בתשובה להאייל האלמוני, 21/12/05 19:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לא הבנתי. את איתי או נגדי? ד. לא טענתי שרק סוכנות ביטוח מאזינות לגב' יחימוביץ. (דברתי בכלל על מנהלות מתנסים. איך הגענו לסוכנות ביטוח אני לא יודע. אולי בגלל רחל תורג'מן). טענתי שהטיעונים של יחימוביץ מתאימים ברמתם לקהל של נשים לא אינטלקטואליות. לדעתי זה לא אותו דבר. מכאן מובן שהפגיעה בכבודך בסעיף ג' לא היתה כלל. הזלזול בלבנת איציק הוא כולו מצדך ולא מצידי. ראשית הן שרות ולא חברות כנסת סתם. שנית, היות ואני לא דורש מפוליטיקאים גברים להיות דמויות מופת, איני רואה מדוע אני אמור לדרוש זאת מנשים. אני חושב שלבנת ואיציק ושאר הנשים שבחרו לעסוק בפוליטיקה עצמה ובפועל ממש התעסקו עם חברי המרכזים למיניהם, ראויות להערכה כאנשים פוליטיים יותר ממי שהסתפק בהטפת מוסר וכתיבת מאמרים. לא אמרתי שאפילו לבנת ואיציק עדיפות על יחימוביץ, אמרתי שהן טובות וראויות יותר ממנה. ושוב יש הבדל לדעתי. באשר לטענה שהדבקתי צדקנות ליחימוביץ ללא הסבר מספיק. זה קצת נכון. הבעיה שצדקנות היא עניין שקשה להוכיח וסובייקטיבי במיוחד. כדי להוכיח צריך לעשות ניתוח מעמיק של הטקסטים של יחימוביץ ולנמק ולהדגים - מה שנראה לי קצת יותר מדי בשבילי. מה שמפריע לי הוא הטענות נוסח מאה המשפחות העשירות של ישראל: כאילו יש מועצה של עשירי ארץ המכוונים את הכל לקיפוח של נשים, מזרחיים, דתיים וסתם עניים (בקיצור כל מי שנראה מוטה לקנות את התאור הזה). כולם, כולם בתקשורת, באקדמיה ובשלטון שותפים לקשר הזה מלבד אבירת הצדק והלב הנאמן - גב' יחימוביץ. ישנה גם הצרימה בין ההרצה שעושה יחימוביץ לנשים שיש לי הרגשה ברורה שאישית היא לא היתה יכולה לסבול אותן אפילו 10 דקות (ושוב אני חושב על איריס מזרחי). צרימה נוספת היא התמיכה האוטומטית בקצבאות ע"ס הטיעון הסמוי שאין שום מגבלה על כמות הכסף שניתן לגבות מבעלי ההכנסות הגבוהות. אני לא מפריע לגב' יחימוביץ לנדב מכספה ככל שתרצה לטובת מי שתרצה. הבעיה היא שהיא רוצה לחייב את כל האחרים להשתתף במימון האג'נדה שלה. אני מייחס ליחימוביץ את הגישה ששוקו ולחמניה לילדי ש"ס, באים לפני שיעורי פסנתר והתעמלות אמנותית לילדי צפון ת"א וזו בעיני צביעות. אני לא חושב שיש קשר בין עוינותי כלפי יחימוביץ לבין המגדר שלה. מה שאולי נכון זה שאני נטפל דוקא אליה כמייצגת של איזו צביעות כללית שדי השתלטה על החברה שלנו. מתי לאחרונה שמענו מישהו מגן על אי-הכללת תרופות יקרות וניסיוניות המשמשות להארכת הגסיסה של חולים קשים בסל התרופות, ומציין את העובדה הבסיסית הפשוטה שיש גבול לסכומי הכסף שאנשים בריאים מוכנים להקציב לטובת חבריהם החולים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עניין סדרי העדיפויות, מגבלות הכסף, הדמגוגיה של שלי יחימוביץ נובעות מאיזה "חינוך" שהצליחו לחנך אותנו במהלך השנים. ההעמדה של שוקו לילדי ש"ס מול שיעורי מוסיקה ופסנתר לילדי צפון ת"א אינו צביעות. חוץ מהארנונה הגבוהה יותר בשכונות העשירות, יש אפליה ברורה בתיקצובים; ילדי ש"ס היא איזו דוגמה ששלי יחימוביץ מביאה מפני שלימדו אותנו שהם גוזלים את משאבי הציבור. איכשהו הצליחו מי באופן עקיף ובסתר ומי באופן גלוי, להציב לנו את התמונה השיקרית שילדי ש"ס חיים על חשבוננו. הדמגוגיה שיש מספר זוגות בכלכלה הישראלית הנאבקים על המשאבים היא שיקרית לחלוטין. מ-67 יש אג'נדה מדינית ששואבת את כספי הציבור הישראלי לתחזוקת הבית המוגדל. התחום השני שאולי קשור לזה הוא האידאולוגיה החברתית- יציאת הממשלה מתחומים שונים להם היתה אחראית. כשהייתי ילד בכתה ה' היה חדר אוכל בבית הספר והיינו אוכלים ארוחת צהריים מבושלת. תאמר שאין היום כסף לזה? הממשלות של סוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 היו מאד "עשירות". מלכות הצביעות הן הנשים שאתה מאד מעריך- לימור ליבנת, דליה איציק. תראה את דרך ניהול משרד החינוך, המסחר והתעשיה והתקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איטריות עם קינמון! דייסת סולת! (זאת אינה ביקורת על התגובה שלך אלא פריטי התפריט של תור הזהב ההוא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני איתך ואינני נגדך.:) אני טוענת שאתה נוטה מגדרית, זה הכל. א. משום שתוכניותיה של יחימוביץ' משודרות לקבל הרחב, ואתה טענת שהן מותאמות ל*מנהלות* מתנ"סים. מדוע לא ל*מנהלי* מתנ"סים? ב. משום שהיצעת שנישאר עם ליבנת, איציק וכיו"ב (אם אינני טועה, הזכרת גם חברות כנסת, לא רק שרות). ולא אמרתי שאתה מזלזל בהן, אבל מדוע צריכה יחימוביץ' לבוא על חשבונה של *חברת* כנסת אחרת? מדוע לא על חשבונו של *חבר* כנסת? ממילא יש מעט מאוד חברות כנסת בימינו. לדעתי האישית, היו צריכות להיות לפחות ששים כאלה - בהתאם לאחוזן באוכלוסייה, שהוא גבוה משל הגברים. על עניין הצדקנות לא אני דיברתי. אבל גם עליו אומר משהו: ראשית, לי דווקא יש תחושה שיחימוביץ' מסתדרת לא רע עם איריס מזרחי. אינני מבינה מדוע לטעמך היא אמורה לשנוא אותה. בעניין התרופות היקרות - לא מדובר כלל על תרופות שנועדו להאריך גסיסתם של חולים סופניים: יש תרופות יקרות שנועדו להאריך (ולשפר) את *חייהם* של אנשים חולים, אנשים שמאוד רוצים בכך, ושאינן כלולות בסל התרופות. עליהן היא מדברת. אין כאן כל צביעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |