|
קודם נטפל בשלום עם סוריה, אתה אומר, אחר כך עם הפלשתינאים, ואז נתפנה לטפל בש"ס. יש משהו בעייתי בגישה כזו לפוליטיקה, אפילו שנדמה שאולי היא גם מנחה את אהוד ברק וראשי ממשלות קודמים (ואולי לא, כי אני חושב שבפוליטיקה כמעט שום דבר הוא לא כמו שנדמה). יותר מאדם אחד ששמעתי לפני בחירות 92 אמר שהוא יצביע בשביל העבודה (בראשות רבין, כזכור), כדי שיוציא אותנו מיהודה ושומרון, שמה בכלל אנחנו מחפשים שם, ובבחירות הבאות יצביע ליכוד כדי לשמור על הגולן (שמה פתאום שנחזיר אותו, למהמימת). ומה קרה? בפועל, ממילא די מעט, מדשדשים פחות או יותר באותן ביצות, אבל בוודאי היו רגעים במשך אותה קדנציה שאותם מצביעים היו מוכנים לאכול את פתקי ההצבעה שלהם.
הבעיה היא שיש עוד גורמים חוץ ממני, ממך ומהממשלה שלנו: אסד, הפלשתינים, ש"ס בעצמם, ועוד ועוד, וממילא לא ברור כל כך שאותו אדם שבחרנו בו רוצה את מה שנדמה לנו שהוא רוצה. בקיצור, הדברים לא בהכרח עובדים לפי תוכניות מסודרות כאלו.
לכן, קשה לי מאוד לחכות בסבלנות עד שברק יגמור לפתור את כל בעיות החוץ שלנו לפני שיתפנה לטפל בבעיות החברתיות. למען האמת, אני אסתפק בלדעת שהוא רוצה בכלל לטפל בהן באיזשהו אופן שתואם את השפקת עולמי - וזה ממש, ממש לא ברור לי.
|
|