בתשובה להמסביר לצרכן, 07/12/05 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני סקרן לדעת אם אתה מבקר כאן את המנגנון הזה. כלומר, האם אתה טוען שהוא שגוי ("כשל לוגי") וזה בכלל לא נכון שבד"כ עליך לעמול כדי לזכות במשהו; או שאתה אומר שהמנגנון הזה הוא נכון, באופן עקרוני, אבל הדתות "התלבשו" עליו וגורמות למאמינים לעמול עכשיו בלי לזכות במאומה אחר-כך." אינני מבקר או משבח אותו – אני רואה בו עובדה. נתון בסיסי. הוא גורם לנו "להיענות" מבחינה רגשית, שכלית ופיזית לצימודים של עמל<>תגמול. מבחינת רוב בני האדם (והרי ענייננו אינו בחריגים שאינם מאמינים באל או בתגמול כלל) החלוקה ההגיונית והסבירה היא: עבודה כאן, תגמול כאן, הבטחה שם. כולנו רוצים גם להיות עשירים, וגם לעבור בקוף המחט לעולם הבא. אבל התגמול, לדעתי, הוא רק חלק אחד – אולי אפילו לא המרכזי – בפתיון שמציבה בפנינו הדת: דת עבור רוב בני האדם היא מסגרת, קהילה, ארגון של אופן חשיבה והתייחסות לעולם, פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, יכולת להבנות ולהכיל דברים שלהלכה אי אפשר להבנות ולהכיל. ההבטחה לעולם הבא אינה "כיסוי מקרי ביטוח חריגים" (צדיק ורע לו), אלא חלק אינטגרלי מהמבנה וסוג של נחמה הכרחית *בתוך החיים עצמם* למי שאינם יותר מטיילים זמניים מאוד על גשר החיים. "נו, אז אם הוא קיבל תמורת עבודתו (עבודת השם) מה שהוא רוצה (מצב רוח) ולא לקח שום דבר מאף אחד, מה הבעיה?" אני אמרתי שיש בזה בעיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
==>"אני אמרתי שיש בזה בעיה?" אני מתכוון לבעיה הלוגית. בסגפנות הזו, כשלעצמה, שאדם קושר את עצמו בתפילין כל בוקר כדי לקבל מצב רוח טוב, אני לא מוצא בעיה או כשל לוגי. ==>"דת עבור רוב בני האדם היא מסגרת, קהילה, ארגון של אופן חשיבה..." נכון, וכל אלו מטפלים/מטפחים את הצד הנפשי/רוחני של האדם - בקיצור שיפור ה"מצב רוח". ==>"ההבטחה לעולם הבא אינה "כיסוי מקרי ביטוח חריגים" (צדיק ורע לו), אלא חלק אינטגרלי מהמבנה..." גם נכון, אבל אני משער שהחלק הזה של המבנה לא היה מתפתח אם לא היו מצטברים מיקרים היסטוריים של צדיק ורע לו. מיקרים כאלו (וגם ההפוכים של רשע וטוב לו) מחמשים את האפיקורסים המנגחים את הדת. אפיקורסים כאלו - כמוך - יקפצו כמוצאי שלל רב על מיקרים של עבודה ללא תמורה בעולם הזה, או נהנתנות ללא עונש בעולם הזה. הם יפיצו את הסיפורים האלו והדבר יפגום במצב הרוח של המאמינים. לכן המציאו את העולם הבא. זה מאפשר לנו להשאר במצב רוח טוב, אפילו כשאנחנו אוכלים חצץ, עד הרגע האחרון. אז בלי קשר למציאותו או אי-מציאותו של העולם הבא, הפונקציונליות של האמונה בו, היא עצמה הגיונית. --- אני חושב שאת כל הנ"ל אתה מבין ופחות או יותר מקבל. זה לא מסובך או חדשני. הצרה היא שאני לא ממש מבין את שאר ה"תלונות" שלך כלפי הדתות והמאמינם (ולא חשוב אם הכותרת היא "כשל לוגי" או "יצאתם פרייארים"). אז אני שואל מה הבעיה? יש בעיה אחת שאני מזהה: והיא של אנשים - לא מעטים - שעובדים ובאמת לא מקבלים. כלומר לגביהם אתה צודק כי הם מסתגפים ונמנעים ועובדים וסובלים... והמצב-רוח נשאר להם על הפנים. הם לא מקבלים כלום. אבל אלו אנשים שלא מאמינים ועושים מה שהם עושים כאנוסים, על ידי אינקויזיציה או לחץ פטריארכלי או חברתי, או פוליטי או כיוצא בזה. אלו גם האנשים שבד"כ עסוקים בלהכריח אנשים נוספים להאנס כמוהם.ומזה אולי הם מקבלים מצב-רוח ... של שמחה לאיד. אם זו הבעיה שאתה מצביע עליה, אפשר לסכם אותה כך: קיום מצוות הדת ללא אמונה באמיתותה, היא כשל לוגי. אבל אני מודה שזה פחות מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם זו הבעיה שאתה מצביע עליה, אפשר לסכם אותה כך: קיום מצוות הדת ללא אמונה באמיתותה, היא כשל לוגי." אם לכך התכוון המאמר,אז סוף סוף הבנתי אותו . (מודה לך על ההבהרה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |