בתשובה לממי לביא, 20/03/00 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרסום המאמר של אריה כספי במוסף הארץ (לפני שבועיים) הדאיג אותי. אם ''הארץ'' מחשיב עצמו כעיתונות מקצוענית, אסור היה לעורך להתיר פרסום מאמר המבוסס על סטיגמות שליליות כהנחות יסוד. ואם כבר פירסם, שיצרף קריקטורה של מתנחל. אם נחפש בארכיון נמצא שמאמר זה פורסם לראשונה בגרמניה של שנות השלושים... אבל בסוף האהבה תנצח. השלום ינצח. אריה כספי וממי לביא ירקדו במופע של גבריאל חסון עם אביב גפן על גבעה בין תל אביב ל''יקיר''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר צוברי הנכבד, שימושך בסופרלטיב 'גרמניה' הינה הוכחה נוספת לאי יכולת ההנתקות מהמגדיר השלילי המלווה את ההוויה הציונית עד עצם היום הזה, אשר במסגרתה מיוצרים בין היתר פניני לשון כ'גבולות אאושוויץ', 'היטלר בביירות' וכ'. כולי תקווה שתמצא מחדש את הכוח להתעשת מעל דפי אתר זה, וזאת על מנת 'להסביר' את התבטאויותך על ''המאמר שפורסם בגרמניה בשנות השלושים''. במידה והמדובר בהומור המאפיין את כתיבתך - ראה נא הערתי זו כבטלה ומבוטלת. בידידות א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מאן ידידי. אריה כספי מוציא דיבה רעה על המתנחלים כמו שצוטט לעיל. לא רק שהדברים שהוא כותב אינם נכונים, הם משניאים (וזו מילה עדינה) ציבור שלם. מאמר זה נכלל בין מאמרים שנכתבים על קבוצת אוכלוסיה או עם במטרה להוקיע ולהרחיק אותם מ"הטובים". בגרמניה של שנות השלושים, כמו לאורך ההסטוריה כולה, נכתבו מאמרים אנטישמיים שדרכם לא הייתה שונה מדרך כתיבתו של אריה כספי, אלא שבאותם שנים למדנו שיש תוצאות מזעזעות לכתבי שיטנה. דרכינו תהיה נבדלת מדרכם. אנו ניזהר בלשוננו גם בלהט הויכוח החברתי או הפוליטי ולא "נסמן" קבוצות אוכלוסיה (מתנחלים, חרדים, ערבים, ערי פיתוח, רמת השרון) כנחותות מוסרית- דבר הנותן לגיטימציה לפורגן רגשות שינאה- קרי: אלימות. לא רציתי לנקוט בלשון שאינה נקיה כלפי אריה כספי ולכן רמזתי להשוואת דרך כתיבתו לגרמניה של שנות השלושים. אני מקווה שכעת הסברתי את עצמי. דרך אגב, לפעמים זה מתסכל לטרוח ולהסביר את עצמי ולחשוב שאולי עדיין לא הובנתי. יש לזה פיתרון? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |