 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאוד מעניין וכתוב היטב אבל גם לאחר גירודי ראש נמרצים ביותר לא הצלחתי להבין מה מייצגים הצירים בגרף של "תורת הערך" ואשמח לקבל הסבר. אגב "תורת הערך" אני חייב לציין שזה מונח מאוד מבלבל לאור העובדה שהוא גם משמש לציין מושג אחר (תורות הערך השונות בכלכלה כמו תורת הערך של העבודה). האין "סיכוי" תרגום טוב יותר לProspect |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר קצת יותר מפורט יגיע כאן או בגוף המאמר, אבל בינתיים אני רוצה לצטט את כהנמן: "כאשר היינו מוכנים להגיש את העבודה לפרסום, בחרנו בכוונה תחילה שם חסר משמעות לתורה שלנו: "תורת הערך" (Prospect theory)". אין לי מושג למה בחרו לתרגם "Prospect" ל"ערך", אבל אני משער שכהנמן נתן אישור לתרגום. בגלגול מוקדם יותר של התורה, השם שכהנמן וטברסקי רצו לתת לה היה "Value theory" ואולי המתרגמים נאחזו בקש הזה כדי לא לטבוע בכל מיני פרוספקטים קשי תרגום. סיכוי, תחזית, ציפיה - כולם לא ממש מתאימים כאן. אולי תורת הצֶפיננסי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהיה נהוג פעם באנציקלופדיות רוסיות, המאמר עבר שינוי בפרק על תורת הערך וכעת נכלל שם הסבר קצר לגבי משמעות הגרף. הקרדיט להסבר, עלי להודות בצער, לא מגיע לי אלא לעורך המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינוי? קראתי שוב אבל לא מצאתי שום תוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסף ההסבר: "על פי תורת הערך, אנשים מייחסים להפסדים ולרווחים "ערכים" סובייקטיבים המבטאים את האטרקטיביות שלהם, ומקבלים החלטות בהתאם להם. לרווח של 200 ש"ח, למשל, יש ערך גבוה יותר מזה של רווח של 100 ש"ח, אך הראשון אינו בדיוק כפליים מהאחרון, אלא מעט פחות; להפסד של 200 ש"ח יש ערך שלילי, אך הוא אינו נמוך כפליים מערכו של הפסד של 100 ש"ח, אלא נמוך בפחות מכפליים. חשוב לציין כי הרווחים וההפסדים הם לא בהכרח של כסף, אלא עשויים להיות של מזון, רכוש, ציון בבחינה וכו'." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהתלילות של הגרף בתחילת החלק השלילי דווקא אומרת שהתועלת השולית של כל שקל נוסף של הפסד *גדלה*, לא פוחתת. רק אחרי ההתמתנות, התועלת השולית מתחילה לפחות, עד שזה כבר לא ממש משנה אם אני מפסיד חצי מיליון שקלים או חמש מאות אלף ואחד שקלים. זה גם יכול לסייע לכיוון הסבר הנכונות של אנשים להמר על סכומים קטנים למדי, אבל חוסר הנכונות שלהם להמר על סכומים גדולים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוני בשיפוע של הגרף מסביר למה הפסד של 100 ש"ח יותר כואב מאשר פספוס רווח של אותה מאיה (שנאת הפסד), אבל הוא לא מסביר למה אנשים מעדיפים להמר בסיכוי חצי על הפסד של 200 ש"ח מאשר לבחור בהפסד בטוח של מאה. האפקט הזה נובע מהקמירות של הפונקציה בצד השלילי: f(-200) > 2*f(-100) ומכאן0.5*f(-200) > f(-100) ולכן אנשים מעדיפים את ההימור (הצד השמאלי של האישויון).באופן דומה, הקעירות של הפונקציה בצד הרווח גורמת לאנשים לבחור ברווח הבטוח ולא בהימור עם תוחלת זהה. המעבר של הפונקציה מקמירות לקעירות בנקודת ההתייחסות (מה שקרוי נקודת פיתול במתמטיקה הפרה-מונאדית) הוא הביטוי של השוני בהתייחסות לרווחים ולהפסדים. אגב, אני מכיר טמבל אחד שחשב כמוך, אבל היה לו שכל לבחור עורך מתאים שמנע ממנו בושה גדולה, שנאמר "מוסר רע לעוזב עורך, שונא תוכחת ימות" (משלי ט"ו, י'). לומשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שבצד שמאל של עקומת הערך אנחנו בצד השלילי ולכן כל הנגזרות הן בהתאם. התלילות אמנם גבוהה (שלילית) ליד נקודת ההתייחסות אבל היא הולכת ופוחתת כבר מההתחלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |