בתשובה לאח של אייל, 11/12/05 23:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקשר ל"לא הוכחת את טענתך" אין לי מה להוסיף. לדעתי הדגמתי את כוונתי לכל מי שמעוניין להבין אותה. אין לי רצון לנבור במאמרים מקצועיים בפ' אבולוציונית, לאסוף את כל ההנחות בטיעונים ולכתוב על כך ספר. לא רוצה - אל תאכל. אין כאן שינוי של היפותזה כללית ע"מ להתאים לפרט התצפיתי. בניגוד למדע רגיל (שאכן בוחן היפותזות ומשנה אותן במידת הצורך), כאן ההיפותזה אינה נבחנת. מה שעושים כשמסקנת ההסבר לא תואמת למציאות זה לשנות את תנאי ההתחלה בסיפור ואת היפותזות העזר (למשל, מה דרוש כדי לשרוד). אם אפשר ליצור סיפורים שונים כדי להסביר את אותו הדבר, ואם לכל תוצאה אפשר ליצור סיפור, זה לא מדע. למה לדעתך הפסיכואנליזה נדחתה כמדע? הביקורת שלי היא חלק מדיון באייל הקורא. היא לא משכנעת אף אחד ואין לה השפעה חברתית. כניסת הפסיכולוגיה האבולוציונית למחלקות למדעי הרוח והחברה כן משפיעה, כי התוצרים של המחלקות הללו (גם התכנים וגם הבוגרים) משפיעים על התרבות וההתנהלות החברתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הדגמת שהטענה שלך לא מבוססת. אתה פשוט לא מכיר את הפ"א מספיק בשביל לטעון טענה כל כך בומבסטית. אתה טוען שפ"א זה סיפורים שמשנים אותם לפי המסקנות. אבל מדע רגיל, לעומת זאת, זה שונה לחלוטין: היפותיזות שמשנים אותן לפי התצפיות. אני לא הצלחתי להבין את ההבדל. כמו כן, אתה מספר שבפ"א אפשר לצור לכל תוצאה סיפור. חמור מאד, אם כי אני בטוח שרוב העוסקים בפ"א קצת פחות אופטימיים ממך: עדיין אין להם הסבר לכל התופעות ההתנהגותיות, ואין שום בטחון שיימצא כזה אפילו לאותן תופעות שהן כן מושפעות במידה רבה מגנטיקה ומשפיעות בצורה משמעותית על הסיכוי להעמיד צאצאים. מעבר לזה, הביטוי *לכל תוצאה* הוא כמובן הגזמה פרועה. אף אחד לא טוען שהסביבה לא משפיעה על ההתנהגות, או שאפשר להסביר התנהגויות שאין להן שום קשר לגנים (למשל הנטייה של ישראלים לדבר בשפה העברית, למשל). לגבי סיפורים שונים לאותה תוצאה, אז להרבה תופעות התנהגותיות יש אפס סיפורים בינתיים. אם זה כ"כ קל לייצר כאלו, אתה מוזמן לנסות, אני בטוח שתזכה להרבה פרסום וכסף. ומצד שני, גם במדע רגיל קורה שיש כמה היפותיזות מתחרות לאותה תופעה, ולפעמים זה לא פשוט בכלל להכריע בינהן. הפסיכואנליזה נדחתה כמדע כי הטענות שלה אינן ניתנות להפרכה (זה, למשל, הביקורת של קרל פופר). ההיפותיזות של הפ"א מייצרות תחזיות שניתנות להפרכה, וזה בדיוק הדרישה מהיפותיזה מדעית, ולא כל הסיפורים המעניינים שאתה מנסה למכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, הדגם לי כיצד אפשר להפריך את ההיפותזה ''אסטרטגיות הרבייה נבחרות ע''פ מידת התאמתן למטרת שרידות הגנים''. (אם הניסוח לא מוצא חן בעינייך, שנה אותו כרצונך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה מתכוון ל "אסטרטגיות הרבייה מושפעות מברירה טבעית". היפותיזה מאד כללית, בהשוואה לדוגמא הקודמת, ולכן הרבה יותר קשה להפרכה. אבל הנה כמה רעיונות: 1. עושים מחקר סטטיסטי ומוצאים שאין מתאם חיובי בין גנים לבין אסטרטגיות הרביה. 2. אם בניסוי על אוכלוסית עכברים, ברירה מלאכותית של אסטרטגית רבייה1 לא תשפיע על התפוצה שלה באוכלוסיה. כמו כן, אפשר לחזור על הניסוי הזה כמה פעמים ולוודא שהאוכלוסיה מתכנסת לאותו מצב. כמובן, צריך לנסות לברור אסטרטגיות רביה שונות ומשונות. אם התוצאות שליליות עבור כולן, זה מחזק מאד את ההפרכה. 3. את אותו ניסוי אפשר לבצע בתור תצפית על אוכלוסיות בלתי תלויות של בני אדם (או מינים אחרים). למשל, אם לשבט ציידים באמוזנס ולשבט ציידים בגיניאה החשה יש אסטרטגיית רבייה שונה לחלוטין. כמובן צריך יותר מדוגמא אחת כזו כדי שההפרכה תהיה משמעותית. 1 אפשר, למשל, להרעיב את כל הצאצאים של נקבות מתירנות מבחינה מינית. ----- שינוי נושא חביב. אתה מוזמן להגיד: "שמע, יש קושי מהותי לבדוק את פ"א באופן אמפירי. שמע, יש יותר מדי תאוריות, ומעט מדי עדויות אמפיריות, אם בכלל. שמע, אח של אייל, אתה חתיכת נודניק מעצבן". אני לא אחלוק עליך . אבל ההתנגדות המתודולוגית שלך (דבר והיפוכו, סיפורים וגו') היא פשוט שגויה ולא מבוססת. והסברתי למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי שהעלית עם העכברים בהחלט מרשים, ואם הטענה היא "אסטרטגיות הרבייה מושפעות מברירה טבעית" אני מקבל אותו. אין לי אלא להודות שאתה צודק כאן. בד"כ הטענות של חסידי הפסיכולוגיה האבולוציונית מנסות להסביר את הפעולות של בני-אדם (בניגוד ל"השפעות" או "נטיות") על בסיס הסברים כאלה, וזה עניין אחר לגמרי. ________ בנוגע לשינוי הנושא אתה טועה לדעתי. דגם ההסבר של המפל משמש בסיס לעיקרון ההפרכה של פופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו עיקרון ההפרכה של פופר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאם אתה שם שתי תגובות זהות, אחת מהם תעלם במהרה. או: לא ניתן להוכיח שום דבר. אפשר רק להעלות השערות שניתן להפריך אותם. השערה שלא ניתנת להפרכה אינה טענה מדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. עיקרון התגובות המשתכפלות כבר נמאס גם עליי, מה גם שהפעם באמת אין לי מושג איך זה קרה.:) בעניין עיקרון ההפרכה - הכרתי אותו, אבל לא בשם זה. וגם יש בעיה מסוימת עם הניסוח: נראה לי שמדויק יותר לומר, שהשערה שאין פרוצדורה אפשרית להפרכתה - במידה שהיא אכן מופרכת - איננה מדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו קריטריון תיחום: קריטריון להבחנה בין תיאוריה מדעית לתיאוריה פסאודו-מדעית. תיאוריה היא מדעית אם היא ניתנת בעיקרון להפרכה, דהיינו אפשר לגזור ממנה (מחוקים + תנאי התחלה) מסקנות בחינה שאפשר להעמידן לבחינה, ודרך הבחינה לבחון את תקפותה של התיאוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מדבר עליו נשמע כמו סוג של דארווינזם חברתי. זה עיוות של תורת האבולוציה בכלל ושל הפ"א בפרט. לפסול את הפ"א על הרקע הזה זה מזכיר את א"פ (אורי פז) שפוסל את האבולוציה כי היא הבסיס לנאציזם. --- מצטער, הביקורת שלך לא מחזיקה מים. 1. היא חסרת צניעות אינטלקטואלית. זה חוצפה לטעון שהאבולוציה היא שטות, בהסתמך על איזשהו דחליל פשטני דוגמת "האדם נוצר באופן רנדומי לגמרי". באותה מידה, זה חוצפה לטעון שהסבר של פ"א מוכיח דבר והיפוכו מבלי להכיר אפילו בצורה שטחית את תנאי ההתחלה ואת המסקנות. אתה יכול להגיד "פ"א נשמעת שטות אווילית, אבל אני לא מכיר אותה מספיק לעומק". 2. הגזמות פרועות בסגנון "אפשר להוכיח כל דבר" לא מחזקות את הביקורת שלך. 3. אפילו המפל (מי זה?) לא משנה את העובדה הפשוטה: הליקויים שאתה מצביע עליהם (שינוי של ההסברים בהתאם לתצפיות, כמה הסברים לאותה תצפית, וגו') משותפים גם להמון תחומי מדע אחרים. וזה לא מפתיע: הקריטריון להיפותיזה מדעית לא מכיל את הדרישות שלך, נקודה. ומצד שני, המדע נועד להסביר את המציאות. ואם הידע שלנו משתנה, ההסברים חייבים להשתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הפ"א איננה מתבססת על רעיון של דרוויניזם חברתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי בתגובה האחרונה שלי על הפסיכולוגיה האבולוציונית אלא על רבים מחסידיה. ואם המטרה שלך כאן היא ללמד אותי נימוסים והליכות, צניעות אינטלקטואלית או איך לא להיות חוצפן, לך חפש את החברים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להעליב אותך. צניעות אינטלקטואלית היא לא עניין של נימוסים והליכות. אמרת שאתה מעביר ביקורת עניינית. ביקורת עניינית צריכה להיות צנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בקריאה שניה יוצא שהתגובה שלי היתה דיי גסת רוח, ובאופן כללי, היא חלק מפתיל שאני מתנהג בו באופן גס רוח. אני מתנצל. בכל מקרה אני עומד מאחורי הגרעין של הביקורת שלי בסעיף 1. הטיעון המקורי שלך ("דבר והיפוכו") פשוט לא מבוסס. הדוגמא שהבאת היא לא יותר מדחליל. למעשה זה חבל מאד, כי ייתכן מאד שיש הסברים פגומים מאד בפ"א. אם מציגים את ההסבר בצורה כזו פשטנית (ושגויה בעליל), זה עושה שירות דב לביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. בשנות הכתיבה שלי באייל תקפתי את הפסיכולוגיה האבולוציונית מכל מיני כיוונים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. להגנתי (או לזכותך) אני יכול לומר שבדר''כ המתדיינים שיוצאים להגנת הפ' האבולוציונית מביאים דחלילים בסגנון או טיעונים טובים פחות. את הדוגמא שהבאתי הוצאתי מתוך ספר סוציולוגיה, שהוא אכן לא מקור טוב לנושא. עוררת את סקרנותי, ואני אנסה לקרוא על נושא המתודה בפ' אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפ''א מנבאת שאם לא היית מתחבא מאחרי ניק עלום, הסיכוי להתבטאות כזאת היה נמוך יותר. (אין כאן קריאה לשינוי המצב, כמובן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואתה חוסך לי הרבה מלל, הנה תזכורת קטנה: י. אורן שונה משאר מבקרי הפ"א בכך שהוא מחיל את ביקורתו גם על הסברים אבולוציוניים להתנהגויות של בעלי חיים, ואפילו להתפתחותם של מאפיינים פיזיים. במקום לדבר על פסיכואנליזה, אולי יהיה פורה יותר למקד את הדיון בתיאוריה הדמיונית לפיה צורת הגוף של הדגים1 קשורה להידרודינמיקה. אם תצליח לחלץ ממנו הודאה בחצי פה שאולי יש קשר קלוש, תוכל לשלוף מהכובע תמנון אחד בגודל בינוני ולהראות כמה הרעיון מגוחך ואיך אותה תיאוריה צריכה כעת להסביר משהו אחר לגמרי. ________________ 1- איך נקרא דג חרמן במקפיא של הסופר? ............ םימיז ףוטש גד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, חשבתי על שיטה הרבה יותר מוצלחת לחסוך מלל. דו קרב מילולי. שני המשתתפים מסכימים על איזשהו נושא לדיון, ועל שופט. כדי שיהיה מעניין הם חייבים לדבר בחרוזים - כי הרי ידוע שכל מה שחרוז הוא נכון. הראשון שמועד (בשביל זה יש שופט), מפסיד. א': פ"א זה בושה להגיון, האשה במטבח, הגבר בהרמון ב': אבולוציה ופ"א זה היינו הך, לאשה ייתרון אם היא טובה במטבח א': באותה מידה אפשר להסביר, לאשה ייתרון אם היא יודעת לשיר ב': תאוריה חייבת להסביר מה שיש, כשהגשם יורד, לא תגיד כי יבש. א': אבל איך אפשר להפריך הסברה, על משהו שלפני עידנים קרה. ב': יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת למדע שאת הזן יש לשבח, רק בתנאי מעבדה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם זה לא עונה לשאיפה של השוטה לחסוך מלל, אבל אני חושב שמועיל יותר שלא לראות בדיונים באייל קרבות אלא שיחה. זה מאפשר למשתתפים לנסות כל מיני כיוונים אינטלקטואלים ולנסות רעיונות לא מגובשים בלי לחשוש מתגובות עויינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאומר נעם חומסקי לא יצרו שפה משומסקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בעד חסכון במלל, רק שלפעמים אני שמח שמישהו חוסך *לי* את העבודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |