בתשובה לדובי קננגיסר, 09/12/05 17:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. איך בדיוק לוגיקה מסבירה "למה"? לוגיקה היא עניין של אם-אז, של משחק בתוך כללים סגורים. כמו הילד ההוא בפרסומת, או כמו הצב בפרדוקס של הופשטטר, אני יכול תמיד להמשיך לשאול "למה" על כל הסבר לוגי שתיתן לי, וזה לא יוביל אותי לשום מקום, או שזה פשוט יוביל אותי להנחות היסוד שלך - הן התשובה הסופית לכל "למה" בתחום מסוים. כלומר: לוגיקה היא כלי נהדר - כאשר יש לך הנחות יסוד מוסכמות, וכללי היסק מסוימים. כל העניין של הפוסטמודרניזם ב"אין אמת אובייקטיבית" הוא שבעצם לא ניתן להגיע להסכמה על הנחות היסוד, לבטח לא במדעי הרוח, ואולי גם לא במדעי הטבע. יתר על כן: לוגיקה היא כלי מצוין, אבל גם אתה מודה שהיא לא תיתן שום מידע על העולם בלי נתונים אמפיריים מבחוץ. הבעיה היא שכל ניתוח של נתונים אמפיריים משתמש לא רק בלוגיקה אלא גם במגוון הנחות סמויות, שנלקחות כהנחות יסוד (על תפקוד המכשירים, על הדברים שנותרים קבועים וכד'). יותר מזה: הלוגיקה גם לא תוכל לקבוע עבורך איזה שאלות לשאול או איפה לחפש את התשובה. הטענה של הפ"מ היא שההנחות הנוספות הללו, והתשובות לשאלות שהצגתי, תלויות, למשל, ברקע החברתי של החוקר וכן הלאה. כל זה הרבה יותר ברור, כמובן, במדעי החברה ובחקר התרבות. כאן ברור (הרבה יותר מאשר בפיזיקה תת-אטומית) שהנחות היסוד קובעות את המסקנה, ושהנחות היסוד קשורות קשר הדוק לנקודת המבט של החוקר. 2. א. "הנחת היסוד תמיד חייבת להיות שבאופן עקרוני, אפשר להסביר את הכל מנקודת מבט של פיזיקה תת-אטומית - כי כל העולם מורכב מתת-אטומית והאינטראקציות ביניהם." אז זהו - שלא. הנחת היסוד שלך אינה טענה מוכחת אלא הנחת יסוד, וכשאתה אומר "חייבת להיות", כל מה שאתה אומר זה "אם לא תסכים אתי אני אכופף לך את היד מאחורי הגב עד שתצרח".למה דווקא הנחת היסוד הזו? למה היא יותר "אמיתית"? ויותר חשוב - למה לדעתך היא יותר טובה ככלי להבין את החברה, נניח, מהנחות היסוד של מרקס, או של אפלטון, או של רוסו? ב1. "כל זה, כמובן, בלי להתייחס לעבודה שאין כל כך מה לנבא באשר למוטיבים של החטא ועונשו" כאן נכנסת בדיוק לנקודה שלי: אכן, אין מה "לנבא" במדעי התרבות ובחקר הספרות. כאן עוד יותר ברור הגיחוך בניסיון להחיל שיטות מדעיות ולוגיות במדעי הרוח - הרי המטרה שלהם היא שונה מזו של מדעי הטבע! אין שום עניין ב"ניבוי" בתחום חקר הספרות, או היהדות, או מזרח אסיה. העניין הוא ב"הבנה עמוקה יותר". ולכן המנגנונים המפעילים את המדע אינם יכולים לתת לנו תוצאות בתחומים אלו - כי לא זו מטרתם. ב2. "המדען אמור לקחת משהו מסובך מאין כמוהו, שאיש לא ידע מעולם, ולהסביר אותו בצורה כזו שכל אדם יוכל להבין זאת" אם כך, הם עושים עבודה די מחורבנת. לי יש תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, אך אם תשים מולי מאמר בתורת הקוואנטים שנכתב לאחרונה, ספק אם אצליח להבין אותו מיד (ובטח לא בכוחות עצמי). על אחת כמה וכמה האדם הפשוט. ברוב המאמרים המדעיים המתפרסמים היום גם לא תמצא "הכללות" - רובם עוסקים בנושא מאוד צר וספציפי. כמו-כן, שים לב שעברנו מ"רדוקציה" - כלומר תנועה מ*מערכות* מורכבות לכיון מטה - ל*הכללה* - כלומר מעבר ממערך מורכב של נתונים אל אמירה פשוטה יותר (אבל לאו דווקא לכיוון מסוים). אם אתה מחליםש תא הדרישה כך, הרי שאין לי התנגדות אליה, ולמעשה גם לרבים מהחוקרים במדעי הרוח לא תהיה התנגדות. הרי מהי עבודתו של חומסקי בבלשנות אם לא הכללה? והתיאורייה של בורדייה על שדה ושיח, הרי היא בדיוק הכללה. שלא לדבר על הספרים של ברונו לאטור, שלא רק נותנים הכללות אלא גם קריאים ובהירים ברמה בלתי רגילה (נסה את Science in action ותיהנה). ברדוקציה למלים פשוטות: הכללות זה טוב. רדוקציה זה רע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי אולי להוסיף שנכון להיום אנחנו לא יודעים לבצע רדוקציה מלאה של חוקים של דיציפלינה מדעית אחת לחוקים של דיציפלינה מדעית אחרת (למעט פיזיקה וכימיה שמסתבר שהן אותו מדע), ושהלך-הרוח השלט היום הוא שרדוקציה כזאת היא בלתי-אפשרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, את כל זה אמרתי בעצמי. ובכל זאת, אינני רואה מה טעם יש בכל הפקולטאות למיניהן אם לא ניתן להגיע אפילו להנחת יסוד בסיסית אחת מושתנת (נגיד, קיים עולם, ובו חיים כל מיני יצורים. הולך?). כלומר, הפומו גודע את הענף עליו הוא יושב כדיסציפלינה אקדמית. אם אין אמת - אין מה לחקור. 2. א. כשאני אומר "חייבת להיות", אינני מאיים עליך בכיפוף ידך, אלא דווקא בהרמת ידיים מצידי. משל למה הדבר? לכך שמדינת ישראל תבקש לקיים שיחות שלום עם איראן, ותבקש, כספתח, שאיראן תכיר בכך שמותר למדינת ישראל להתקיים באיזשהו פורמט ברחבי היקום. אתה, כשאתה מסרב לקבל את הנחת היסוד שלי, דומה לאיראן שתגיד שהיא לא מוכנה להנחת היסוד הזאת. אבל אם אינך מוכן לקבל את הנחת היסוד הבסיסית שהצעתי, הרי שמראש עדיף להרים ידיים - אין שום אפשרות להדברות. לא בינינו - אין אפשרות להדברות בין אף אדם לאף אדם אחר, משום שאין משמעות לכלום. שום למידה של העולם אינה בעלת ערך, אם אנו חיים בעולם רדוף רוחות. ב. כשאתם תוותרו על ה"מדעי" במדעי הרוח, אנחנו נוותר לכם על הלוגיקה. ותסביר לי שוב, בבקשה - אם אין אמת, אין יקום, אין המין האנושי, מה התועלת ב"הבנה עמוקה יותר"? הבנה של מה? של יצירה שאנחנו יכולים להטיל ספק בעצם קיומה? אם אי אפשר להגיע לחקר האמת - מה לעזאזל אנחנו מחפשים? מה אפשר להבין בעולם סוליפסיסטי/ניהיליסטי שכזה? ג. מדובר בתהליך די מסובך, אם לומר את האמת (ובכל זאת, אני מעדיף את השאיפה הזאת על פני השאיפה של המשורר לעשות את ההפך), ולעיתים הוא צריך לעבור כמה ידיים עד שמישהו יצליח לנסח את הרעיון הכללי בצורה שתובן, פחות או יותר, על ידי פשוטי העם כמוני. הרעיון הוא לא שכל אדם יבין כל פרסום בכל כתב עת מקצועי - אחרי הכל, לכתבי העת יש קהל יעד מסויים, שאנחנו לא חלק ממנו - אלא שדברים שהם בלתי מובנים לחלוטין יהפכו, לאט לאט, ליותר ויותר מובנים ליותר ויותר אנשים. אני חושב שהכללה היא השלב הראשון בדרך לרדוקציה. מרגע שהצלחת לגלות תכונה משותפת למגוון תופעות, אפשר לקחת צעד אחד אחורה, ולגלות מה משותף לתופעות הללו. בדרך כלל, המשותף הזה יהיה מה שמרכיב אותן. אני בהחלט מאמין שניתן להסביר תופעות חברתיות דרך האדם היחיד - אני חושב שאין ברירה אחרת. כמובן שכמו שהאטום היחיד לא עושה דבר בלי הכוחות שמאפשרים אינטראקציות בינו לבין האטומים האחרים, כך גם האדם הבודד פועל באמצעות אינטראקציות עם אנשים אחרים, וכך נוצרות תופעות חברתיות. אבל חוליית הבסיס היא האדם הבודד - ולכן חייבת להתקיים רדוקציה (באמצעות כלים סטטיסטיים, למשל) מהחברה כמכלול לאדם הבודד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהבסיס הוא האדם הבודד. נכון שהכל קורה בגוף של אדם אחד, אבל צריך כנראה להסתכל על האדם-בחברתו כבסיס בעל משמעות להסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שצריך להסתכל על האטום בחברתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמעות הייתה קיימת לפני המשגת הלוגיקה. עדיף עולם רדוף שדים ורוחות מעולם נטול משמעות. החיבור בין מדע לערכים/משמעות מסוכן יותר מרוב השדים שאני מכיר. הפוסט מודרניזם הוא המשך צפוי וישיר לדרך החשיבה המדעית... זה מה שקורה כשהמדע מביט במראה שהוא עצמו יצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, שריפתך על המוקד נקבעה לשעה שמונה בערב. אל נא תאחרי, אנשי הכפר לא אוהבים לחכות הרבה למשמעות היומית שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זה שראה אותך מטילה על אישתו של השריף את הכישוף שגרם לה להפיל את העובר. כשיש אירועים חגיגיים בכפר, כמו למשל הוצאות להורג, משלמים לי בכדי שאנגן באקורדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רציני. אצלנו מלווים את זה בעוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה וואלה ? הייתי בטוח שאתה זה שראה אותי פוגע במשמעות שלך. כשזה קורה אז אתה בדרך כלל מדבר לרגש שלי (מה שאסור לאנשים אחרים) ומנסה להפחיד אותי שוב מעולם רדוף שדים. אחלה טיעון לוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוגיקה איננה חזות הכל. אפילו לא חזות הקול, שנאר ''והעם רואה את הקולות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו לי שעושים כאן אינדוקציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דוקטרינציה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל התפתח כתגובה מבודחת ל"עדיף עולם רדוף שדים ורוחות מעולם נטול משמעות." למה ציפית? למאמר רציני שמסביר למה, לעניות דעתי, "עדיף" עולם "נטול משמעות" על עולם "רדוף שדים ורוחות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא מסוגל לתמצת את זה בתגובה מבודחת... :-) הרי בעולם נטול משמעות לא היתה שום עדיפות להיגיון או משהו דומה. בהעדר משמעות הבחירות עצמן שרירותיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי האפשרות של "עולם רדוף שדים" - הרדוקציה הזו לכשעצמה עדיין לא פותרת אותנו מהאפשרות הזו. גם אם כל תופעה חברתית אפשר להסביר ע"י קווארקים וכדומה, הקווארק הינו עדיין בסך הכל מודל של המציאות. אף אחד לא מתיימר לדעת מה "מהותו" של אלקטרון, אלא רק מה מודדים מכשירי מדידה. פיזיקאים לא יודעים ולא עוסקים במה היא החוויה הקרויה "זמן", אלא מגדירים זמן בתור מה שמודדים שעונים. עדיין יכול להיות שד קטן שעומד מאחורה ודואג לכל התצפיות הפיזיקליות, שמתעורר כל בוקר ומוודא שחוקי התנועה של ניוטון עדיין מכוונים היטב כדי שלא יפלו טעויות בניסויים. זו לא סיבה להפסיק לחקור, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להמשיך ולחקור, וחשוב לשים לב שמפרידים בין המדע למשמעות. הקביעות "נכון" ו"לא נכון" / "אמת" ו"שקר" המדעיות הם DATA נטול משמעות כשלעצמו. את המשמעות אנו יוצקים. לנסות מצד אחד לערפל את התהליך הזה כשמדובר במדע או היגיון (להאמין שישנה איזושהי משמעות אינטגרלית ולקחת עליה מונופול) ומצד שני ללעוג עליו כשהוא בא מכל מה שמריח שונה, זה פשוט פויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מממ... אני חושב שיש הרבה טעם. למעשה, אם יש הנחת יסוד אחת שממנה גודרים הכל, אין צורף בדיסציפלינות. כל דיסציפלינה מתבסס על הנחות יסוד *משלה*. אם זה אין בעיה. בכל דיסציפלינה אפשר להשתמש בכל מיני כלים (לוגיקה, אינדוקציה, אמפיריקה, מחקר טקסטואלי) *המתאימים להנחות היסוד של הדיסציפלינה*. אין לי שום בעיה שכהנחת יסוד לדיסציפלינה "מדעי הטבע" תיקח את הטענה שכרגע טענת, ועוד כמה, ואת הלוגיקה, ועיקרון האינדוקציה, ותבסס עליהם מדע: זה *עובד*, וזה מביא לתוצאות - במדעי הטבע. אבל מאחר שלא *הוכחת* לי שזה אמת מוחלטת, אין שום סיבה שאקבל את הכלים האלו ככלים היחידים בדיסציפלינות אחרות. למשל, בסוציולוגיה נוח יותר להניח "קיימת חברה", ולהשתמש בכלים סטטיסטיים + תצפית מעורבת + מחקר טקסטואלי. שימוש בכלים פיזיקליים בסוציולוגיה גרם בעבר לבעיות קשות. מה הצידוק לטעון ש"רק בהם ניתן להשתמש"? 2.א. אני פשוט לא מבין למה אתה טוען כך. אתן לך אלגוריה: בא אלי יוסי ואומר: "הנחת היסוד תמיד חייבת להיות שבאופן עקרוני, אפשר להסביר את הכל מנקודת מבט של אלוהים ומעשיו בקשר לטבע. ם אינך מוכן לקבל את הנחת היסוד הבסיסית שהצעתי, הרי שמראש עדיף להרים ידיים - אין שום אפשרות להדברות. לא בינינו - אין אפשרות להדברות בין אף אדם לאף אדם אחר, משום שאין משמעות לכלום. שום למידה של העולם אינה בעלת ערך, אם אנו חיים בעולם שאין בו אלוהים." כעת יש לי בעיה: אם לא אקבל את הנחת היסוד שלך, לא אוכל לתקשר אתך. אם לא אקבל את הנחת היסוד של יוסי, לא אוכל לתקשר עם יוסי - לטענתכם. כך שחוסר היכולת להידברות אינו מספיק לי כדי שאקבל הנחת יסוד מסוימת - שלך או של יוסי. מה אני כן יכול לעשות? לקבל הנחות יסוד באופן פרטני וטנטטיבי. דהיינו, כשאני רוצה לבנות בניין, אקבל את הנחות היסוד של הפיסיקה. אבל כשאני רוצה להבין את הלך רוח בברלין בשנת 1936 מתוך המקורות ההיסטוריים, אשתמש במתודה אחרת ובהנחות יסוד אחרות. דרך אגב, כל החלק הזה של הדיון לא קשור בכלל לפ"מ - זו הדרך שבה עוסקים במסגרת חקר הרוח 1 מדורי דורות. ב. ויתרתי מזמן על ה"מדעי". אמרתי בתגובה אחרת שזה תרגום רע מ- humanaities. אתה מוכן לוותר לי על הלוגיקה עכשיו? לגבי "הבנה עמוקה יותר" - האם לא קראת אי פעם ניתוח של שיר או מחקר היסטורי שהעשיר את עולמך וגרם לך לחשוב שאתה מבין טוב יותר את התרבות האנושית? אם כן - איפה היה ה"ניבוי" כאן? לגבי הספק, ראה את הערותיי בסעיף הקודם. ג. אולי זו הבעיה - אני מעדיף (בהרבה) את השאיפה של המשורר. אני לא בטוח שדברים נעשים יותר מובנים ליותר אנשים. ההבנה נכנסת ל-Black boxes של הטכנולוגיה. כמה אנשים כיום באמת מבינים איך פועלת מכונית? טלפון סלולרי? אפילו בדברים ש"כולם יודעים", זה נובע בעיקר מחזרה על מה שלימדו אותנו ולא מהבנה (אלו יוריסטיקות, כפי שהגדרתי מול אורי2 ). כולנו יודעים שכדור הארץ מסתובב תחת השמש, אבל כמה מאתנו יודעים להראות כיצד קופרניקוס הוכיח זאת? ד. "בדרך כלל, המשותף יהיה מה שמרכיב אותן" לא בהכרח נכון, והרבה פעמים שגוי לגמרי: מה שמשותף לכתבי מרכס ולכתבי אנגלס לא יימצא בנייר של ספריהם, בסוג הדיו, או באותיות המרכיבות אותם. מה שמשותף ל"אייל הקורא" ול"עין הדג" לא יימצא בטרנזיזטורים במחשבי השרתים (או לפחות, לא נזכה לשום הבנה שלו אם נסתכל על הטרנזיסטורים). בחקר הרוח (כמעט תמיד) ובמדעי החברה (לפעמים) הכללה נעה כלפי מעלה ברמת הארגון הפיזי (ממלים לרעיונות) ולא כלפי מטה (ממלים לאותיות או לדיו). למעשה מדעי החברה הם בדיוק הנקודה הבעייתית, מכיוון שבהם יש פגישה בין חקר הרוח לבין מדעי הטבע. אני מאמין ש*יש* אלמנטים במדעי הרוח שיעיל לחקור אותם באמצעות רדוקציה לאדם הבודד, ויש אלמנטים שיעיל לחקור אותם באמצעות הכללה "כלפי מעלה". 1 שאת המילה החדשה בה אשתמש במקום מדעי הרוח 2 שם ויתרתי על הוויכוח. אין זמן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם תגדל את כל האנשים בחממות פוזיטיביסטיות על דיאטה תת-אטומית/לוגית, העולם ישאר רדוף רוחות. (החברתי והאישי) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |