|
||||
|
||||
איזה "תימוכין" אפשר לתת ל"לא מבין כיצד אנשים מרשים לעצמם לצחוק על גירץ בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות"? שים לב להבדל בין "מותר" (מדינה חופשית) לבין "מרשה לעצמו" (סטודנט במדעי המדינה). |
|
||||
|
||||
התימוכין צריכים לבוא על "בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות". האם איני צריך להרשות לעצמי בגלל היותי סטודנט (בניגוד לדוקטור, למשל) או בגלל היותי סטודנט למדעי המדינה? אולי אני צריך לעבוד על כישורי הרטוריים, אבל כבוד אינטלקטואלי (בניגוד לאישי, מר ו.) רצוי שלא יחולק באופן אוטומטי. לעניות דעתי, על כל אדם להרשות לעצמו להביע ביקורת על המפריע לו. |
|
||||
|
||||
מעבר לזאת, אולי עלי להתנצל. להתנצל בפניך ובפני מר אורן, ובפני קליפורד גירץ, שהוא (כך מסתבר) סמכות עליונה שאותה אין לבקר. אך יותר מכל, להתנצל על שצחקתי על משפט קטן פרי עטו, שאותו בטיפשותי הרבה לא הבינותי כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
דווקא ''פרשנות של תרבויות'', ספר הדגל של גירץ, מאופיין בכתיבה שווה לכל נפש. ייתכן שבמבוא או במסקנות יש קצת התפלספויות לא קלות, אבל הספר ככללו מרתק גם למי שלא שמע על אנתרופולוגיה קודם לכן. |
|
||||
|
||||
מה שהתכוונתי לומר זה שהדיון איננו על מה מותר או אסור לבקר, אלא על תנאים ש*הטיעון* צריך לעמוד בהם כדי להוות מוצא לביקורת תקפה. אני מתנצל על משמעויות הלוואי הלא סימפטיות שמשתמעות מהתגובה שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |