בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 12/12/05 9:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת, חשבתי על שיטה הרבה יותר מוצלחת לחסוך מלל. דו קרב מילולי. שני המשתתפים מסכימים על איזשהו נושא לדיון, ועל שופט. כדי שיהיה מעניין הם חייבים לדבר בחרוזים - כי הרי ידוע שכל מה שחרוז הוא נכון. הראשון שמועד (בשביל זה יש שופט), מפסיד. א': פ"א זה בושה להגיון, האשה במטבח, הגבר בהרמון ב': אבולוציה ופ"א זה היינו הך, לאשה ייתרון אם היא טובה במטבח א': באותה מידה אפשר להסביר, לאשה ייתרון אם היא יודעת לשיר ב': תאוריה חייבת להסביר מה שיש, כשהגשם יורד, לא תגיד כי יבש. א': אבל איך אפשר להפריך הסברה, על משהו שלפני עידנים קרה. ב': יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת למדע שאת הזן יש לשבח, רק בתנאי מעבדה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם זה לא עונה לשאיפה של השוטה לחסוך מלל, אבל אני חושב שמועיל יותר שלא לראות בדיונים באייל קרבות אלא שיחה. זה מאפשר למשתתפים לנסות כל מיני כיוונים אינטלקטואלים ולנסות רעיונות לא מגובשים בלי לחשוש מתגובות עויינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאומר נעם חומסקי לא יצרו שפה משומסקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בעד חסכון במלל, רק שלפעמים אני שמח שמישהו חוסך *לי* את העבודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |