 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה על הבורות, אבל אתה יכול לתת דוגמא לטענה "דדוקטיבית" במדע המדינה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במדע המדינה, כמו כמעט בכל מדע, מנסים לפתח תאוריות כלליות אשר בעזרתן אפשר להבין ולנבא תופעות במציאות. כשאתה לוקח תיאוריה, ומנסה לראות מה היא אומרת על סיטואציה מסוימת - זו דרך דדוקטיבית. אם אתה מקבל את הגישה הריאליסטית ליחסים בינלאומיים, למשל, ומנסה לראות מה היא אומרת על - סתם - איך אירן צריכה להגיב על מתקפה ישראלית על הכור האטומי שלה - זה טיעון דדוקטיבי. במקרה זה, ריאליסטים "קלסיים" כנראה יגידו שאיראן חייבת לתקוף בחזרה בכדי לשמור על עוצמתה, ולעזאזל עם התוצאות. אני מצטער שאני לא יכול להסביר יותר בבהירות. אם אף אחד אחר לא יכתוב משהו (דובי?), אני אנסה לתת עוד דוגמאות כשאתפנה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה משתמשים בתיאוריות ומעמתים אותן עם המציאות. בעזרת הדרך האינדוקטיבית מפתחים את התיאוריה שאותה בוחנים במקומות אחרים בדרך דדוקטיבית. אתה כנראה לא קראת מספיק עבודות במדע המדינה. אני מציע לך לגשת לספריה באוניברסיטה ולעבור על עבודות הדוקטורט וה-MA. מעמתים את התיאוריה עם המקרה הפרטני שאותו חוקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת את דברי על האנתרופולוגיה. שוב, אני מקווה שאוכל לכתוב יותר כשאתפנה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור. השאלה "מה איראן צריכה לעשות (במצב כלשהו)"? איננה *טיעון*. היא שאלה. התשובה האפשרית "לתקוף בחזרה" היא אכן טיעון דדוקטיבי, אבל איננה קשורה לאמת או לחתירה אליה, אלא לפרקטיקה אפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך כמי שהיה סטודנט גם למדע המדינה לפני המון שנים, להוריד את התיבה ''ולנבא''. מי שיכול להגיע לתחזיות סבירות הם מדינאים. אנשי מדע המדינה או אלו המתקראים ''מומחים'', צריכים לספק להם ניתוחי הווה ועבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |