בתשובה לסמיילי, 19/12/05 15:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1.אני יכולה להעיד שכל התרגומים שנתקלתי בהם לנרניה למעט אחד הסתדרתי איתם נפלא, גם כשהייתי בת 8, לא היתה לי בעיה עם השפה. וכמו כן גם עם ספרים שהורי קראו כשהיו ילדים. 2. שפה מדוברת משתנה. 4. סבתא שלי היתה אומרת, תזהרי מאוטומובילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם "אני יכול להעיד שכל הספרים באנגלית שנתקלתי בהם הסתדרתי איתם נפלא, גם כשהייתי בן 12, לא היתה לי בעיה עם השפה." גורר "אין טעם לתרגם מאנגלית לעברית" אפילו עבור מבוגרים? 2. אז? 4. אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שייך. אם הסתדרת עם כל הספרים שקראת באנגלית בגיל 12, זה אומר שיש לך אנגלית טובה. יופי לך. כלל האוכלוסיה עדיין ראוי שתהיה לה עברית ברמה נאותה, ואחת הדרכים להשיג את זה היא לא לרדד ספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמיילי אוחז בדעה שמתרגמי ספרים אינם צריכים לדאוג לרמת העברית של האוכלוסיה. מסתבר שחלק מהמתרגמים חושב/חשב אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הקריאה של כל ספר באנגלית היתה קשה יותר מכפי שהייתה לו הספר היה מתורגם לעברית. אף אחד לא נוגע בעברית של כלל האוכלוסיה. כלל האוכלוסיה היא זאת שמגדירה את העברית. אף אחד לא מרדד ספרים. יצאתי כנגד מגמת ההכבדה, שלקחה ספר פשוט והפכה אותו לאתגר קריאה קשה מכפי שהסופר התכוון אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בריבוע מרדדים. תסתכל על התרגומים החדשים לספרי אריך קסטנר ותשווה לקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות טכניות, קצת קשה לי להגיע לתרגום ישן או חדש של קסטנר. את יכולה להביא פסקה לדוגמא (ז''א, אותה פסקה בתרגום ישן, בתרגום חדש ובשפת המקור... ובגלל שאני לא יודע גרמנית, אולי גם הסבר למה השני רדוד מהראשון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. שימוש במילה אוטומובילים בשפה המדוברת. אבל סבתא שלי גם היתה אומרת נא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. שזאת הוכחה, שבשנות ה-30 וה-40, למשל, השתמשו במילה נא בשפת הדיבור, ולכן ספרים שתורגמו או נכתבו אז, והשתמשו במילה נא, השתמשו בשפה שגורה אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברי עם ילדים שגדלו בשנות ה-30, ה-40 וה-50 (אני, אגב, כבר עשיתי את זה). השפה בה הם השתמשו (והם עדיים משתמשים בה) היתה שונה מהשפה שבה הם קראו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך הקלטות שלהם כילדים? לא איך הם מדברים היום, איך הם דיברו אז. כמובן שלא דיברו כמו שבספרים, אבל השפה, גם המדוברת, היתה לחלוטין שונה, והיום היתה נחשבת לגבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדות שלהם מספיק אמינה בעיני. אין ספק שהשפה בה מדברים היום שונה במקצת מהשפה שהיתה נהוגה אז, אבל השפה בה נכתבו הספרים שונה *במכוון* מהשפה בה דיברו *אז*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול ראיתי (דבר נדיר) סרט טלויזיה על עיסקת ג'יבריל. זה שידור חוזר של סרט שנעשה ב-1985. מעבר לעונג הצרוף של לראות משהו שצולם ב-1985 עם אופנה של 1985 ופונטים שהיו נהוגים אז (מי היה משתמש היום בפרנק-ריהל) - השפה שדיברו בה לאורך כל הסרט היתה שונה לחלוטין. היום לא היו מדברים ככה בטלויזיה. אין לי ספק שלא בהכרח דיברו ככה ביומיום, אבל דיברו ככה בטלויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין קטן מאד בענייני פונטים, אבל הנה (http://www.notes.co.il/shlomit/44060.asp) אחת שמבינה ומסבירה למה לא משתמשים בפרנק-ריהל היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא דנה בשימוש בגופנים באינטרנט. לא בטלויזיה. והיא אכן צודקת - פרט לשימוש המשונה בשם ''דיויד'' ל''דויד'', ו''פרנק רוחל'' לפרנק-ריהל. אגב, בפרנק-ריהל ובדומים לו משתמשים בריבוע, גם היום - אבל בדפוס, לטקסט רץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, את ממש זיהית אץ סוג הפונטים רק ממבט בטלוויזיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי עיצוב גרפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עובדת על וורד, לא? האם לא תזהי פונט אריאל, למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוד לחיים בריאים וארוכים, שלושת התו'ים: תאכל, תעמל וזהר מתומובילים. (ילקוט הכזבים, עיבוד חופשי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל כל שן תעמל וזהר מטומובילים (סטודנט, ידע אישי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |