בתשובה לג. שמעון, 13/09/01 14:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים בהחלט עם ניתוח חשוב זה, אולם הדברים אינם כה פשוטים כמתבקש מתוכנם; מדיניות הגנתית, אשר אמורה להפוך לאופנסיבית מתוך הגדרה, אינה דבר שהמערב מורגל בו במסגרת חשיבתו הדמוקרטית, למן ניסוח הבנות מלחמת העולם השנייה ומהפיכות הסטודנטים משנת 1968 ואילך. השכבה ההומניסטית הדקה עליה דיברת בתגובתך זו אכן צעירה ושברירית, אך אין היא כיום מסוגלת לתת כל תשובה משמעותית למלחמה בטרור האיסלמי, אשר אינו ניתן להשוואה בשום צורה עם טרור מערבי מסוג 'רגיל', דוגמת הטרור הבאסקי. התמודדות מורכבת זו, אשר בה אין כל כתובת ישירה אשר אליה ניתן להנחית מכת תגובה כואבת, מחייבת את המערב לשיקלול מערכת המוסר היהודו-נוצרית אשר עליה הוא נשען, תוך מתן עדיפות ראשונית לספר התרבות והאמונה הראשון אשר מצוי בשימושה של ציווילזציה זו - קרי הברית הישנה, המכירה בעקרון ההדדיות השלילית. שיקלול מערכות זה אינו נושאם הפרטי והאישי של אנשי דת בלבד, כי אם בחזקת דיון ציבורי מורכב, אשר בו יקחו חלק פעיל אנשי פילוסופיה ורוח, בתפקידם כפוי הטובה להכשיר הלבבות לשורת משימות קשה וכואבת, אך כנראה בלתי נמנעת. המערב בנוי ומבוסס ברובו על צורת שלטון וכלכלה מסויימת - ובכך אני מסכים לחלוטין לניתוחו של מארקס בנדון - אך ערכים קונזומנטיים אלו מבוססים ברובם המכריע על ערכי הפראגמאטיזם החילוני, הדוגל במו"מ, הסכמים, ברית, ושלטון החוק, שיטות אותן אנו מכירים מצוויליזציית התנ"ך במשמעותה הדתית-השגחתית. המערב, המצוי בבילבול רציני בין התנהגותו והתנהלותו במסגרת חוקי הכרה אלו לבין נטייתו התרבותית-דתית בדמות רזיגנציית ערכי הברית החדשה, אינו מודע ואינו מסוגל להעניק משמעות טראנסצנדנטית למלחמה עבור ערכיו בערכים חומריים בלבד, כפי שיכולים להציע ולבצע זאת אנשי פוליטיקה וכלכלה כאחד, אלא אך ורק באמצעות אמונה מהותית בעליונות ערכיו הרוחניים-תרבותיים, עליהם ייצא הוא למלחמה יזומה. שינוי ושיקלול מערכת ערכים זו אסור שייתפס לרעיונות גזעניים ובדלניים מחד, ומאידך אסור שייתגלה כרופס וכחלוש בעיני אלו המעוניינים להחריבו. שלך אלכסנדר |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, היות והעלית את ההיבט הרליגיוזי, אכן לאירופים יהיה קושי גדול מהאמריקנים להעניק משמעות טרנצנדנטית למלחמה. לאמריקנים, שתרבותם ספוגה בדת, קל בהרבה לעשות זאת. בוש בנאומו הקצר ביום הפיצוץ כבר השתמש במונח של מלחמת בני אור בבני חושך (ובני האור ינצחו כך קבע.) גם את המלחמה הקרה ראו האמריקנים כמלחמת בני אור בבני חושך. מי שעמד על כך בכתבים רבים היה הפילוסוף-תיאולוג ר' ניבור, אדם דתי שמילא פונקציה דומה לזו של פרופ' ליבוביץ' ז''ל אצלנו. מעצם דתיותו היה רגיש לכך שהאמריקנים תופסים את מלחמתם בקומוניסטים כמלחמת קודש וביקר את התפיסה הזו, ואכן השמאלנים האמריקנים (שם הם קרויים 'ליברלים') אימצו אותו לעצמם כפילוסוף מרכזי. אולם, כידוע, אצל האמריקנים, ג'וני קרסון אחד משפיע על דעת הקהל יותר ממאה פילוסופים. ברור שפילוסופים ואנשי דת יקחו חלק בדיון הציבורי בנושא, אולם היות שהחברה האירופית היא בכל זאת חברה חילונית ביותר, הרי שאפשר שלדת יהיה משקל מוגבל (מה עוד, שמהדת אפשר לשאוב הכול ולהצדיק הכול). אם הדיון לא יהיה תיאורטי בלבד, אלא כפי שהדגשתי, אירופה תסבול מפיגועים קשים, דומני, שההיסטרייה הציבורית תהיה חזקה מכל דיון פילוסופי. ואם אסטרטגיה כוחנית אמריקנית תוכיח את עצמה האירופים קרוב לוודאי ירתמו אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה מרתק לראות את השינוי ביחס של המערב לעינויים לצורך חקירות, ענישה קולקטיבית, מעצריים מנהליים, חיסולים של מנהיגים והטלת סגר. האם לדעתך נראה בקרוב שינוי ביחס של דנמרק לכרמי גילון? לי דווקא היה נדמה, שבעשור האחרון חלה התעבות מרשימה ב"קליפה ההומניסטית" האירופאית (כפי שתיארה ג. שמעון), ואני חושב שרק "חינוך מחדש" (שיחל מפעילות של אנשי הרוח, כפי שתיארת) יוכל לגרום לשינוי בהתייחסותה של אירופה למעשים הנ"ל. אולם השינוי הזה יבוא לידי ביטוי אמיתי רק בעוד עשור נוסף. לגבי האמריקאים, בכל מקרה - לא הייתי בונה עכשיו על הקליפה ההומניסטית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=462&rep=20... מר לזרסון הנכבד,http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=452&rep=19... http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=470&rep=20... להלן מספר תגובות פרי עטי המתייחסות לסוגיית אירופה. תגובה ארוכה ומסודרת יותר תגיע למחרת. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |