|
||||
|
||||
הטענה, בקצרה היא שהמוסר *בכללו* הוא בעל ערך אבולוציוני, ולכן עקרונות מוסריים מסויימים הוטבעו בנו. |
|
||||
|
||||
נכון. לכן אני סבורה שהטענה שאנו יצורים רציונליים, או שהדת (נתעבת ככל שתהיה) היא מיוחדת בהיותה מונעת משיקולים לא רציונליים היא לא טענה הגיונית. כפי שעקרונות מוסריים מסויימים ועקרונות של ניהול סיכונים שגוי הוטבעו בנו, גם תחושות של קיום אלוהים* (ושל חוסר רצון לאכול ושל סלידה מכפות רגליים וכו') הוטבעו בחלקנו. לתחושות כאלו שהן נפוצות מספיק (כמה זה מספיק? לא יודעת) יש נטייה לגרור התפתחות של ממים שמדביקים גם אנשים שלא לקו באותן תחושות במקור. לממים מצידם יש נטייה להפוך לחוקים (בין אם דתיים או לא דתיים). אני בטוחה שכבר ערכנו את הדיון הזה ולא זכורה לי שום תגובה "רציונלית" אליו מצד אורי ושות'. * בוודאי היו כאן קישורים למדען כזה או אחר שמחולל תחושת נוכחות אלוהית אצל 70% מהאוכלוסיה בעזרת שדה אלקטרומגנטי. |
|
||||
|
||||
אבל "הוטמעו בנו" זה לא הסבר מספק, זה רק זורק את השאלה הלאה. *למה* הוטבעו בנו דווקא תחושות אלה ולא אחרות? למה דווקא הממים האמוניים השרישו בצורה כזאת גורפת (נדמה לי שאמונה באיזשהם כוחות עליונים היא קבוע אנושי אוניברסלי)? כאמור, לגבי מוסר יש תשובה מניחה את הדעת. את המאמר של דאוקינס על הוירוסים של המחשבה כבר לינקקתי יותר מפעם אחת כך שאני נמנע מלעשות זאת שוב1, אבל הוא באמת שווה קריאה. יש גם תרגום מקוצר במקצת לעברית באתר חופש או הידען או משהו כזה. ______________ 1- מצד שני, מעולם לא לינקקתי אותו בהערת רגל. http://cscs.umich.edu/~crshalizi/Dawkins/viruses-of-... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |