בתשובה לאלמנה ויתום, 30/11/05 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה שאולי צריך לשאול היא, האם, לאחר שאנחנו יודעים את כל הדברים הללו , אנחנו צריכים להאנח ולהגיד '' נו, טוב, כאילו אנחנו, לא רציונליים, נרוץ למלא לוטו, יש פרס גדול השבוע'' או ללמוד לזהות את המצבים האילו בחיינו. לא מדובר פה על שיקולים רגשיים כמו שהאלמוני ההוא מנסה להגיד. אם נלמד את עצמנו מתי כדאי לחשוב באחוזים ומתי לא, נצא נשכרים מבלי לבגוד באנושיות שלנו. אני לא מדבר על ''כאב'' ועל ''חשש מסיכון'', שהם באמת דברים שההשפעה שלהם קשה לכימות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שהעליתי (בלי להוכיח לפי שעה) הוא שלא ניתן להפריד בין החשיבה הלא רציונלית מהסוג ההוא (שהוא אולי טוב אבולוציונית, אבל די גרוע כשקונים איתו במכולת) ובין ה"אנושיות". אם תדמיין אדם רציונלי לחלוטין וכיצד הוא פועל, תגלה שמדובר גם על אדם רע לחלוטין. למשל, שיקול מסוג שהוא בלתי נמנע בעולם של אורי ואיין ראנד: "אני יכולה לרצוח את X ולשדוד ממנו מאה מיליון דולר. יש סיכוי של אחד לאלף שאתפס ואז חיי יסתיימו. אני מוכנה לקצר את חיי בממוצע ב 14 יום כדי להרוויח בממוצע 99,900,000 דולר לכן כאישה רציונלית עלי לרצוח." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רוצה להתאמן בפארפרזות: "אם את מוכנה לנסוע לסניף אחר של איסתא ( תודה, דרומי) כדי לחסוך 10 שח על כרטיס טיסה, את רובוט חבר נשמה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית קורא קצת מהדברים שכותבים כאן על הקונים ב WalMart... אבל באמת אני לא מבינה איזה מקום יש למוסר בעולם הרציונלי ומה מונע מהאדם הרציונלי "לערוק" ולפעול כפי שתיארתי? זהו אמנם טיעון מקובל על מחזירים בתשובה (ולכן מייד ניתן להבין שהוא חייב להיות שגוי) וניתן לענות לו בתשובות אמפיריות ובתשובות הלקוחות מהמחשבה הפילוסופית של המאה ה 20, אבל נדמה לי שהומו אקונומיקוס אינו מספק לו תשובה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה, בקצרה היא שהמוסר *בכללו* הוא בעל ערך אבולוציוני, ולכן עקרונות מוסריים מסויימים הוטבעו בנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. לכן אני סבורה שהטענה שאנו יצורים רציונליים, או שהדת (נתעבת ככל שתהיה) היא מיוחדת בהיותה מונעת משיקולים לא רציונליים היא לא טענה הגיונית. כפי שעקרונות מוסריים מסויימים ועקרונות של ניהול סיכונים שגוי הוטבעו בנו, גם תחושות של קיום אלוהים* (ושל חוסר רצון לאכול ושל סלידה מכפות רגליים וכו') הוטבעו בחלקנו. לתחושות כאלו שהן נפוצות מספיק (כמה זה מספיק? לא יודעת) יש נטייה לגרור התפתחות של ממים שמדביקים גם אנשים שלא לקו באותן תחושות במקור. לממים מצידם יש נטייה להפוך לחוקים (בין אם דתיים או לא דתיים). אני בטוחה שכבר ערכנו את הדיון הזה ולא זכורה לי שום תגובה "רציונלית" אליו מצד אורי ושות'. * בוודאי היו כאן קישורים למדען כזה או אחר שמחולל תחושת נוכחות אלוהית אצל 70% מהאוכלוסיה בעזרת שדה אלקטרומגנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל "הוטמעו בנו" זה לא הסבר מספק, זה רק זורק את השאלה הלאה. *למה* הוטבעו בנו דווקא תחושות אלה ולא אחרות? למה דווקא הממים האמוניים השרישו בצורה כזאת גורפת (נדמה לי שאמונה באיזשהם כוחות עליונים היא קבוע אנושי אוניברסלי)? כאמור, לגבי מוסר יש תשובה מניחה את הדעת. את המאמר של דאוקינס על הוירוסים של המחשבה כבר לינקקתי יותר מפעם אחת כך שאני נמנע מלעשות זאת שוב1, אבל הוא באמת שווה קריאה. יש גם תרגום מקוצר במקצת לעברית באתר חופש או הידען או משהו כזה. ______________ 1- מצד שני, מעולם לא לינקקתי אותו בהערת רגל. http://cscs.umich.edu/~crshalizi/Dawkins/viruses-of-... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |