בתשובה לגלעד ברזילי, 19/09/01 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(הכותרת הקודמות היתה ציטוט טיפשי משיר של ג'נסיס, התעלם) (וקח את הזמן. אנחנו כאן בדיון פילוסופי תלוש והזוי, שלא ממהר לשום מקום. בהצלחה בבחינות). אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מזה שזה ממש, אבל ממש, לא משכנע. האם יש מקרה אחר שבו אוסרים משהו, כשלעצמו לא רע, רק בגלל שמי שעושה את המשהו הזה כנראה עומד לעשות משהו אחר, שהוא כן רע? כן, יש. הצלחתי לחשוב על שתי דוגמאות. 1. אוסרים לנסוע במהירות מופרזת, כי מי שנוסע מאוד מהר כנראה עומד לעשות תאונה. ברור ההבדל מהמקרה שלפנינו. בהגבלת המהירות ההנחה היא שאף אחד לא *רוצה* לעשות תאונה, אבל מי שנוסע מאוד מהר, זה *יקרה לו*. לאיש שמתעלל בכלבים לא "יקרה" פתאום שהוא יתעלל בטעות בבני אדם - הוא יצטרך קודם להחליט שזה מה שהוא רוצה. 2. טיעון חביב על מתנגדים ללגיטמציה לקנביס הוא, שמי שמעשן חשיש כנראה עומד לעבור להרואין. הטענה הזו זכתה כבר לקיתונות של בוז. אמנם הבוז נובע לרוב מכך שהקשר הזה מופרך, ואין לי נתונים שיפריכו את הקשר שאתה עושה. אבל האם לך, או למישהו, יש נתונים שיתמכו בו? שים לב, אם התעללות בחיות כשלעצמה אין בה רע, אתה צריך סיבה טובה מאוד לאסור עליה, לפי מיטב העקרונות הליברליים. עליך *להוכיח* קשר קרוב לוודאי בין התעללות לחיות לבין התעללות בבני אדם. נעזוב את החוק, ונחשוב על הסוגיה העקרונית: אם הנער השורף כלבים מביא פתק מפסיכיאטר, שמאשר שאין לו שום כוונות ושום נטיות לעבור לבני אדם? ואם אתה אבא שלו, ויודע שבאמת דודי שלך רק אוהב לחתוך חתולים, ולא יעלה על דעתו לעולם להרביץ למישהו מהכיתה שלו? נחזור לחוק: כדי שתהיה לו הצדקה כמו שאתה מתאר, צריך לא רק שהקשר יהיה קרוב לוודאי, אלא שמניעת צעד א' תביא למניעת צעד ב'. את זה אני עוד יותר לא רואה. מה זה בדיוק "להוקיע את המתעלל בחיות"? אתה הרי לא מסמן את מצחו בברזל מלובן שיאפשר לאנשים לברוח ממנו מהר. כבר במהלך ריצוי עבודות השרות שלו (בעוון התעללות בחתולים) הוא יוכל לתפוס ילדים ולהתעלל בהם! אם הייתי חושב כמוך שיש קשר (ושהתעללות בחיות היא בסדר כשלעצמה), הייתי מעדיף אולי להתיר ולעודד התעללות בחיות, וזאת כדי לפרוק לאנשים האלו את האנרגיות השליליות, ולמנוע מהם להוציא אותן על בני אדם. זאת אמנם פסיכיאטריה בגרוש מצידי, אבל האם ברור שהיא פחות נכונה מהפסיכיאטריה בגרוש ההפוכה - לא נאפשר להם את זה, ואז הם ימנעו גם מזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שכשלא הייתי שידדת מערכתית את דובי: אבל אני חושב שהוא השתדד מוקדם מידי. (ניסית פעם להגיד השתדד הרבה פעמים מהר?). אז ניסיתי להוכיח קשר בין התעללות בחיות להתעלוות בבני אדם. הדבר הכי קרוב שמצאתי היה זה: רשימת רוצחים סדרתיים מפורסמים (כולל בנו של סם!) שהתחילו בהתעללות בחיות. הבעייה שזה הגיע מאתר-מרובה-סימני-קריאה שמסביר מדוע יש להגן על חיות, והם לא נותנים סטטיסטיקה אמיתית רק משהו כמו "רוב הרוצחים הסדרתיים המפורסמים ביותר התחילו בחיות" (ואולי להצהיר הצהרות בלי לבסס אותן זה תחביב כלל עולמי של animal-huggers?) תהיה מוכן לקבל את זה שהתעללות בחיות היא סימפטום ל"אופי מתעלל" בלי הוכחה נוספת לצורך הדיון? כי גם בלי זה עוד מחכה לי עבודה. אז מה עוזר לי החוק נגד התעללות? עובדה שמהרוצחים הסדרתיים זה לא מנע לרצוח אף אחד. או אולי כן? בעצם זה שאני מבקש ממך (האזרח)לספר לי (המדינה) מי מתעלל בחיות, ואני קונס אותו ב500$ ושנת מאסר, הרי שבתהליך אספתי ממנו טביעות אצבע, הפכתי אותו ל"צעיר המוכר למשטרה", נתתי לו טיפול פסיכולוגי בכלא (בתקווה), וכנראה שהועלתי לחברת בני האדם (או לא ירצח כלל כי הוענש, או שיתפס יותר מהר כי מוכר למשטרה). וזהו הבסיס לטענתי. (מאיפה שלפתי שנה בכלא? 'סתכל אצלהם בפורום מסתבר שברוב המדינות בUSA הנ"ל felony ולא misdemeanor) בקשר לשאלה העקרונית, אני בהחלט מפריד בין התעלללות עם מטרה וללא. בעוד השנייה היא כנראה סימפטום לאדם מזיק, הראשונה כנראה לא. אני בהחלט מוכן לאשר, לדוגמא, לכת דרואידים בריטית, שימוש בתרנגולות כחלק מהפולחן שלהם. (למרות שהאמריקאים לא מסכימים איתי בנושא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות תגובה עדכנית שלך הגעתי שוב לכאן, וראיתי שעדיין לא עניתי על זה. משום מה נדמה לי שכבר היינו בדיון כזה בסיפור אחר, אבל אנסה שוב: אתה אומר כך: מי שמתעלל בבעלי-חיים "סתם", יש סיכוי גבוה שיתעלל גם בבני-אדם. לכן נאסור בחוק על הראשון, וכך נגביר את יכולתנו להלחם בפשיעה מהסוג השני. הגישה הזו נראית לי מוזרה מאוד. האם אתה מוכן להיות עקבי איתה? אני די בטוח שתמצא גם קשר סטטיסטי בין אהבת להקות רוק מסויימות לבין פשיעה. האם תאסור על אותן להקות? נניח שאתה צודק, ויש דבר כזה "טיפוס מתעלל" שנוטה להתעללות בבע"ח וגם בבני-אדם. ונניח שאני כזה. אני נורא נורא אתעצבן עליך: באיזו זכות אתה אוסר עלי להתעלל בחיות? מה פתאום אתה מניח שאני אתעלל גם בבני-אדם? יש לי אמנם *תשוקה* להתעלל בבני אדם, אבל אני יודע להבדיל בין טוב ורע. אימצתי תורה מוסרית מאחד גלעד ברזילי, ואני מקפיד מאוד להתעלל רק בבע"ח חסרי יכולת לתקשר. ההיפך: אם תרשה לי להתעלל בבע"ח, אני אוכל להוציא את הנרבים שלי עליהם, וכך יהיה לי קל יותר להתאפק ולא להציק לבני אדם! אני (שוב?) מאתגר אותך למצוא עוד חוק שההצדקה שלו דומה להצדקה שלך לאיסור על התעללות בבע"ח (או לחילופין להציע חוק כזה, שלא קיים היום ואתה חושב שראוי שיהיה). אני חושש שאין כזה; אני משוכנע שמה שעמד לנגד עיני המחוקק הוא המחשבה שגרימת סבל לבע"ח היא רעה כשלעצמה (גם אם בכך הסתבך המחוקק בכל מיני סוגים של אי-עקביות). אתה יכול, כמובן, לתמוך בחוק גם בלי לקבל את ההצדקה של המחוקק, ולתת הצדקה משלך; אבל ההצדקה שלך עדיין נראית לי מלאכותית. אגב, מה דעתך על החוקים (הקיימים!) האוסרים על החזקת חיות (בקרקסים ובחנויות) בתנאים לא נאותים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צווינו מלידה להגן על החלש, ובעלי-החיים הם חלשים. בעל-החיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה. החיה – כמוה כילד – הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עימו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה אפוא להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש." (שופט בית המשפט העליון מישאל חשין, שפירש את חוק צער בעלי-חיים במשפט שבו תבעה 'תנו לחיות לחיות' לאסור קרבות אדם-תנין בחמת גדר בשנת 1997) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריו של השופט חשין הם בוודאי לא ''דבר המחוקק'', כפי שנאמר בכותרת שלי בטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן, זו תגובה מלפני יותר מחצי שנה, ומאז אני מגובש יותר בנושא, ולכן אני אענה לך קצת אחרת מכפי שעניתי אז. הבעייה שלי אז הייתה שהשתמשתי ב"חוק" במקום ב"מוסר". בקשר לדוגמא שלך: אני אתנגד לכל חוק גורף שכזה. דוגמא חדה יותר: גם יוכח ש80% מהפדופילים הם פדופילים סדרתיים, ושסירוסם הוא הדרך היחידה לפתור את הבעייה, אני אתנגד לסרוסם בחוק, כי אתה לא יודע מי מהם פדופיל סדרתי עד לאחר המעשה. אבל, הלך מחשבה כזה נובע מהתפיסה הליברלית בה אני מחזיק, ובגלל שערך האחריות האישית הוא ערך בו אני מאמין בחוזקה. למוסר ה"צומח פרא", אין את היתרון של יד מכוונת ועדינה. בהחלט ייתכן שלחברה שבוחרת לאסור על פרטיה להתעלל בחיות יש יתרון על חברה שלא. יתכן גם שאין יתרון מהותי, אבל שהערך הזה צמח יחד עם ערך של איסור התעללות גורף, לדוגמא, שוודאי שמסייע לחברה, ומהיות ערך לא מזיק, פשוט נשאר בסביבה. אפשר להשוות את המודל שלי לצמיחת המוסר למודל הביולוגי של אבולוציה. בהשוואה כזו, הערך של "לא מוסרי להתעלל בחיות" שקול, אולי, לחיווט ההפוך של העצבים בעין. אין הבדל מהותי בתפקוד העין בחיווט ישר או הפוך, אבל פשוט הפוך זו הצורה בה היא התפתחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |