|
כן, נראה לי שבנקודת הנקודה אתה די נחרץ!
לענייננו: ניקח פעולה מתוך "גחמה". מובן שאיננו יכולים לקבל הגדרה של גחמה כפי שהיא נתפשת על–ידי אנשים שאינם האיש הפועל (שכן איננו יכולים לדעת מה התרחש בתוכו), אלא רק כזו שמוגדרת גחמה על-ידו – כלומר, פעולה שהאדם המבצע אותה עצמו אינו יכול לומר מדוע עשה אותה והוא חש שהונע על-ידי דחפים, אינסטינקטים, וכדומה ובכל אופן, לא התקיים תהליך של הנחת הנחות מפורשת או משתמעת ומסקנות הנובעות מהם.
כמובן שיש מצבים כאלו, אך מדובר במחלקה מאוד מצומצמת ומאוד מוגדרת של מקרים שהוגדרה מראש כשייכת למגבלות מוכרות המשפיעות על האופן בו נפעל, אך לא משנות את העקרון. (ר' פסקה שלישית תחת "לשם מה קיימת החשיבה הלוגית").
הפעולה הגחמנית, כביכול, גם היא מונעת על-ידי מערכת של הנחות-מסקנות. ההבדל הוא שבמקרה זה היא נראית מטופשת אפילו לעושה המעשה. לדוגמה, נאמר שבא איזה פסיק ואומר לך שאתה לא נקודה אלא נקודה פסיק ועל כן משני לו בכל מובן. בכעסך, אתה נוטל את שידנית בידרמאייר העוברת במשפחתך מדור-לדור ומשליך אותה דרך החלון. פעולה זו הונעה על-ידי כעס רב ומן הסתם נעשתה מתוך שיקול דעת שגוי שלך, אבל עדיין התקיים כאן מנגנון הנחות-מסקנות. אחרת, המסקנה תהיה שכל אדם בנסיבות זהות היה פועל באותו אופן, מה שכנראה אינו נכון.
|
|