|
אני מתנגד נחרץ לפנאטיזם ולהצגה חד-צדדית של סוגיה. זה פשוט לא מועיל. ובא יוסי גורביץ' ודווקא, להכעיס, מוכיח שאני טועה. אין ספק שהצגת הדברים של יוסי מעוותת במקצת: הרי לפי הקריטריונים שהוא קובע במאמר זה, פחות או יותר כל מדינות העולם הן מדינות טרור. מקרים כמו אלו שהוא מצטט מההיסטוריה הציונית ניתן, הרי, לצטט מההיסטוריה של כל מדינה ומדינה.
אבל ההבדל הוא מהותי: בארה"ב, לדוגמא, הכירו מזמן בעוולות מסוימות שהם ביצעו במהלך השתלטותם על אדמות מדינתם. בישראל, עד עצם היום הזה, ההיסטוריה הציונית הרשמית צחה כשלג וברה כלבנה: לא עשינו כלום, הרביצו לנו, התעללו בנו, ואנחנו רק הגנו על זכיותינו המקופחות.
נו באמת, שי, לא הגיע הזמן להתבגר? לא הגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר בעובדה שהיא דרסה על עקרונות רבים שהיא מחזיקה כמקודשים במהלך שנותיה (ובעיקר שנות הקמתה ומלחמותיה)? או שהיא דרכה בעוז על אלו שכבר היו פה כשאנחנו הגענו? אני בכלל לא רוצה להיכנס לדיון עם הנושא רע או טוב - יכול להיות שלא הייתה דרך אחרת. אבל לפחות להעלות את הנושא על השולחן ולהסתכל בעובדות כמו שהן, לפחות את זה אנחנו חייבים לעצמנו.
לכן חשוב מאמרו של יוסי - כיוון שהוא מנסה לבצע ניקוי מסוים של שטיפת המוח האינטנסיבית שעברנו כולנו כילדים, ושבמידה רבה אנחנו עוברים עד היום. כה לחי!
|
|