים שבאוניברסיטה היית לומד בחצי סמסטר. לעומת זאת, 90% מהתלמידים הפנימו שהם לא מבינים בפיסיקה, שאין טעם לנסות ללמוד מקצועות מדעיים טכנולוגיים ו/או שמשהו דפוק אצלם. כסף לא היה כדי להשקיע בהם, כי היה צריך מורה יקר לפיסיקה שילמד קבוצה של 7-10 תלמידים שיוציאו את שם ביה"ס החוצה לתהילת עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם ראשונה? מזל טוב. נקווה שנגיע לעוד הרבה הסכמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את מה שכתבתי? על 90% מהתלמידים לא בזבזו יותר מדי זמן בלימודי וקטורים מיותרים. הם גם כנראה לא היו לומדים פיזיקה באוניברסיטה. אותם תלמידים שכן בחרו ללכת ללמוד פיזיקה קיבלו רקע לא רע. רקע שעזר להבין את העולם והיה שווה את כמות המסויימת של שעות שבועיות שהושקעו בו (לא זוכר בדיוק כמה כרגע). ולא. קבוצת הלימוד לפיזיקה לא היתה של 10, אלא של יותר. דווקא הרקע הזה של מקצועות החובה נותר להרבה תלמידים כידע בסיסי בפיזיקה ובכימיה אשר נדרש היום לאדם בעולם המודרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
99% מהתלמידים לא ילמדו פיזיקה באוניברסיטה, ומה שלא ילמדו בתיכון הם לא ילמדו אף פעם. אז מה? מי צריך להכיר את חוקי ניוטון, לדעת משהו על חשמל ומגנטיות, ולהבין לפחות ברמה בסיסית אופטיקה גיאומטרית, ולהיחשף לעקרונות של התרמודינמיקה? אף אחד. חוץ מאנשים תרבותיים, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) שמעו שמעו! 2) למה דווקא אופטיקה גיאומטרית? אני לא יודע האם זה הנושא הכי משעמם בפיזיקה, אבל זה בטח אי שם בתחתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. ניסיתי להיזכר מה למדתי בפיזיקה בתיכון, וזה מה שהעליתי בחכתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זה מה שלימדו ( פעם, על כל פנים) השאלה שלי היא למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה ויזואלי, קל להדגמה, קל למדידה, קל להבנה, קל לחישוב ומוכר לכל אחד (כמעט) מחיי היום יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל חצי חרמפפפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי יש כאן "תיאוריה" פשוטה שמסבירה הרבה תופעות מחיי היום-יום של התלמיד הסקרן. חוק סנל ו"חוק העדשות הדקות" (יש לו בטח איזה שם אחר שפרח מזכרוני) קלים לניסוח במתמטיקה של תיכון בלי נגזרות, אינטגרלים ושאר משביתי שמחות. בתמורה התלמיד מקבל תובנות לגבי דרך פעולתם של מראות, משקפות, טלסקופים, מיקרוסקופים, משקפיים, עיניים ומצלמות, וגם למה הדגים נראים גדולים יותר מתחת למים מאשר במחבת. עסק די משתלם, אם אתה שואל אותי, למרות שניתן היה להקדיש את הזמן לסוגיות חשובות יותר כמו מה דינן של סוכות הנבנות על גב גמל (כשרות!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אני זוכר את זה לרעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שגם אני שנאתי את העסק הזה בשעתי. לפני כמה שנים עזרתי למישהי ללמוד את החומר, ולהפתעתי דוקא נהניתי ממנו הפעם (אבל אל תספר ליעקב שמא יראה בכך הוכחה לטענתו שחבל לבזבז על זה זמן בתיכון). ותזכורת לפתיל חביב בעיני: תגובה 276985 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא בגלל שהפעם זה היה חומר טוב, אז בטוח שזה בגלל המישהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החומר היחידי המעניין בפיסיקה תיכונית היה, למיטב זכרוני, תורת היחסות וקצת עניינים אלקטרו מגנטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאאא. חוץ מאפקט קזימיר הכל שם שיעמום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלמדתי את החומר בכיתה י' שנאתי כל דקה ולא הבנתי כלום, ולמדנו את זה בערך כל השנה. כשהתכוננו לבגרות בי''ב, המורה העביר את כל החומר בשני שיעורים לקראת סוף השנה. היה ממש נחמד. כמובן שזה לא היה אותו מורה כמו בי'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה עניין אחר - עם המורה הנכון גם לימודי הנה"ח ייראו כמסע מרתק. וזה מניסיון אישי: עשיתי בגרות בכלכלה עם מורה חיצוני לביה"ס, בשיעורי ערב(!). הוא היה בחור צעיר ומשעשע, שלימד אותנו את חוק התפוקה השולית הפוחתת באמצעות סיפורים על ייצור בגדי ים. נהנינו מכל רגע ולא החמצנו אף שיעור (ואפילו קיבלתי 70 ומשהו באותה בגרות, הרבה יותר מאשר במקצועות ריאליים אחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר מאוד: הרי מדעי החיים הם ודאי מקצוע ריאלי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי אמר לך שיש לי בגרות במדעי החיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפור קטנה לחשה לי שאת כותבת בתחומים אלה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תבקשי ממנה לא לספר שאין לי בגרות בהם. גם לא תואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מניחה (ומקווה) שאם את כותבת עליהם אז את קצת מתמצאת בהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכן ההנחה המשונה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעמום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרו לך שכשרון עיתונאי נמדד ביכולת להסוות בורות? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל פירוט (קצר ובלי ארמית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוט ממני על דיני סוכה? מסתבר שעסקו די הרבה בשאלה מהי סוכה כשרה, ובין השאר היו צריכים להחליט אם מותר לבנותה על גבו של גמל - אני מניח שזה לטובת מוליכי השיירות שלא אהבו את הרעיון להקים סוכה במקום חדש מדי יום ביומו. קוראי האייל שלא נשבו בינקותם יכולים ודאי להוסיף מעט בשר (כשר, במטותא, ובלי דגים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה דווקא שהדיון על גב הגמל בא לטובת אלה שהתקנאו בדיוני המלאכים על ראש הסיכה (או אולי העשירר העוברים ב*קוף* המחט. ומה יש לך נגד דגים? הרי עכשיו מותר אפילו לשתות מי אקווריום להנאתך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ללמוד את זה בלי המתמטיקה. אפשר גם לקיים קורס חובה בפיסיקה לכל סטודנט באשר הוא, כנהוג בטכניון. סוג של תוכנית ליבה. לתת את הידע הנאור הזה רק ל 10% תלמידי תיכון מובחרים על חשבון 90% ברברים זה גם לא הכי טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי קורס החובה בפיזיקה 2 מ' בטכניון (חשמל, מגנטיות וגלים - הקורס שגם הסטודנטים לפיזיקה לוקחים) הוא אסון, דווקא בגלל שכופים לקחת אותו גם על הרבה אנשים שלא לומדים פיזיקה (לא כולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיזיקה (וכימיה) לימדו בבית הספר שלי את כולם במשך שנה. כלומר, 100% מהברברים. (עם ביולוגיה המשיכו שנה נוספת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איננו חלוקים. אני בעד ללמד את כולם הבנה רחבה בפיסיקה, כימיה וביולוגיה. אני חושב שיש להשקיע את המשאבים שיש בהוראת מדעים רחבה, בניית בסיס מתמטי טוב והכרות עם המדעים באופן איכותי, במקום להשקיע משאבים גדולים בלימוד של מגזר צר של המדע (לעניינינו מכניקה ואלקטרומגנטיות) ברמה כמותית הקשה לרוב תלמידי התיכון אך קלה לסטודנטים. מצד אחד, הלימודים הכמותיים הללו אינם מוסיפים דבר למי שהולך ללמוד באוניברסיטה ואינם אינדיקציה לכלום אחרי 6 שבועות בקורס פיסיקה הראשון. 1 מצד שני, הלימודים הכמותיים הללו באים על חשבון לימודים איכותיים רחבים עבור התלמידים שכן לומדים פיסיקה. מצד שלישי, הנסיון ללמד בגיל תיכון חומר קשה דוחק החוצה את הרוב הגדול של התלמידים ומסמן אותם כ"לא ריאליים" דבר שגורם נזק אדיר להם ולחברה. מי שבכל זאת רוצה ויכול ללמוד פיסיקה כמותית בימי התיכון יכול לעשות קורסים באוניברסיטה הפתוחה וראוי לעודד פעילויות מעין אלו. אם פעם התיכון שימש להכשרה מקצועית ותעודת בגרות או תעודת י"ג יכל להיות פתח לעבודה, היום זה לא המצב והתיכון צריך להתאים את עצמו למצב החדש. 1 אני יכול להעיד על עצמי. בתחום בו חשבתי שלימודים קודמים יעזרו לי כי אני כבר מכיר את התחום הם לא הועילו דבר. דווקא בתחום שבו היו רבים שהיתה להם הכרות עם המקצוע ולי לא היה, אני הצלחתי יותר מהם כי אני נאלצתי להשקיע בקורס ולתפוס היטב את החומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החומר שלומדים בתיכון לא קשה במיוחד, ואם לא מנסים ללמוד אותו כמותית, אני לא בטוח אם באמת לומדים משהו ולא סתם משחקים ב''נדמה לי''. זה כמו ללמוד אינפי בלי לחשב גבולות, לגזור פונקציות ולמצוא אינטגרלים (וכמובן שבלי להוכיח משפטים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. עכשיו אני צריך לחזור למערה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תוכל לטעון שמסך הבערות שלך מבוסס על הגותם של טובי הפילוסופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שקשור לדיון הפנטסטימגורי - מדינת ניו יורק הקפיאה את האישורים להקמת אוניברסיטאות פרטיות מסחריות. הצמיחה המהירה של סקטור ההשכלה הגבוהה ששואבת מימון ותמיכה ממשלתית בת 100$ מליון, משכה כל בר בי רב להקים בי"ס נוסף ללא פיקוח ממשלתי מספק.בית הנבחרים והקונגרס רוצים להדק את הפיקוח על התעשיה ובשלב ראשון הם הפסיקו לתת תמיכות כספיות לסטודנטים שלא סיימו בי"ס תיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפנטסטימגורי" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד שמח שבלב הדיון הקשוח על כסף ואידאולוגיה אתה מצליח לשים לב לדקויות של השימוש בשפה. דווקא חשבתי ש100 מליון דולר יקפיצו אותך. (פעם היתה לי מרצה שאהבה להישתמש בביטוי הזה, או אולי זה היה פנטסמגורי? היא צרפתיה אז אולי זה בא מפאנטאסם, שמזכיר את ידידנו פנטומאס שלפני כמה זמן יצא לי להציג אותו לבני הקטן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שהמורה דיברה על "פנטסמגורי". מיהו פאנתומס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנטומס, בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
i humbly beg forgiveness!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אתה יוצא מנקודת הנחה שלכל התלמידים יש מחשב אישי בביתם, ושעליו הם לומדים - או כבר למדו - כיצד להשתמש במעבד תמלילים ובשאר יישומי המחשב (חיפוש באינטרנט, לדוג'). ההנחה הזאת ברובה נכונה לגבי המעמד הבינוני-נמוך, הבינוני ו-(מן הסתם) הגבוה, אבל לאו דווקא נכונה לגבי השכבות הנמוכות, שלא יכולות להרשות לעצמן "מותרות" שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני יוצא מתוך הנחה שללמד שימוש במעבד תמלילים בשיעור שבועי זה בזבוז כסף. אפשר לעשות סדנה חד פעמית, אפשר לתת לילדים מבחן ואחר כך ללמד את אלו שלא יודעים, ואפשר סתם לפתוח את חדר המחשבים ולתת לילדים ללמוד זה מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם אנקדוטה. משפחה ענייה שמקבלת כל שבוע משלוחי מזון תרמה את שני (!) המחשבים הישנים שלה כי הם שדרגו לחדש (אני חושב רק אחד). אז נכון, מה זה כבר 1300 ש"ח, ובכל זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להביא מראי מקום לצווחותיו של המהר"ל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני נתיבות התורה פרק י' בתוך נתיבות עולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> "לימוד התלמוד (באותן הרמות המתאימות למסגרת של בתי ספר תיכוניים) עשוי ליצור מצב שבו הפערים בין חרדים לחילונים לא יהיו חריפים כל כך. אנו לא נהפוך את בנינו לבני תורה, אבל אולי זה יקל על הידברות". וכך כתב המשורר אילן שיינפלד: "הפער העמוק בין הישראלים החילונים לבין החרֵדים הוא האיום הגדול ביותר על קיומה של מדינת ישראל. [...] לוּ היו ראשי מערכת החינוך זוכרים את עצתו של הרב קוק, שכיהן כרבּהּ של יפו ואחר כך כרב הראשי הראשון של ארץ-ישראל, והקים בנווה צדק את היסודות לרבנות הראשית ולמערכת החינוך הדתית, היו מנהיגים לימוד מדע בישיבות – ולימוד תורה ויהדות בבתי ספר חילוניים. כך היו מאפשרים לנו לגדול כבני‑תרבות שלמים יותר, והיו מונעים מאִתנו הרבה מתחים לא‑הכרחיים בין 'דתיים' ל'חילוניים', בין 'ספרדים' ל'אשכנזים' ועוד. אך ראשי מערכת החינוך מאז ועד היום הם משני סוגים – זה המזהה את התרבות כמסכת של חילוניות עקורה, או זה המזהה את התרבות כמסכת של יידישקייט. אלה ואלה מַזיקים לתרבות העברית באורח הנהגתם את החינוך בישראל". – http://www.notes.co.il/uripaz/14719.asp |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיינפלד אמר, והמשמר יעבור לדום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |