בתשובה לגיל לדרמן, 29/11/05 1:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא דיברתי בדיוק על "מודעות" אלא על "המוח התחיל לתפקד". האם את זה לא ניתן למדוד? כי אם כן ניתן, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה: "ערך חיי האדם" צריך קודם כל להניח מהו אדם. תינוק שעוד חמש דקות יוולד הוא אדם, ואילו ביצית מופרית היא לא (או שאתה טוען שהיא כן?). עכשיו מתחיל פרדוקס הערימה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראיית החיים כערך אבסולוטי כפי שמבטא אותה י''ל תלויה בהיות האדם צלם אלוהים, לא בתפקודו של המוח (גם אדם שנמצא בתרדמת ולא מבצע דבר מלבד לנשום שומר על חלק מתפקודי מוחו, דרך אגב). ליבוביץ' עונה תשובה חד-משמעית (כפי שציין נכון יעקס, לפחות מבחינה תאורטית) - מרגע הפרית הביצית ועד מות האדם, אדם הוא. אפשר לא להסכים, למעשה זו אפילו לא דעתי האישית, אבל אני לא חושב שמדובר בעמדה דבילית או לא רציונלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אולי לא עמדה דבילית, אבל כמו רוב הדברים המוחלטים מדי, היא לא מתאימה לחיים. בחיים אין דברים מוחלטים כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהעמדה דבילית. היא פשוט לא משכנעת (אותי) בצורה קיצונית. ושים לב שלא דיברתי על תפקוד המוח, אלא על *קיום* של מוח. גם לא הכי ברור לי למה רגע לפני הפריית הביצית היא והזרעון אינם אדם, אבל רגע אחר כך הם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה לא דבילית, אבל הטיעון שליבוביץ' משתמש בשביל להצדיק אותה הוא דבילי. אפשר לטעון אותו לגבי כל נקודה שתבחר בשביל להפריד בין אדם לטרום-אדם. השכ"ג כיוון לדעת חכמים; על טיעון דומה ר' ירמיה נזרק מבית המדרש (הפתיל שמתחיל בתגובה 217387). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |