|
||||
|
||||
א+ב. אינני חושב שפוליטיקאים הם טיפשים. גם ברברה טוכמן איננה טיפשה. היות שקיסינג'ר לא היה ואיננו טיפש, לא נשאר לי אלא להניח שהוא רצה להאשים מישהו בהתמוטטות דרום ויאטנם. דוקא זה היה רגע חכמתה של הדמוקרטיה האמריקאית ולא התמוטטותה; הפוליטיקאים החליטו שהגיעה העת לחתוך הפסדים. היה ברור להם שדרום ויאטנם אינה קיימת ללא נוכחות צבאית אמריקאית. לכן למרות שקיבלו תדמית של בוגדים בדרום ויאטנם, החליטו לקצר את יסורי הגסיסה ומילוי החבית ללא התחתית בכסף של משלם המיסים האמריקאי. ג+ד. מה בדיוק אתה מציע? לחזור לעזה? להשתלט על ציר פילדלפי? להקים צעקה? |
|
||||
|
||||
ארה"ב כבר הצילה את דרום וייטנאם פעם אחת ב-73 בערך ע"י פעולה אוירית וימית, כמעט ללא נוכחות של כוחות קרקע. חשוב, מה היה מצבה של ישראל, אם בתחילתה של מלחמת יוה"כ ארה"ב היתה מחליטה לקצץ בהפסדיה ולהטיל וטו על הרכבת האוירית לישראל. חשוב בעיקר על ההשפעה המוראלית של צעד כזה. אני לא פוסל השתלטות מחדש על ציר פילאדלפיה והטלת מצור ימי על הרצועה. התנגדתי לנוכחותם של סהרורים חובבי וילות צמודות קרקע בשטח שגררו את צה"ל אחריהם כמשכוכית המובילה את העדר. אין לי בעיה עם נוכחות צבאית ישראלית בשטחי הרשות ע"פ בחירה חופשית של השלטון בישראל. למעשה איני חושב שזהו צעד נבון כרגע. נראה לי שאפשר להשתמש בצינורות דיפלומטיים כדי לחנוק את הרשות כספית עד שתקיים מה שהבטיחה אם הבטיחה. אם הדבר יגרום להתמוטטות הרשות, ההפסד אינו גדול מדי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |