|
||||
|
||||
שוב, אני לא רוצה להיכנס לדיון על האנתרופולוגיה. מספיק שאומר שאני מוצא בתחום זה עניין, אך למעט מקרים נדירים לא תובנות מדעיות בעלות ערך רב. העלת שאלות ומציאת תשובות מהשטח הן כמובן לא דבר שאליו אני מתנגד. אני כן מתנגד, אבל, לגישה השוללת את הרדוקציה כשיטה להגעה לתובנות, או את עקרנות ההסקה הלוגית, או כזו הרואה במדע המצאה "לבנה, גברית, מערבית". לעיתים נראה לי כאילו העובדה שאני מקבל את קיומו של האטום כאמת אובייקטיבית עומדת בסתירה ללימודי בחוגים מסוימים באקדמיה (שמהם אני נהנה, בד"כ). האם ככה אמורים להיות הדברים, לדעתך? הייתי רוצה לדעת מה דעתך על כתביו האנתרופולוגיים (בעיקר בתחום הסמלים והמיתולוגיות) של לוי-שטראוס? |
|
||||
|
||||
על אף הגישה הסטרוקטורליסטית המשותפת, חומסקי הצליח בבלשנות יותר מאשר לוי-שטראוס באנתרופולוגיה. לא כל כך ברור לי למה. על כל פנים, אני שואף את לוי-שטראוס, אבל לא לוקח לריאות. |
|
||||
|
||||
"על אף הגישה הסטרוקטורליסטית המשותפת, חומסקי הצליח בבלשנות יותר מאשר לוי-שטראוס באנתרופולוגיה" אני חייב להגיד שזעזעת את עולמי. באמת הצליח יותר? לא יאומן! |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש ויכוח על זה שהמדע הוא המצאה ''לבנה, גברית, מערבית''. הויכוח הוא על מה המשמעות של העובדה הזו. |
|
||||
|
||||
מה?! לא המדע, אלא המתודות המדעיות המוכרות לנו. המדע עצמו (במשמעות הבסיסית שלו)1 היה כאן הרבה לפניהן. 1 ללמוד איך להצית אש, ללמוד לעשות זאת בקלות רבה יותר, ללמוד איך לעבד עורות, למצוא דרך טובה יותר, למצוא חומר שמרכך את העורות, ללמוד איזה צמח טוב למאכל ואיזה מקל על דלקות, וכולי וכולי. |
|
||||
|
||||
מה שאת מתארת הוא לא מדע. זה טכנולוגיה. מדע הוא לשאול למה הדרך הזו להצית אש קלה יותר מהדרך ההיא. לשאול למה צמח המאכל הזה מרפא את המחלה הזו. כשנגר בונה שולחן הוא לא עוסק במדע, אם הוא היה שואל מדוע מרכז השולחן לא נופל למרות שרק קצוותיו נמצאים על הרגליים - זה כבר היה מדע. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת, בטח שיש ויכוח. לא כל דבר שהומצא על ידי גבר לבן באירופה הוא גברי לבן מערבי. נסה: חיסונים ועוד אלף דברים אחרים שהם לא גבריים או לבנים בשום אופן. גם תורת היחסות אינה המצאה יהודית, למרות שפיתח אותה יהודי. |
|
||||
|
||||
לא שאלו אותי, אבל לוי שטראוס הניח תבנית חשיבה מסוימת (ניגודים בינאריים), תבנית חדשה שלא היתה עד אז. כתבנית, היא מעניינת ומאפשרת לנתח באמצעותה מיתוסים וטקסטים תרבותיים באופן חדש ולהבין אותם ברמות חדשות. עם זאת, כמו כל תבנית חשיבה תיאורטית, אחרי מספר שימושים, ואחרי שמפנימים אותה כתבנית, די ממצים אותה ופונים לאתר תבניות נוספות. ככה זה בחיים, בכל התחומים בעצם (ע''ע תומס קון). |
|
||||
|
||||
אפשר עוד על הניגודים הבינארים? קשור להתחלקות לשניים של חברות? |
|
||||
|
||||
ממש לא. קשור לתבניות סיפוריות ומיתיות (ובעצם לא שונה הרבה מתזה, אנטי תזה וסינתזה) וניזון לא מעט מהארכיטיפים של יונג. בכל מיתוס בעצם אפשר למצוא ניגודים כאלה, וכנגזרת - גם בכל עלילה שיש בה מתח כלשהו. צמד הניגודים הבסיסי הוא "טבע" מול "תרבות". צמדים שכיחים נוספים: גברי/נשי, עבר/עתיד, טוב/רע, מאבק/השלמה וכולי וכולי. |
|
||||
|
||||
קודם כל מוות מול חיים . כי הרי התרבות כולה קיימת כדי להתמודד עם חוסר הודאות של המוות. |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שדווקא עם הוודאות. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |