|
||||
|
||||
מתוך מאמר מערכת עיתון "הארץ", 18,12,05: ".... בברכת שרון הועברה מערכת בתי הדין לגיור ממינהל בתי הדין הרבניים אל משרד ראש הממשלה. גורמים חרדיים שהפגינו עוינות כלפי העולים נדחקו ואת מקומם תפסו רבנים מהציונות הדתית. הרב חיים דרוקמן וסגנו הרב משה קליין עשו לא מעט כדי להפוך את מערכת הגיור לידידותית יותר למתגיירים, אך הדבר לא הביא למפנה במספר המתגיירים. רק מחצית האחוז מהעולים הלא-יהודים מתגיירים בכל שנה, שיעור שאינו מדביק את קצב הגידול השנתי של אוכלוסיית העולים...". תמיד יחפשו איך להאשים את הריצפה כעקומה במקום את הרקדן שלא יודע לרקוד. ההבדל בין מערכת הגיור הנהוגה במסגרת הצבאית לבין המסגרת האזרחית נובע מעצם הרצון הפנימי העמוק של הבאים להתגייר; בעוד שבצבא אתה מוצא צעירים תאבי רצון להגדרת זהותם העצמית, באזרחות אתה מוצא אינטרסנטים למיניהם. |
|
||||
|
||||
ואולי זה (בין השאר) כי "אחד המרכיבים המרתיעים בהליך הגיור במתכונתו הנוכחית הוא הדרישה מבני משפחתו של המתגייר כי ישמרו מצוות גם הם. דרישה זו שנויה במחלוקת מבחינה הלכתית ומציבה קשיים רבים בפני העולים. המתגיירים נאלצים למצוא לילדיהם מוסדות חינוך דתיים וכן עליהם להביא עמם ללימודים את בני זוגם, גם אם הם יהודים. בצה"ל לעומת זאת אין באים בדרישות לבני משפחותיהם של החיילים. מערכת הגיור הצבאית פועלת לפי ההנחה שהצבא הוא ביתם של החיילים. ובצה"ל נשמרים הכללים ההלכתיים." ובכלל, איך זה שהחיילים הם "צעירים תאבי רצון להגדרת זהותם העצמית" ואיך שהם משתחררים (או לחילופין, רגע לפני גיוסם) הם "אינטרסנטים למיניהם"? |
|
||||
|
||||
מקוצר זמני הדחוק לא אתייחס בינתיים לטענה שבקטע הראשון של דבריך, שהיא בעצם טענת מאמר המערכת שהבאתי. האם המושג הריאלי "צעירים מחפשים את עצמם" מוכר לך? בטח יש לך מושג כמה ישראלים נמצאים במזרח ובאיזה תווך גילאים (ע"פ רוב אחרי שירותם הצבאי המפרך). כל כוונתי אל האינטרסנטים למיניהם מתייחסת אך ורק לבני גילאים 30 ומעלה, פטורי גיוס אוטומטית וזכאי סלי קליטה אוטומטית, משכנתא ועוד בתמורה ליהדותם הרשמית. וכבר עמדתי על כך ברשימתי למעלה בדיון זה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שמערכת הגיור הצהלי פועלת במתכונת השוטר הטוב והשוטר הרע, וכך מייצרת לחץ סמוי בלתי מתון. |
|
||||
|
||||
השערה כזאת מייחסת גם לצה''ל וגם לרבנות רמת תחכום שקשה לי להאמין שקיימת בהן. |
|
||||
|
||||
עצם העובדה שהצבא מספק שרותי גיור יכולה להוות לחץ סמוי. מה עוד שאני משער שזה מלווה בביורוקרטיה מסוימת עם פקידים, פוסטרים, עלוני פרסומת וחוברות הסברה. |
|
||||
|
||||
בנוגע לטענת המאמר המוצגת בקטע הראשון של תגובתך: "הארץ" פירסם הבוקר את תגובתו הרשמית של הרב ישראל רוזן, ראש מינהל הגיור ברבנות הראשית לשעבר ודיין גיור בהווה, כדלהלן: גיור כהלכה בתגובה על מאמר המערכת "אתגר הגיור" ("הארץ", 18.12) כותב מאמר המערכת חוזר על טיעונים מוטעים ולפיהם, בתי הדין לגיור האזרחיים מחמירים לעומת הגיורים בצה"ל. הכותב מציין, כי קצב הגיור הצה"לי משביע רצון ואילו הדיינים האזרחיים מערימים קשיים על מועמדי הגיור, ש"נאלצים למצוא לילדיהם מוסדות חינוך דתיים וכן עליהם להביא עמם ללימודים את בני זוגם, גם אם הם יהודים". כמי שמכיר את הנושא לפני ולפנים, נלאיתי לשמוע טיעון מופרך זה. הדרישה למוסדות חינוך דתיים אינה נדרשת למען גיור האם, אלא כתנאי לגיור הילדים עצמם. וכידוע, ילדים מגוירים אגב אמם "על דעת בית דין". לא ניתן לגייר ילדים שאינם יודעים לומר "שמע ישראל" ומימיהם לא ראו סידור תפילה. זו הסיבה היחידה לדרישת "חינוך דתי", ולא חלילה שלוקחים את הילדים כ"בני ערובה" להחמרת גיור אמם. מאליו מובן, כי הנושא אינו רלוונטי לחיילות צה"ל הרווקות, ואיפה כאן ההחמרה העקרונית? כיוצא בזה לעניין בני הזוג; גם חיילים וחיילות צה"ל המצהירים על בן זוג רציני נדרשים לשתף את בן הזוג בתהליך, חלקית לפחות. הגיור הוא אירוע משפחתי וקהילתי, ולא אינדיוודואלי נטו. אכן, נקל להבין כי מושג בן זוג, החולק דירה משותפת או מצוי בקשר ממשי לקראת חתונה, הוא הרבה יותר מצוי אצל מועמד/ת בשנות השלושים מאשר בגיל הגיוס. והנה הפתעה: חלק נכבד מדייני הגיור הצבאיים הם אותם דיינים המכהנים בגיור האזרחי. ההבדל העיקרי הוא בתחום המאמץ הלאומי שצה"ל משקיע, בהשראת ראש אכ"א אלוף אלעזר שטרן, ליידע את טעוני הגיור ולמשוך אותם למסלול. לו זכינו בהפחת רוח תודעתית ולוגיסטית כזאת גם בקרב האזרחים (איך מגיעים אליהם?) - היינו זוכים לראות אלפים בקצה המסלול. יתרון נוסף לגיור הצה"לי: החייל/ת זוכה לצ'ופר באמצעות חודשי לימוד במקום שירות שגרתי אפור. הרב ישראל רוזן ראש מינהל הגיור ברבנות הראשית לשעבר ודיין גיור בהווה אלון שבות * כחילוני, ברצוני להביע את דעתי בנוגע לגיור. לא צריך כלל לגייר את הגויים שבתוכנו. שיישארו גויים ויקבלו זכויות כתושבי המדינה. אבל אם כן מחליטים לגיירם, שיהיה זה גיור אמיתי לפי ההלכה, ולא משחקים בכאילו. גם אני כחילוני לא הייתי רוצה שבני יתחתן עם אשה שהיא כאילו מגוירת (ובמציאות היא גויה). אני לא רוצה נכדים גויים. איתן שיפר תל אביב http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
כשקראתי במקור את מכתבו של איתן שיפר עלתה במוחי השאלה אם הוא עורך דין. |
|
||||
|
||||
במוחי עלתה השאלה אם הוא זיוף. לפי תגובה מס' 18 שלו כאן אולי לא רצוי לשכור את שירותיו כעורך דין: |
|
||||
|
||||
אולי יש יותר מאיתן שיפר אחד. |
|
||||
|
||||
מעניין,אי אפשר להכנס לכתבה ב''הארץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |