בתשובה לאח של אייל, 11/12/05 12:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה בטח צוחק. חוקי הגנטיקה הם חוקי הפסיכולוגיה האבולוציונית? למה שלא תזרוק פנימה גם את חוקי ניוטון? הדיון מהי ההשפעה של הגנטיקה על הומוסקסואליות עדיין לא סגור, אבל אין ספק שיש תכונות שנקבעות אחד לאחד ע"י הגנים. למשל, פיגור עמוק (להבדיל).שמעת פעם על תיאוריה בפסיכולוגיה או בסוציולוגיה שמכחישה זאת או מתכחשת לחוקי הגנטיקה? זאת לא פסיכולוגיה אבולוציונית. כדי שלא תלך להתלונן עליי בכל מיני מקומות, אני אביא דוגמא להסבר בפסיכולוגיה אבולוציונית. אולי המפורסם ביותר. הטענה שיש להסביר היא "גברים נוטים למתירנות מינית, בעוד שנשים נוטות למונוגמיה". אני לא כל כך מדייק בפרטים (אין לי חשק לחשוב על ניסוחים מדויקים ולבנות זאת כטיעון פורמאלי), אבל זה הרעיון הכללי: תנאי התחלה: גבר מסוגל ביולוגית להיות אב לאלפי ילדים, בעוד שאישה מסוגלת להביא לעולם רק מספר קטן יחסית של ילדים שכן מספר ההריונות שלה מוגבל. האישה צריכה גם לשאת את הילד במשך ההיריון ולטפל בו לאחר מכן, ועדיף לה שיהיה "גבר בסביבה" כדי לדאוג לה. חוק כללי: האינטרס המנחה את בעלי החיים, כולל האדם, הוא הישרדות של הגנים. אסטרטגיות הרבייה והחיים נבחרות ע"פ מידת התאמתם לאינטרס זה (אסטרטגיות לא "נבחרות" כמובן, אלא יצורים שיש להם אסטרטגיות מותאמות לסביבה שורדים. אני לא נכנס לזה). מסקנת ההסבר: "גברים נוטים למתירנות מינית כי זאת אסטרטגית הרבייה הטובה ביותר עבורם, בעוד שנשים נוטות למונוגמיה מאותה סיבה". יש לך ספק שאפשר לבנות מתוך תנאי ההתחלה והחוק מסקנות הפוכות? למשל, "גברים נוטים למונוגמיה כי כך הם יגבירו את סיכויי השרידה של צאצאיהם". או "הקבוצה כולה דואגת לצאצאים הנולדים כדי שישרדו". או "נשים צריכות לקבץ סביבם מספר גברים כך שהם שלא ידעו של מי הצאצא, כך שהיא תשפר את סיכויי ההפריה שלה ואת סיכוייה וסיכויי הצאצא לשרוד לאחר הלידה". אנחנו פשוט יודעים מהי הטענה הנכונה, ולכן בחרנו אותה כמסקנה. מתוך החוק ותנאי ההתחלה אפשר להוציא מסקנות הפוכות. בנוגע לשאלתך על האג'נדה שזה משרת. זה משרת אג'נדה מטריאליסטית, נטורליסטית, רדוקציוניסטית. בין השאר תפיסה קרובה לזאת של הובס על בני דם כבודדים אגואיסטים. הסברים כאלה מאפשרים להסביר אלטרואיזם כסוג של רציונאליות. באופן רחב זה משרת גם פילוסופיות כלכליות וחברתיות שיש להן הנחות יסוד תואמות להנחות אלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, יש לי ספק גדול. אולי אין לך חשק לחשוב על ניסוחים מדוייקים, אבל אני ממש לא הצלחתי להבין אפילו איך הגעת למסקנה השניה, מבלי להשתמש באיזשהו תנאי התחלה נוסף שאומר "סיכויי ההשרדות של הצאצא קשורים לנאמנות של האב למשפחה". בהעדר תנאי ההתחלה הזה, המסקנה השניה שלך פשוט שגויה. אם אתה משתמש בשני התנאים אז אתה כנראה תגיע לאיזשהו איזון בין מונוגמיה למתירנות - וזה כנראה יותר קרוב להסברים של הפ"א מאשר הדחליל שהבאת כאן. לגבי המסקנות האחרות שלך הלוגיקה שלך אפילו יותר רעועה. לגבי "אנחנו יודעים מה הטענה הנכונה, ולכן בחרנו אותה כמסקנה", אז מה לעשות שהפ"א מנסה להסביר את המציאות ולא איזשהו עולם חלופי. אבל אולי אתה שואל האם יש לה איזשהן מסקנות שלא היו ידועות מראש, ונבדקו? אז יש. סתם לדוגמא, ההסבר הזה ממש (מתירנות מינית) נבדק והתגלה כשגוי. ההתפלגות הנצפית של המתירנות המינית בגברים ובנשים לא התאימה לתחזית. היום יש הסבר שונה. לגבי האג'נדה שזה משרת, אולי אתה צודק. אבל זה רק מראה שהביקורת שלך משרתת אג'נדה אנטי-מטיריאליסטית שמאפשרת להצדיק פילוסופיות יומי-צנטריות ואף דתיות. לא שזה משהו רע חס וחלילה וחס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההסבר השונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל למשל, בין האסטרטגיה של גברים עם כשירות גנטית גבוהה (שחקני כדורסל מקצועני למשל) לבין כאלו עם כשירות גנטית נמוכה (כותבים באייל הקורא למשל). ויש גם הבדל ביחס של נשים לגברים כאלו ולגברים כאלו. והאסטרטגיה גם תלויה בזמינות של שותפים להזדווגות. וכמובן זוהי מערכת עם יחסי גומלין שצריכה להגיע לשיווי משקל (מה שלא מוזכר בהסבר הפשטני של יהונתן). בקיצור, לא טריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם ההסבר של יהונתן פשטני, אבל אני נוטה להסכים אתו. או בכל אופן - כל הרעיון של פ''א נראה לי אווילי לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נראה אווילי? ההסבר הספציפי הזה, או אולי ההיפותיזה הכללית שתכונות התנהגותיות מושפעות מאבולוציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. ועל זה עוזי ו. היה אומר: " ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאנחנו יודעים שאייל אלמוני מסויים חושב על משהו שהוא ''אווילי'' וזהו, לא תורם הרבה לדיון. תורם בערך באותה מידה כמו האמירה '' ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שאלת, אני עניתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה הנחות שלא נכנסו למודל הזה. זה ברור ולא משנה את העיקרון. ההנחה/מסקנה שגברים הם מתירנים מטבעם ונשים הן מונוגמיות מטבען לא נוצרה ע"י הפסיכולוגיה האבולוציונית אלא ע"י קינסי. הפסיכולוגיה האבולוציונית מצאה לכך הסבר כמה עשרות שנים אח"כ. אם היא יכולה לשנות את ההסבר לפי המסקנה, זה רק מוכיח את טענתי. אין רע בדיציפלינות כאלה (מדעי הרוח עושים זאת כל הזמן), אבל הן לא מדע. הביקורת שלי לא באה לשרת שום אג'נדה (לא הבנתי איך זה "מראה" את זה). היא עניינית. אולי אתה בכל זאת הופך לפוסטמודרניסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער. לא הוכחת את טענתך שאפשר להסביר דבר-והיפוכו על סמך אותם תנאים. בשביל להראות את זה אתה צריך באמת להראות שאפשר להוכיח דבר והיפוכו בהסתמך על אותם תנאים בדיוק. בינתיים, פשוט לא הראת את זה. האמת, כרגע, אתה נשמע קצת כמו מטיף דתי שמתלונן שהמדע משנה את דעתו כל פעם שמגלים איזה פרט תצפיתי חדש. מאד לא משכנע. ואגב, כאשר אתה אומר ששינוי היפותיזה כדי להתאים לתצפיות זה לא מדע, על איזה הגדרה של מדע אתה מסתמך? ואם הביקורת שלך לא נועדה לשרת שום אג'נדה, אז הפסיכולוגיה האבולוציונית לא נועדה לשרת שום אג'נדה מלבד חקר האמת. למה שאני אקבל את המילה שלך, ולא אקבל את המילה של פרופסרים לפסיכולוגיה אבולוציונית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל"לא הוכחת את טענתך" אין לי מה להוסיף. לדעתי הדגמתי את כוונתי לכל מי שמעוניין להבין אותה. אין לי רצון לנבור במאמרים מקצועיים בפ' אבולוציונית, לאסוף את כל ההנחות בטיעונים ולכתוב על כך ספר. לא רוצה - אל תאכל. אין כאן שינוי של היפותזה כללית ע"מ להתאים לפרט התצפיתי. בניגוד למדע רגיל (שאכן בוחן היפותזות ומשנה אותן במידת הצורך), כאן ההיפותזה אינה נבחנת. מה שעושים כשמסקנת ההסבר לא תואמת למציאות זה לשנות את תנאי ההתחלה בסיפור ואת היפותזות העזר (למשל, מה דרוש כדי לשרוד). אם אפשר ליצור סיפורים שונים כדי להסביר את אותו הדבר, ואם לכל תוצאה אפשר ליצור סיפור, זה לא מדע. למה לדעתך הפסיכואנליזה נדחתה כמדע? הביקורת שלי היא חלק מדיון באייל הקורא. היא לא משכנעת אף אחד ואין לה השפעה חברתית. כניסת הפסיכולוגיה האבולוציונית למחלקות למדעי הרוח והחברה כן משפיעה, כי התוצרים של המחלקות הללו (גם התכנים וגם הבוגרים) משפיעים על התרבות וההתנהלות החברתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הדגמת שהטענה שלך לא מבוססת. אתה פשוט לא מכיר את הפ"א מספיק בשביל לטעון טענה כל כך בומבסטית. אתה טוען שפ"א זה סיפורים שמשנים אותם לפי המסקנות. אבל מדע רגיל, לעומת זאת, זה שונה לחלוטין: היפותיזות שמשנים אותן לפי התצפיות. אני לא הצלחתי להבין את ההבדל. כמו כן, אתה מספר שבפ"א אפשר לצור לכל תוצאה סיפור. חמור מאד, אם כי אני בטוח שרוב העוסקים בפ"א קצת פחות אופטימיים ממך: עדיין אין להם הסבר לכל התופעות ההתנהגותיות, ואין שום בטחון שיימצא כזה אפילו לאותן תופעות שהן כן מושפעות במידה רבה מגנטיקה ומשפיעות בצורה משמעותית על הסיכוי להעמיד צאצאים. מעבר לזה, הביטוי *לכל תוצאה* הוא כמובן הגזמה פרועה. אף אחד לא טוען שהסביבה לא משפיעה על ההתנהגות, או שאפשר להסביר התנהגויות שאין להן שום קשר לגנים (למשל הנטייה של ישראלים לדבר בשפה העברית, למשל). לגבי סיפורים שונים לאותה תוצאה, אז להרבה תופעות התנהגותיות יש אפס סיפורים בינתיים. אם זה כ"כ קל לייצר כאלו, אתה מוזמן לנסות, אני בטוח שתזכה להרבה פרסום וכסף. ומצד שני, גם במדע רגיל קורה שיש כמה היפותיזות מתחרות לאותה תופעה, ולפעמים זה לא פשוט בכלל להכריע בינהן. הפסיכואנליזה נדחתה כמדע כי הטענות שלה אינן ניתנות להפרכה (זה, למשל, הביקורת של קרל פופר). ההיפותיזות של הפ"א מייצרות תחזיות שניתנות להפרכה, וזה בדיוק הדרישה מהיפותיזה מדעית, ולא כל הסיפורים המעניינים שאתה מנסה למכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, הדגם לי כיצד אפשר להפריך את ההיפותזה ''אסטרטגיות הרבייה נבחרות ע''פ מידת התאמתן למטרת שרידות הגנים''. (אם הניסוח לא מוצא חן בעינייך, שנה אותו כרצונך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה מתכוון ל "אסטרטגיות הרבייה מושפעות מברירה טבעית". היפותיזה מאד כללית, בהשוואה לדוגמא הקודמת, ולכן הרבה יותר קשה להפרכה. אבל הנה כמה רעיונות: 1. עושים מחקר סטטיסטי ומוצאים שאין מתאם חיובי בין גנים לבין אסטרטגיות הרביה. 2. אם בניסוי על אוכלוסית עכברים, ברירה מלאכותית של אסטרטגית רבייה1 לא תשפיע על התפוצה שלה באוכלוסיה. כמו כן, אפשר לחזור על הניסוי הזה כמה פעמים ולוודא שהאוכלוסיה מתכנסת לאותו מצב. כמובן, צריך לנסות לברור אסטרטגיות רביה שונות ומשונות. אם התוצאות שליליות עבור כולן, זה מחזק מאד את ההפרכה. 3. את אותו ניסוי אפשר לבצע בתור תצפית על אוכלוסיות בלתי תלויות של בני אדם (או מינים אחרים). למשל, אם לשבט ציידים באמוזנס ולשבט ציידים בגיניאה החשה יש אסטרטגיית רבייה שונה לחלוטין. כמובן צריך יותר מדוגמא אחת כזו כדי שההפרכה תהיה משמעותית. 1 אפשר, למשל, להרעיב את כל הצאצאים של נקבות מתירנות מבחינה מינית. ----- שינוי נושא חביב. אתה מוזמן להגיד: "שמע, יש קושי מהותי לבדוק את פ"א באופן אמפירי. שמע, יש יותר מדי תאוריות, ומעט מדי עדויות אמפיריות, אם בכלל. שמע, אח של אייל, אתה חתיכת נודניק מעצבן". אני לא אחלוק עליך . אבל ההתנגדות המתודולוגית שלך (דבר והיפוכו, סיפורים וגו') היא פשוט שגויה ולא מבוססת. והסברתי למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי שהעלית עם העכברים בהחלט מרשים, ואם הטענה היא "אסטרטגיות הרבייה מושפעות מברירה טבעית" אני מקבל אותו. אין לי אלא להודות שאתה צודק כאן. בד"כ הטענות של חסידי הפסיכולוגיה האבולוציונית מנסות להסביר את הפעולות של בני-אדם (בניגוד ל"השפעות" או "נטיות") על בסיס הסברים כאלה, וזה עניין אחר לגמרי. ________ בנוגע לשינוי הנושא אתה טועה לדעתי. דגם ההסבר של המפל משמש בסיס לעיקרון ההפרכה של פופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו עיקרון ההפרכה של פופר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאם אתה שם שתי תגובות זהות, אחת מהם תעלם במהרה. או: לא ניתן להוכיח שום דבר. אפשר רק להעלות השערות שניתן להפריך אותם. השערה שלא ניתנת להפרכה אינה טענה מדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. עיקרון התגובות המשתכפלות כבר נמאס גם עליי, מה גם שהפעם באמת אין לי מושג איך זה קרה.:) בעניין עיקרון ההפרכה - הכרתי אותו, אבל לא בשם זה. וגם יש בעיה מסוימת עם הניסוח: נראה לי שמדויק יותר לומר, שהשערה שאין פרוצדורה אפשרית להפרכתה - במידה שהיא אכן מופרכת - איננה מדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו קריטריון תיחום: קריטריון להבחנה בין תיאוריה מדעית לתיאוריה פסאודו-מדעית. תיאוריה היא מדעית אם היא ניתנת בעיקרון להפרכה, דהיינו אפשר לגזור ממנה (מחוקים + תנאי התחלה) מסקנות בחינה שאפשר להעמידן לבחינה, ודרך הבחינה לבחון את תקפותה של התיאוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מדבר עליו נשמע כמו סוג של דארווינזם חברתי. זה עיוות של תורת האבולוציה בכלל ושל הפ"א בפרט. לפסול את הפ"א על הרקע הזה זה מזכיר את א"פ (אורי פז) שפוסל את האבולוציה כי היא הבסיס לנאציזם. --- מצטער, הביקורת שלך לא מחזיקה מים. 1. היא חסרת צניעות אינטלקטואלית. זה חוצפה לטעון שהאבולוציה היא שטות, בהסתמך על איזשהו דחליל פשטני דוגמת "האדם נוצר באופן רנדומי לגמרי". באותה מידה, זה חוצפה לטעון שהסבר של פ"א מוכיח דבר והיפוכו מבלי להכיר אפילו בצורה שטחית את תנאי ההתחלה ואת המסקנות. אתה יכול להגיד "פ"א נשמעת שטות אווילית, אבל אני לא מכיר אותה מספיק לעומק". 2. הגזמות פרועות בסגנון "אפשר להוכיח כל דבר" לא מחזקות את הביקורת שלך. 3. אפילו המפל (מי זה?) לא משנה את העובדה הפשוטה: הליקויים שאתה מצביע עליהם (שינוי של ההסברים בהתאם לתצפיות, כמה הסברים לאותה תצפית, וגו') משותפים גם להמון תחומי מדע אחרים. וזה לא מפתיע: הקריטריון להיפותיזה מדעית לא מכיל את הדרישות שלך, נקודה. ומצד שני, המדע נועד להסביר את המציאות. ואם הידע שלנו משתנה, ההסברים חייבים להשתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הפ"א איננה מתבססת על רעיון של דרוויניזם חברתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי בתגובה האחרונה שלי על הפסיכולוגיה האבולוציונית אלא על רבים מחסידיה. ואם המטרה שלך כאן היא ללמד אותי נימוסים והליכות, צניעות אינטלקטואלית או איך לא להיות חוצפן, לך חפש את החברים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להעליב אותך. צניעות אינטלקטואלית היא לא עניין של נימוסים והליכות. אמרת שאתה מעביר ביקורת עניינית. ביקורת עניינית צריכה להיות צנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בקריאה שניה יוצא שהתגובה שלי היתה דיי גסת רוח, ובאופן כללי, היא חלק מפתיל שאני מתנהג בו באופן גס רוח. אני מתנצל. בכל מקרה אני עומד מאחורי הגרעין של הביקורת שלי בסעיף 1. הטיעון המקורי שלך ("דבר והיפוכו") פשוט לא מבוסס. הדוגמא שהבאת היא לא יותר מדחליל. למעשה זה חבל מאד, כי ייתכן מאד שיש הסברים פגומים מאד בפ"א. אם מציגים את ההסבר בצורה כזו פשטנית (ושגויה בעליל), זה עושה שירות דב לביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. בשנות הכתיבה שלי באייל תקפתי את הפסיכולוגיה האבולוציונית מכל מיני כיוונים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. להגנתי (או לזכותך) אני יכול לומר שבדר''כ המתדיינים שיוצאים להגנת הפ' האבולוציונית מביאים דחלילים בסגנון או טיעונים טובים פחות. את הדוגמא שהבאתי הוצאתי מתוך ספר סוציולוגיה, שהוא אכן לא מקור טוב לנושא. עוררת את סקרנותי, ואני אנסה לקרוא על נושא המתודה בפ' אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפ''א מנבאת שאם לא היית מתחבא מאחרי ניק עלום, הסיכוי להתבטאות כזאת היה נמוך יותר. (אין כאן קריאה לשינוי המצב, כמובן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואתה חוסך לי הרבה מלל, הנה תזכורת קטנה: י. אורן שונה משאר מבקרי הפ"א בכך שהוא מחיל את ביקורתו גם על הסברים אבולוציוניים להתנהגויות של בעלי חיים, ואפילו להתפתחותם של מאפיינים פיזיים. במקום לדבר על פסיכואנליזה, אולי יהיה פורה יותר למקד את הדיון בתיאוריה הדמיונית לפיה צורת הגוף של הדגים1 קשורה להידרודינמיקה. אם תצליח לחלץ ממנו הודאה בחצי פה שאולי יש קשר קלוש, תוכל לשלוף מהכובע תמנון אחד בגודל בינוני ולהראות כמה הרעיון מגוחך ואיך אותה תיאוריה צריכה כעת להסביר משהו אחר לגמרי. ________________ 1- איך נקרא דג חרמן במקפיא של הסופר? ............ םימיז ףוטש גד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, חשבתי על שיטה הרבה יותר מוצלחת לחסוך מלל. דו קרב מילולי. שני המשתתפים מסכימים על איזשהו נושא לדיון, ועל שופט. כדי שיהיה מעניין הם חייבים לדבר בחרוזים - כי הרי ידוע שכל מה שחרוז הוא נכון. הראשון שמועד (בשביל זה יש שופט), מפסיד. א': פ"א זה בושה להגיון, האשה במטבח, הגבר בהרמון ב': אבולוציה ופ"א זה היינו הך, לאשה ייתרון אם היא טובה במטבח א': באותה מידה אפשר להסביר, לאשה ייתרון אם היא יודעת לשיר ב': תאוריה חייבת להסביר מה שיש, כשהגשם יורד, לא תגיד כי יבש. א': אבל איך אפשר להפריך הסברה, על משהו שלפני עידנים קרה. ב': יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת למדע שאת הזן יש לשבח, רק בתנאי מעבדה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם זה לא עונה לשאיפה של השוטה לחסוך מלל, אבל אני חושב שמועיל יותר שלא לראות בדיונים באייל קרבות אלא שיחה. זה מאפשר למשתתפים לנסות כל מיני כיוונים אינטלקטואלים ולנסות רעיונות לא מגובשים בלי לחשוש מתגובות עויינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאומר נעם חומסקי לא יצרו שפה משומסקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בעד חסכון במלל, רק שלפעמים אני שמח שמישהו חוסך *לי* את העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אישה בוגדת, הריגוש שלה גבוה יותר ואין לה בעיה להרוס מערכת יחסים למען ריגושים. גבר לעומת זאת רוצה לדבוק במערכת היחסים הקבועה שלו, לא משנה מה הוא עושה או מעולל. לא קיימת אידשה מונוגמית. לא משנה כמה תכתבו את זה. קשר קבוע רק מדכא את האישה ואילו קשרים רומנטיים חופשיים עם הרבה מרחב רק חביבים ותואמים את טבעה. התוקפות והקנאה הזכרית מראה על מונוגמיה גבוהה יותר. אם לא היה מקנא, היה ניתן להגיד שאינו מונוגמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכונה בהרבה. העובדה היא שלא קיימת אף אישה מונוגמית והעובדה היא שתקשורת עם גברים שונים ומשונים מגוונת את תחושתה ומשפרת את הרגשתה לעומת קשר עם גבר אחד=שעמום. גבר החי עם אישה מספק הרבה צרכים, בעוד שאישה החיה עם גבר מורידה את איככות חייה אלפי מונים ומתה צעירה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |