|
||||
|
||||
בדיוק. בהתחלה לא קיימת שום זהות ייחודית לאלמנטים, והמערכת של דורון מראה את השלבים להשגת יחודיות זו. המתמטיקה הרגילה מתחילה לומר את דברה רק בשלב הזה, וקל לראות זאת כאשר בוחנים, לדוגמא, את אקסיומות פאנו, המגדירות את המספרים הטבעיים ככמות *וסדר* המובחנים היטב, תוך התעלמות מוחלטת ממצבי אי-המובחנות המתקיימים בכל כמות סופית ידועה היטב. ההתעקשות להצמד רק ואך ורק למצב שבו אברי אוסף מובחנים היטב זה מזה, מגבילה באופן מלאכותי את האפשרות להבין את המספר-הטבעי מנקודת מבט עמוקה וכוללנית יותר. |
|
||||
|
||||
אה, *של דורון*. טוב שאמרתם. באמת מעניין איפה הוא... |
|
||||
|
||||
אתה מגיב לא לעניין. |
|
||||
|
||||
העניין לא היה מעולם שווה תגובה. ובכל זאת הגבתי לך שוב ושוב, ועל כן - כל הכבוד לי. הלו, מי קילל אותי שם בפינה? אגב, יש לי חידה: בכמה ידיים מוחאת כף קהילה שלמה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |