בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 22/12/05 18:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לחינם קיימת ההגדרה "חברת הלומדים". מדובר בחברה שהחינוך בה, החל מגיל צעיר, מציב את לימוד התורה "לשמה" כאידיאל. אחוזים משמעותיים מהגברים שבה (יש ויכוח לגבי האחוזים עצמם, אבל כנראה לא לגבי זה שבכל מקרה מדובר בשיעור גבוה יחסית) מעבירים שנים ארוכות במוסדות לימוד תורניים ואינם משתלבים, למעשה, במעגל העבודה. כך שהשאלה אם הם יעבדו או לא יעבדו עם נשים אינה רלוונטית לגביהם. חלק מהם (ככל הנראה - חלק יותר גדול מחלקם של העוסקים בהוראה בחברה החילונית)ישתלבו בשלב מסויים בתעסוקה באותה מערכת גדולה של לימוד תורה שהם עצמם יצאו ממנה, מערכת שהיא מופרדת מינית ממילא. כך ששוב שאלת העבודה עם נשים אינה מתעוררת. אלה שאינם משתלבים במסלול המקובל הזה ומנסים למצוא מסלולים הכוללים לימוד מקצועי או אקדמי צריכים להתמודד עם מצבים די מסובכים ולמצוא פתרונות יצירתיים. נדמה לי שא"פ אמר כאן פעם כי מדובר בכ-10% מכלל העם היהודי, כלומר - שיעור המזכיר בממדיו את שבט לוי, כי כך היה בחברות היהודיות מאז ומתמיד וכי מאז ומעולם היה מקובל שהאוכלוסיה העובדת (ובעיקר עשיריה) נושאת על גבה, כלכלית, את "שומרי הגחלת". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד מטריד, מהסיבה הפשוטה שאני חושש שהרבה מאותם לומדים לא עושים זאת מתוך רצון כן, אלא מתוך אי היכרות מוחלטת עם האלטרנטיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מכירים את האלטרנטיבות: הם נקראים ללשכת-הגיוס כדי לקבל את הפטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי יודע לפני הגיוס את מה שאני יודע עכשיו, ואם הייתה ניתנת לי הבחירה, גם אני לא הייתי מתגייס. מה בין זה ובין האלטרנטיבות לאורח החיים החרדי? (בפרט בהקשר הזה של הדיון, תחום הלימודים). אוי ואבוי אם הצבא היה האלטרנטיבה היחידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם מפסיקים את לימודי התורה ועוברים ללימודי מתמטיקה, הם צריכים לעבור שוב דרך הלשכה, אבל הפעם לא כדי לקבל פטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. לא חשבתי על זה. עוד סיבה לבטל את הפטור המגוחך הזה, או לפחות לשנות את תנאיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר חרדי שהלך להתגייס, כי הוא לא ידע את מה שאתה והוא יודעים עכשיו. אם לחילוני קשה בצבא, תחשוב מה זה בשביל חרדי להיות בצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שזה סיוט מתמשך. מה הקשר לדיון? (אגב, חס וחלילה לי מלהגיד ש"היה לי קשה". לקרביים קשה. לי סתם היה מגעיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שבשום מקום ובשום זמן לא היו כל כך הרבה אנשים ש"תורתם אומנותם", תמיד זה היה סטאטוס שנשמר לעילויים, והיום כל אחד, בין אם זה מתאים לו, בין אם זה לא מתאים לו, בין אם הוא גאון גדול ובין אם הוא סתם טמבל - לומד. והא ראיה - בחו"ל עד היום, הואיל ואין להם מערכות שיממנו לומדים מכספי המיסים, רוב האוכלוסיה (החרדית!) עובד. תנאינו ואמוראינו נשאו שמות שמעידים על מקצוע. רש"י גידל גפנים והרמב"ם היה רופא. אגב, שבט לוי, להזכיר, תפקידם לא היה ללמוד תורה, וגם זבולון ויששכר עשו הסכם ביניהם, ולא צד אחד קפץ ואמר - "גם זבולון ויששכר עשו הסכם ביניהם, ואני רוצה להיות יששכר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה נועה, הנה משהו שקראתי הבוקר: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, שאתה מצביע, אבל לא נתתי לך רשות דיבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ירבו. גם אם אברך יעשה מלאכתו עראי ולימודו קבע, עדיין מצבם הכלכלי ישתפר, וגם מצב מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין חו''ל לארץ הוא הרבה יותר עמוק ונוגע לסיבות הסטוריות. זה לא רק בגלל קצבאת שגם שם ניתן להשיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה הבדל בין הארץ לחו"ל: בארץ דוברים עברית ובחו"ל לא. בארץ יותר קל לשמור כשרות ובחו"ל קשה. יש מצוות שנוהגות רק בארץ. את החיים בחו"ל מענישים ביום טוב שני של גלויות. יותר קל למצוא חתן/כלה יהודיים בארץ. בחו"ל זה יותר קשה. בארץ היה הרגל של הישוב הישן לקבל את כספי החלוקה. יופי. מה חוץ מזה? למה בחו"ל יהודים יכולים לעבוד ובארץ לא? למה יהודים בחו"ל פחות מחמירים ויותר פתוחים, ועדיין קוראים לעצמם חרדים, מה שבארץ משום מה לא קורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צבא, יש קצבאות, יש את החרם על לימודי חול של הרב סלנט, יש את המלחמה בציונות. הרבה דברים. אני לא בקיא, אבל זה לא רק קצבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עייני נא ברמב''ם, סוף הלכות שמיטה ויובל. ותנוח דעתך הכעוסה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |