|
"לפני יותר מחמש שנים התפרסמה במוסף "הארץ" כתבת שער ארוכה שלי, שעוררה אינספור תגובות ומחאות, כולל מודעות בחתימת עשרות פרופסורים ורופאים, שמחו על עצם פירסום הכתבה, שעסקה במה שקרוי בפי פרופ' פיטר דוסברג (פרופסור לביולוגיה של התא באוניברסיטת ברקלי) כ"המצאת האיידס": משמע, אותה טענה חתרנית מדהימה, ששותפים לה למרבה הפלא שני חתני פרס נובל (פרופ' קארי מוליס ופרופ' וולטר גילברט), שעל פיה אין איידס ולא היה מעולם, וכל מה שקרוי "מגיפת האיידס" איננו אלא מקבץ מחלות ישנות, חלקן קטלניות - ביניהם מלריה, דלקת ריאות, אנמיה ממאירה, שחפת, מחלת הרזון האפריקאי ועוד ועוד ,שהוגדרו מחדש כ"איידס" על פי וירוס או ספק-וירוס מסוים, שנוגדנים שלו (רק הנוגדנים! לא הנגיף עצמו!) נמצאו בדמם של חולים מסוימים, ועל פיהם נקבעה הגדרת המחלה שלהם. משמע, אם יש לך מלריה, למשל, ומבחינים אצלך בנוגדני וירוס האיידס, אתה מוגדר כ"חולה איידס" ומת כחולה איידס. לעומת זאת, אם אתה חולה מלריה, ולא אבחנו בדמך נוגדני איידס, אתה נחשב לחולה מלריה, ומת כחולה מלריה."
מנחם בן, מעריב, http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/022/924.html גלידה.
אהה, כן, והקישור למאמר המקורי, http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/134/980.html
_____________________ למר וישנה ועוזריו: למרות שזה יכול להראות ככה, תגובה זאת מכילה תוכן.
|
|