|
||||
|
||||
מאחר ואתה חוסך לי הרבה מלל, הנה תזכורת קטנה: י. אורן שונה משאר מבקרי הפ"א בכך שהוא מחיל את ביקורתו גם על הסברים אבולוציוניים להתנהגויות של בעלי חיים, ואפילו להתפתחותם של מאפיינים פיזיים. במקום לדבר על פסיכואנליזה, אולי יהיה פורה יותר למקד את הדיון בתיאוריה הדמיונית לפיה צורת הגוף של הדגים1 קשורה להידרודינמיקה. אם תצליח לחלץ ממנו הודאה בחצי פה שאולי יש קשר קלוש, תוכל לשלוף מהכובע תמנון אחד בגודל בינוני ולהראות כמה הרעיון מגוחך ואיך אותה תיאוריה צריכה כעת להסביר משהו אחר לגמרי. ________________ 1- איך נקרא דג חרמן במקפיא של הסופר? ............ םימיז ףוטש גד |
|
||||
|
||||
האמת, חשבתי על שיטה הרבה יותר מוצלחת לחסוך מלל. דו קרב מילולי. שני המשתתפים מסכימים על איזשהו נושא לדיון, ועל שופט. כדי שיהיה מעניין הם חייבים לדבר בחרוזים - כי הרי ידוע שכל מה שחרוז הוא נכון. הראשון שמועד (בשביל זה יש שופט), מפסיד. א': פ"א זה בושה להגיון, האשה במטבח, הגבר בהרמון ב': אבולוציה ופ"א זה היינו הך, לאשה ייתרון אם היא טובה במטבח א': באותה מידה אפשר להסביר, לאשה ייתרון אם היא יודעת לשיר ב': תאוריה חייבת להסביר מה שיש, כשהגשם יורד, לא תגיד כי יבש. א': אבל איך אפשר להפריך הסברה, על משהו שלפני עידנים קרה. ב': יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת למדע שאת הזן יש לשבח, רק בתנאי מעבדה |
|
||||
|
||||
אמנם זה לא עונה לשאיפה של השוטה לחסוך מלל, אבל אני חושב שמועיל יותר שלא לראות בדיונים באייל קרבות אלא שיחה. זה מאפשר למשתתפים לנסות כל מיני כיוונים אינטלקטואלים ולנסות רעיונות לא מגובשים בלי לחשוש מתגובות עויינות. |
|
||||
|
||||
כמו שאומר נעם חומסקי לא יצרו שפה משומסקי |
|
||||
|
||||
אני לא בעד חסכון במלל, רק שלפעמים אני שמח שמישהו חוסך *לי* את העבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |