|
||||
|
||||
לא לפעמים. יש לא מעט דברים שנמרחים שנים כי בית המשפט העליון נמנע מחהכריע ומחזיר את הדברים לכנסת. ענייני דת ומדינה במיוחד. |
|
||||
|
||||
תודה לדעתי זה רק מחזק את הטענה שלי יש דברים שבית המשפט מכיר בזה שהם צריכים להיקבע במסגרות אחרות. מי מחליט איפה עובר הגבול? שיטת ההכול שפיט של ברק טוענת שלבית המשפט יש את הזכות לדון בהכול. אני לא חושב שיש מישהו שטוען שלא. מכיוון שלא נראה לי שיהיה כתוב בחוק בדיוק מה מותר לבית המשפט ומה לא, זה בעצם עניין של נורמה. האם הנורמה היום תורמת או פוגעת, במעמד בית המשפט או בדמוקרטיה? כל אחד ישפוט בעצמו. אני משער שיש דעות לכאן ולכאן. בבית המשפט עצמו אני משער שגם כיום יש שופטים שיש להם גבולות שונים ושלפעמים גם יש דעת מיעוט. ואולי הבעיה היא בכלל עם מהות התפקיד הנוכחית של נשיא בית המשפט. אולי אם כל שופט פשוט היה מעלה את טיעוניו הוא, בלי איזה גורו ראשי שיושב מעליו, גם ה"סכנה" הזו של גברת גביזון הייתה יורדת מסדר היום. במערכת הפוליטית אני עוד מבין. צריך שזה שעומד בראש גם יתווה את הדרך. למה בדיוק צריך כזה גם בבית המשפט? האם לא הגיוני שבבית המשפט גם הנשיא יהיה לפעמים בדעת מיעוט? מעניין כמה פעמים זה קרה אצל ברק אם בכלל. זה באמת סתם מעניין אותי. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, ברק מכריז שהכל שפיט באופן פוטנציאלי, אך באופן מעשי בית המשפט מסרב לעסוק בסוגיות, מגלגל סוגיות לכנסת ומושך עניינים שנים. עניינים בטחוניים, ענייני דת ומדינה ... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |