בתשובה להאייל האלמוני, 28/11/05 23:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השניה כמובן. עד כמה שאני זוכר, אזור סכר אסואן לא מיושב בצפיפות ורוב ההרוגים יהיו ישירות מההצפה ובעקיפין ממחסור במים ורעב עם התרוקנות האגם. לכן אין חשיבות לדרך בה הורסים את הסכר. כמובן שיש לקוות שהסכר יוסיף לעמוד על תילו ושלא תהיה סיבה (מוצדקת או לא) להרוס אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזו סיבה יכולה להיות "מוצדקת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, התקפה מצרית על ישראל שמסכנת את קיומה או חלק ניכר מאוכלוסייתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הלכתי להגיד את זה, אבל במחשבה שנייה, אני תוהה - נניח שקיימת מתקפה כזו. איך הריסת הסכר תסייע לנו? *איום* בהריסת הסכר יסייע, וגם (סליחה על הציניות) הפצצה על ערים במצרים שתגרום לנפגעים רבים ותראה שאנחנו לא מהססים לגרום למוות תסייע בהבהרת הנקודה ש*נעז* לפוצץ את הסכר. אבל ברגע שבו אנחנו ממש מפוצצים את הסכר, מה הלאה? אין לנו יותר את קלף האיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שזה לא נעשה כנקמה על התקפה שהסתיימה בתבוסתנו, יתכן מאוד שבעקבות הרס כזה המצרים לא יוכלו או לא ירצו להמשיך להלחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ההפך? ייתכן בגלל הנזק האדיר הרצון של המצרים לנקמה יהיה גדול פי כמה וכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקמה? איך הנקמה תסייע למצרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהיא תסייע להם. צריך לזכור שהשאלה היא לא ''האם נהרוס את סכר אסואן בנסיבות מסויימות'' אלא ''האם מוצדק להרוס את סכר אסואן בנסיבות מסויימות''. גם הנקמה של המצרים לא תהיה מוצדקת, אבל לא על זה אנחנו מדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרס ואובדן חיי אם בהיקף מספיק גדול, יכול לרפות את הידיים של העם הנחוש ביותר (או לפחות של מנהיגיו ושל חייליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הירושימה ונגסקי, אני נוטה להסכים איתך ולסיים כאן עד שיבואו הדוגמאות הנגדיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בקוריאה וגם בוייטנאם נהרגו יותר ממליון צפון-Xים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, בעצם, כל סוגי "נשק יום הדין" הם חסרי משמעות? פרדוקס מעניין, שאכן היה מתקיים אם כל מנהיגי העולם היו אנשים רציונלים לחלוטין. אבל זה בעצם כל הרעיון כאן, לא? להפגין כלפי הצד השני רוח של "תחזיקו אותי, אני מטורף!". מזכיר את ד"ר סטריינג'לאב. בכל אופן, אפשר לחשוב על כמה סיבות לשימוש בפצצת אטום גם לאחר שכבר התקיימה אותה מתקפה. אני לא יודע מה עבר בראשו של טרומן כשהוא הטיל את הפצצות על יפן, אבל אני מניח שיש שלושה הסברים להפצצה, לאו דווקא בסדר הבא: 1. נקמה אישית ולאומית על מתקפת פרל הארבור. 2. הרתעה של ברה"מ במסגרת כללי המשחק החדשים. 3. הרצון למנוע כניסה רגלית ליפן שתגרום אבידות רבות לארה"ב. כיוון שאני לא מאמין בנקמה, אני חושב שהסיבה השנייה בהחלט יכולה להיות שימושית גם לישראל - הרתעה של מדינות אחרות שיתכננו מתקפות דומות בהמשך (לכן, למשל, תכננה ישראל לחסל את סדאם חוסיין לאחר מלחמת המפרץ הראשונה בה ארה"ב כפו עליה מדיניות של איפוק). טוב, הרחבתי טיפה יותר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם כך, בעצם, כל סוגי "נשק יום הדין" הם חסרי משמעות? פרדוקס מעניין, שאכן היה מתקיים אם כל מנהיגי העולם היו אנשים רציונלים לחלוטין. אבל זה בעצם כל הרעיון כאן, לא? להפגין כלפי הצד השני רוח של "תחזיקו אותי, אני מטורף!". מזכיר את ד"ר סטריינג'לאב." בדיוק מדובר על כך בספר "כיצד פועל המוח" של סטיבן פינקר, עם ההזכר של אותו הסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בעקבות האזכור הזה ראיתי את הסרט, למען האמת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |