 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה הערות: כאשר הספר יתורגם לעברית, התרגום הראוי (לדעתי) לשמו הוא "חלחלה" (כפי שהצעתי כבר בטור שלי ב"רשימות" - http://www.notes.co.il/joseph/15306.asp ). הספר אכן סובל ממספר בעיות, שיובל היטיב לתאר. אני מודאג מהבעיות הסטטיסטיות שיש בספר: 1) בלבול בין מתאם לסיבתיות, שיובל הזכיר - וזאת למרות שהספר מזהיר רבות מפני הכשל הזה. 2) השוואת הסתברויות ממרחבי הסתברות שונים - שאינה תקפה. דוגמת בריכות השחיה והאקדחים היא אחת הדוגמאות הבולטות לכשל זה. 3) אני חושש שחלק מהתוצאות המחקריות מבוסס על data mining תוך כדי ניפוח ההסתברות לטעות מסוג ראשון - בעיה ידועה במחקר האקדמי האמפירי. לא אכנס כאן לפירוט מפאת קוצר הזמן, אך אכתוב על כך ברשימות בקרוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבשני המקרים צריך לדבר על ''עניינים חלחליים'' או ''עניינים קלקליים''. אחרת, כיוון שהמלים ''חלחלה'' ו''קלרלה'' קיימות בעברית כפי שהן, השמות לא יעבירו את המסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) מה הבעייה עם השוואת הסתברויות ממרחבי-הסתברות שונים? אם אני צריך לבחור בין זכייה במאה ש"ח אם אני מצליח לקבל פלי-פלי-פלי בשלוש הטלות מטבע, לבין זכייה במאה ש"ח אם אני מצליח להטיל קובייה פעמיים ובשתיהן לקבל 1 או 2, אני יודע בדיוק במה לבחור. מרחבי הסתברות שונים, השוואה תקפה בהחלט. הדוגמה של בריכת השחייה והאקדחים היא כל-כך גרועה ומחוררת שאין כמעט טעם להתייחס אליה - אבל לא מהסיבה שציינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה מצאתי דרך לא רעה להמחיש את הנקודה השלישית שהעלית לסטודנטים שאני מלמד. צריכת הפחם של טורקיה, מסתבר, היא חזאי פנטסטי להצלחה של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מישיגן סטייט: בעונה שלאחר שנה עם צריכת פחם נמוכה, הקבוצה באופן מובהק מצליחה יותר, ולהיפך (למתעניינים, המתאם הוא מינוס 0.97). איך גיליתי את התגלית המרעישה הזו? מצאתי באינטרנט נתונים על צריכת הפחם של כמה עשרות מדינות ועל מספר הנצחונות בעונה של כמה עשרות קבוצות כדורסל, כתבתי סקריפט מטלב שמריץ רגרסיה בין כל הזוגות האפשריים (היו כמה אלפים כאלה), וכמובן שבחרתי את הזוג הכי "מוצלח". נראה לי שההסבר הזה פקח עיניים לכמה מהתלמידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור, כמדומני ל: תגובה 341233 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק קשור, אלא אפילו בהשראת. הרעיון עלה במחשבתי כשקראתי את הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אין לי את הציטוט המדויק אבל בשנות ה90 מישהו שלח מכתב לנייצר ושירטט על אותו הגרף את אחוזי הילודה (האנושית) בגרמניה ואת אוכלוסית החסידות במדינה. עד כמה שאני זוכר, ההתאמה היתה מדהימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל למצוא את הכשל: החסידות הן עוף נודד. הן נעלמות מגרמניה בחורף ומופיעות שוב בקיץ - ושיעורי ילודה קשורים גם הם לעונות השנה (ילדים שנולדו בקיץ מן הסתם נוצרו שתי עונות לפני כן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר היה על ממוצעים שנתיים, אבל אין ספק שאת ניחנת בספקנות בריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיורד הרבה גשם הגרמנים מעדיפים להשאר מול האח בבית והחסידות ממלאות את כרסן בצפרדעים שנבראות להן בשפע מן הבוץ המרובה. אחרי שנה בערך המוני תינוקות בלונדיניים חוגגים יחד עם הדור החסידי החדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני מגיע לכאן באיחור, תזכורת: מישהו עשה את זה בקנה מידה גדול יותר (וכתב על זה ספר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין שיותר מ 700 אנשים מתים בארה"ב בשנה מהסתבכות במצעי המיטה (הגרף השלישי מלמעלה). איך אפשר למות מזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוללים בזה תינוקות אפשר לחשוב על כמה דרכים יצירתיות להיחנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, שניים ביום? אולי זה מין סעיף דיווח שמלבין את מותם של תינוקות לאמהות אכולות סמים או אלכוהול, שישנים באותה מיטה עם האמא, והיא מתגלגלת עליהם בלילה וחונקת אותם למוות בלי כוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, ואכן עדכנתי עוד בשנה שעברה את הקורס שלי, ועכשיו אני מדגים spurious correlation דרך האתר הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |