|
||||
|
||||
"אם אלוהים הוא הכל, וודאי שהכל אינו יכול לעשות יותר ממה שיש בו. יש פה בעיה של יש ואין, או מוטב לומר, יש פה בעיה של מערכתיות. כל עוד אנו אומרים שיש מערכת אולטימטיבית, אפילו השגיונות שלה הופכים לחוקים בסופו של דבר." תוספת לא דרושה - הכל מאז ומעולם. כשאני קורא את מה שכתבתי, אני לא מצליח לחבר את זה לתגובה שלך. ובכלל, להבנתי עדיין לא הוצאת את הנחות הבסיס מגדר מסורתי-שרירותי. תן לנו נקודת אחיזה (מסתמן שהיא ברשותך) ונרים את העולם. יצור הוא דבר חלקי וסופי. יצור הוא גם יציר. איך זה עומד ביחס למה שכתבתי? הוכחות - יוק. הרי אני אומר שאתה פונה ללוגיקה באזור ששייך לתחום האמונה. הוכחות הן אמפיריות/צורניות, הלוגיקה בבסיסה נסיונית שרירותית. כשפילוסופים דנים בעזרתה בדברים לא נסיוניים, יום מאשים אותם בשימוש בדמיון ולא בהגיון. צורנות ללא תוכן לגיטימי. |
|
||||
|
||||
אני מרגיש שהחסרתי משהו. עצם העובדה שיום אמר מה שאמר, אין פירושה שאין אלוהים, אלא שאין נתונים נסיוניים. אין ללוגיקה לפי גרסתך דבר לעבוד איתו, ובתחום הקונקרטי - חיי היומיום, כאן מקומה של האמונה. האמונה הזו מחלחלת להנחות היסוד (כי גם כשאין מבינים משהו עדיין רצוי להציג אותו בצורה הגיונית ומובנת... כלומר, הצגת העניין היא מובנת, העניין עצמו - לא). ומהנחות היסוד האמוניות האלה, מתקבלים היקשים עקרים קונקרטית. לפנומנון אין להם נגיעה, לנומנון כן. עניינם אינו מטריאליסטי. בוודאי שאין לך עניין (בראייתך המטריאלית) בכך שאומר שאלוהים הוא סיבת הכל, הדבר העומד מאחורי החוקים. ההשפעה היא בתחום המשמעות ובתחום המעשה המוסרי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |