בתשובה לראובן, 30/11/05 18:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"נדמה לי שמה שיפה בדוגמאות של כהנמן הוא שמתברר שאפילו במקרים של ידע *מושלם* אנשים מתנהגים בצורה "אירציונלית". אבל אולי מישהו שקרא את הספרים הרלוונטיים יוכל להרחיב." אין פעולה לא רציונלית ולמעשה, אין גם ידע "מושלם". אחת הבעיות העיקריות בדוגמאות של כהנמן (ובאופן דומה ומאותן סיבות גם בתאוריות-הסבר נוסח תורת המשחקים) היא שהוא מניח שאפשר להניח שמספר המשתנים הפועלים ניתן להגבלה לצורך המשחק ולהתעלמות לצורך יישום. משהו מעין הבא: א. לצורך העיון התיאורטי אנו מניחים שבני האדם הפועלים בדגם שלנו הם יצורים רציונליים לחלוטין, שהידע שלהם מושלם, אף שמכירים כי מצב כזה אינו קיים במציאות (כלומר, לצורך הניסוי אנו מתעלמים ממספר משתנים) ב. עורכים ניסוי פעולה שבו מתברר כי בני אדם נוטים לשגות באופן טיפוסי גם במצב של ידע מושלם ורציונליות מושלמת. ג. מניחים כי המשתנים שהתעלמנו מהם בשלב א' אינם רלוונטיים. ד. אשר על כן, ב' מאושר בניסוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את שרשרת השיקולים שלך. הפרדת משתנים זה נוהג מקובל בכל המדעים, והוא בדרך כלל די מוצלח. המחסור במידע מושלם איננו צריך להוות בעיה אם אתה יודע איזה מידע *כן* נמצא ברשות הנבדק, ומראה שיצור רציונלי, תחת הנתונים ש*כן* ידועים יפעל בצורה מסוימת, ואז מבצע את הניסוי. אם, לחילופין, אתה לא יודע איזה ידע יש בידי הנבדק, ההנחה של רציונליות הופכת לריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא הבנתי את שרשרת השיקולים שלך. הפרדת משתנים זה נוהג מקובל בכל המדעים, והוא בדרך כלל די מוצלח". בהחלט! אבל ההפרדה בין משתנים רלוונטיים ולא רלוונטיים אינה יכולה להיות סתמית ושרירותית, או על יסוד היכולת למדוד או לבדוק אותם, כפי שזה קיים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם העובדה שהתוצאה חזרתית ומובהקת מעידה על כך שהגורמים האקראיים בודדו כהלכה. אתה יכול לטעון שיש הסבר חלופי, אבל עד שאתה לא נותן אותו, ורצוי בתוספת ניסוי ביקורת מתאים, ההנחה של ''משתנים נסתרים'' היא ריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עצם העובדה שהתוצאה חזרתית ומובהקת מעידה על כך שהגורמים האקראיים בודדו כהלכה. אתה יכול לטעון שיש הסבר חלופי, אבל עד שאתה לא נותן אותו, ורצוי בתוספת ניסוי ביקורת מתאים, ההנחה של ''משתנים נסתרים'' היא ריקה.'' זה כמובן לא נכון. אתה יכול לבודד את המשתנים שמתחשק לך להתחשב בהם ולקבל בניסוי הוכחות חוזרות ונשנות עד אין קץ לטיעון שגוי. לדוגמה, אני יכול לבנות ניסוי שבו המשתנים היחידים שלי הם אלוהים, כדור וקרקע, וההשערה הניסויית היא שאלוהים מצווה על כדורים לשוב וליפול אל הקרקע. בניסויים של כהנמן ותורת המשחקים (וגם בענפים שונים של חקר כלכלי), אם אני מבין נכונה, ההשערה הבסיסית היא כי אדם שואף למקסם את תועלתו בכל מצב ומחזיק בידע מושלם ביחס למציאות. זו בחירה של משתנים מדידים בלבד, ומשום כך הניסויים הם בעלי ערך אנקדוטלי בלבד, לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אתה יכול להדליק ולכבות את אלוהים בניסוי הכדורים שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך מבין נכון, אבל אם אתה מוכן לחכות מעט אני מקוה שנוכל לשוחח על העניין בדיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף ל"יש!" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |