בתשובה לאלכסנדר מאן, 13/09/01 11:32
הקליפה ההומניסטית האירופית דקה 34965
ג. שמעון • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ה', 13/9/2001, 14:38
אלכס,

בהודעתך זו נגעת בנקודות חשובות ביותר וברצוני להתייחס לאחדות מהן:

א. אכן המערב לא יכול להתמודד עם הטרור האיסלאמי בכלים המחשבתיים העומדים לרשותו היום. מעניין לציין שהנטיגטון מתייחס לזאת בספרו וקובע שהאיסלאם לא ישנה את עורו אולם אפשר שהמערב ייאלץ לעשות זאת.

סימנים ראשונים לכך כבר ניתן למצוא במאמר שהתפרסם היום ב"אינטרניישנל הרלד טריביון". עתון זה אמנם מכיל מאמרים מ"ניו יורק טיימס" ומ"וושינגטון פוסט" אולם מרכזו בפאריז ובמשך השנה האחרונה לא חדל לגנות את ישראל על פעולותיה נגד הטרור הפלסטיני. והנה מהפך, בין לילה. קראתי שם היום מה לדעת מומחים אירופים צריך לעשות במלחמה נגד הטרור וזה נשמע כאילו הם הציצו במחברת של אריק שרון. המאמר ארוך למדי אולם להלן מספר סעיפים:

1. מדיניות חיסולים. (העתון הזה לא חדל עד שלשום לחרף ולגדף את היהודים בגלל מדיניות החיסולים). מצוין שם שמדיניות החיסולים שהיתה נהוגה בעבר ע"י ממשלים אמריקנים עוכבה בצו נשיאותי, אולם בוש יכול, בלי לבקש אישור מהקונגרס, לחדש את המדיניות הזו.

2. סיוע לכוחות שלוחמים במשטרים נותני חסות לטרור לפעול באופן חופשי. כלומר, תמיכה במתנגדי המשטר העירקי, או תמיכה בישראל במלחמתה נגד הטרור הפלסטיני (לתשומת ליבו של דוב אנשלוביץ).

3. הנחתת כוחות קרקע כולל השתלטות על בירות של מדינות המסייעות לטרור. בשפתינו: מותר גם להכנס לשטחי A ולעשות שם מה שצריך.

4. יצירת קואליציה בינלאומית הכוללת את מדינות המערב ורוסיה למלחמה בטרור. הכללת רוסיה, פירושו, אימוץ השיטות שהיא נקטה בהן בצ'צ'ניה. ואכן יש במאמר פתאום התרככות לא תיאמן לגבי מה שעשתה רוסיה בצ'צ'ניה.

זה עיקרי התפריט, אך יש עוד, מצ"ב קישורית:
וחזרה, אלכס, לעניין ערכי המערב:

ב. בדיונים קודמים באייל הדגשתי את מה שנראה לי עקרון מרקסיסטי שבפירוש לא אבד עליו הכלח: יש קשר הדוק בין כלכלה והיסטוריה, בין כלכלה ומאבק אלים.

הכלכלה המערבית מנצחת לא רק בזכות ההייטק כשלעצמו כי אם גם בזכות הכוח הצבאי העדיף של המערב. ארה"ב מחזיקה את הצבא החזק בעולם כדי להגן על הכלכלה שלה. מלחמת המפרץ לא נועדה כידוע רק לשחרר את כווית מטעמים הומניים דמוקרטיים.

כל עוד יכול המערב לעטוף את כוחניותו בסיסמאות למיניהן, כל עוד היסווה הנשק המתוחכם את עוצמת ההשמדה האמיתית המסתתרת מאחורי היכולות של המערב, הוא הסתפק בו והעדיף להתעטף באיצטלות הומניסטיות. אבל כמו שאומר הנשיא בוש בשפתו העממית Make no mistake about it, כלומר, אם צריך, נחרב לחארות האלה את הצורה.

ג. הקליפה ההומניסטית של תרבות המערב דקה ביותר. ההומניזם במתכונתו המודרנית מתקיים בקושי מאתיים שנה, ומלחמות העולם כבר הוכיחו עד כמה הקליפה הזו דקה. כלומר, האמריקנים והאירופים לא צריכים להמציא את עצמם מחדש, יש להם היסטוריה רצחנית ביותר כדי לשאוב ממנה השראה. שלא לדבר על כך שמאבק עד חורמה באיסלאם הוא מורשת אירופית עתיקה.

ד. אלכס, הרשה לי לפקפק בכך שאנשי רוח הם שיכתיבו את המניפסט הנוגע לערכי המערב במלחמה עם הציוויליזציה האיסלאמית.

בדמוקרטיות המודרניות הכוח של דעת הקהל מאפיל בהרבה על דעותיהם של אינטלקטואלים (ראה גם הדוגמה הישראלית). וגם הפוליטיקאים עפ"ר נגררים אחרי דעת הקהל, הם לא יכולים לשרוד אם אינם מרצים אותה.

האמריקנים חשים כבר עתה מאוימים מהטרור ומוכנים להפעיל את כל האמצעים כדי למגרו (אם יצליחו זו שאלה אחרת). ואם הטרור יפגע גם באירופה אני מניח שדעת הקהל באירופה תצטרף לאמריקה ורוסיה בלי היסוס.
הקליפה ההומניסטית האירופית דקה 34975
אלכסנדר מאן • בתשובה לג. שמעון יום ה', 13/9/2001, 15:52
אני מסכים בהחלט עם ניתוח חשוב זה, אולם הדברים אינם כה פשוטים כמתבקש מתוכנם; מדיניות הגנתית, אשר אמורה להפוך לאופנסיבית מתוך הגדרה, אינה דבר שהמערב מורגל בו במסגרת חשיבתו הדמוקרטית, למן ניסוח הבנות מלחמת העולם השנייה ומהפיכות הסטודנטים משנת 1968 ואילך.
השכבה ההומניסטית הדקה עליה דיברת בתגובתך זו אכן צעירה ושברירית, אך אין היא כיום מסוגלת לתת כל תשובה משמעותית למלחמה בטרור האיסלמי, אשר אינו ניתן להשוואה בשום צורה עם טרור מערבי
מסוג 'רגיל', דוגמת הטרור הבאסקי.

התמודדות מורכבת זו, אשר בה אין כל כתובת ישירה אשר אליה ניתן להנחית מכת תגובה כואבת, מחייבת את המערב לשיקלול מערכת המוסר היהודו-נוצרית אשר עליה הוא נשען, תוך מתן עדיפות ראשונית לספר התרבות והאמונה הראשון אשר מצוי בשימושה של ציווילזציה זו - קרי הברית הישנה, המכירה בעקרון ההדדיות השלילית.
שיקלול מערכות זה אינו נושאם הפרטי והאישי של אנשי דת בלבד, כי אם בחזקת דיון ציבורי מורכב, אשר בו יקחו חלק פעיל אנשי פילוסופיה ורוח, בתפקידם כפוי הטובה להכשיר הלבבות לשורת משימות קשה וכואבת, אך כנראה בלתי נמנעת.

המערב בנוי ומבוסס ברובו על צורת שלטון וכלכלה מסויימת - ובכך אני מסכים לחלוטין לניתוחו של מארקס בנדון - אך ערכים קונזומנטיים אלו מבוססים ברובם המכריע על ערכי הפראגמאטיזם החילוני, הדוגל במו"מ, הסכמים, ברית, ושלטון החוק, שיטות אותן אנו מכירים מצוויליזציית התנ"ך במשמעותה הדתית-השגחתית.
המערב, המצוי בבילבול רציני בין התנהגותו והתנהלותו במסגרת חוקי הכרה אלו לבין נטייתו התרבותית-דתית בדמות רזיגנציית ערכי הברית החדשה, אינו מודע ואינו מסוגל להעניק משמעות טראנסצנדנטית למלחמה עבור ערכיו בערכים חומריים בלבד, כפי שיכולים להציע ולבצע זאת אנשי פוליטיקה וכלכלה כאחד, אלא אך ורק באמצעות אמונה מהותית בעליונות ערכיו הרוחניים-תרבותיים, עליהם ייצא הוא למלחמה יזומה.

שינוי ושיקלול מערכת ערכים זו אסור שייתפס לרעיונות גזעניים ובדלניים מחד, ומאידך אסור שייתגלה כרופס וכחלוש בעיני אלו המעוניינים להחריבו.

שלך

אלכסנדר
הקליפה ההומניסטית האירופית דקה 35001
ג. שמעון • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ה', 13/9/2001, 16:56
אלכס,

היות והעלית את ההיבט הרליגיוזי, אכן לאירופים יהיה קושי גדול מהאמריקנים להעניק משמעות טרנצנדנטית למלחמה. לאמריקנים, שתרבותם ספוגה בדת, קל בהרבה לעשות זאת. בוש בנאומו הקצר ביום הפיצוץ כבר השתמש במונח של מלחמת בני אור בבני חושך (ובני האור ינצחו כך קבע.)

גם את המלחמה הקרה ראו האמריקנים כמלחמת בני אור בבני חושך. מי שעמד על כך בכתבים רבים היה הפילוסוף-תיאולוג ר' ניבור, אדם דתי שמילא פונקציה דומה לזו של פרופ' ליבוביץ' ז''ל אצלנו. מעצם דתיותו היה רגיש לכך שהאמריקנים תופסים את מלחמתם בקומוניסטים כמלחמת קודש וביקר את התפיסה הזו, ואכן השמאלנים האמריקנים (שם הם קרויים 'ליברלים') אימצו אותו לעצמם כפילוסוף מרכזי. אולם, כידוע, אצל האמריקנים, ג'וני קרסון אחד משפיע על דעת הקהל יותר ממאה פילוסופים.

ברור שפילוסופים ואנשי דת יקחו חלק בדיון הציבורי בנושא, אולם היות שהחברה האירופית היא בכל זאת חברה חילונית ביותר, הרי שאפשר שלדת יהיה משקל מוגבל (מה עוד, שמהדת אפשר לשאוב הכול ולהצדיק הכול). אם הדיון לא יהיה תיאורטי בלבד, אלא כפי שהדגשתי, אירופה תסבול מפיגועים קשים, דומני, שההיסטרייה הציבורית תהיה חזקה מכל דיון פילוסופי. ואם אסטרטגיה כוחנית אמריקנית תוכיח את עצמה האירופים קרוב לוודאי ירתמו אליה.
הקליפה ההומניסטית האירופית דקה? 35015
יוני לזרסון • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ה', 13/9/2001, 17:46
יהיה מרתק לראות את השינוי ביחס של המערב לעינויים לצורך חקירות, ענישה קולקטיבית, מעצריים מנהליים, חיסולים של מנהיגים והטלת סגר.

האם לדעתך נראה בקרוב שינוי ביחס של דנמרק לכרמי גילון?

לי דווקא היה נדמה, שבעשור האחרון חלה התעבות מרשימה ב"קליפה ההומניסטית" האירופאית (כפי שתיארה ג. שמעון), ואני חושב שרק "חינוך מחדש" (שיחל מפעילות של אנשי הרוח, כפי שתיארת) יוכל לגרום לשינוי בהתייחסותה של אירופה למעשים הנ"ל. אולם השינוי הזה יבוא לידי ביטוי אמיתי רק בעוד עשור נוסף.

לגבי האמריקאים, בכל מקרה - לא הייתי בונה עכשיו על הקליפה ההומניסטית שלהם.
הקליפה ההומניסטית האירופית דקה? 35034
אלכסנדר מאן • בתשובה ליוני לזרסון יום ה', 13/9/2001, 18:53
מר לזרסון הנכבד,

להלן מספר תגובות פרי עטי המתייחסות לסוגיית אירופה. תגובה ארוכה ומסודרת יותר תגיע למחרת.

בברכה

א. מאן
סיבה ומסובב 34990
סמיילי • בתשובה לג. שמעון יום ה', 13/9/2001, 16:23
כתבת "הכלכלה המערבית מנצחת ... בזכות הכוח הצבאי העדיף של המערב", למרות שלרוב (ראה "הצבא צועד על כיבתו") נהוג להציג את זה כ "למערב יש כח צבאי עדיף ... בזכות הכלכלה המערבית המנצחת". מה הסיבה לחילוף? ובזכות מה יש למערב צבא עדיף?
מישהו אמר פעם 34995
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ה', 13/9/2001, 16:28
זה שהצבא צועד על קיבתו,
זה אסתטי?
גאולה 35004
מיץ פטל • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/9/2001, 17:09
ארז לאברי, או להיפך.
''חבקי אותי עכשיו נשמה'' 35006
ערן בילינסקי • בתשובה למיץ פטל יום ה', 13/9/2001, 17:12
אברי לארז
מישהו אמר פעם 35005
ערן בילינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/9/2001, 17:11
לטובת הרקורד ההיסטורי, זה היה אחד ממשפטי הפתיחה של הראשים המדברים אברי גלעד וארז טל בתוכנית "העולם הערב" בימי ערוץ 2 הנסיוני.
סטית התקן הנוכחית של הטרור 34999
הקריבו המקוטב • בתשובה לג. שמעון יום ה', 13/9/2001, 16:53
מבחינות רבות דומה הטרור למלחמת גרילה
נקודת ההכרעה היא מידית, המתקפה מבוצעת בלב ליבו של האויב (בדרך כלל בהפתעה), ההצלחה במידה וישנה גם היא מידית.
הבעיה מתחילה בתרגום של ההצלחה הצבאית הרגעית לחיי היום יום או נכון יותר למערך של הגמוניה מתמשך.
להפעיל פעולת טרור אחת בהפתעה מוחלטת מצריך כושר ואמצעים שונים לגמרי מאשר לנהל מאבק ממושך בכל סדר גודל שהוא.משאבים למאבק שכזה אין כיום בידי העולם המוסלמי.
המימד החדש והמבהיל אולי הוא ביכולת מימוש פוטנציאל ההרס הטמון בטכנולוגיה המערבית המתקדמת בנקודת זמן אחת.זה מה שקרה עכשיו, זה מה שיקרה והיה ויהיה שימוש במימד גרעיני. השאלה הגדולה היא האם פעולה שכזו היא רק סטית תקן (מבהילה ככל שתהיה) בחשבונאות האסטרטגית של המערב או שהיא מלמדת על מימד חדש שנכנס לזירה ובו יהיה אפשר בשורה רגעית של פעולות לשנות מערך ותפיסה אסטרטגית שלמה.(ולהשיג איזושהי הכרעה)
נדמה לי שמעבר לפגיעותה של ארה''ב הוכיחה הפעולה הנוכחית גם את כוחה.המערכות התאוששו תוך דקות העולם יחזר למסלולו תוך ימים אחדים.
הקולוניאליזים כשיטה אסטרטגית נזנח במחצית השניה של המאה העשרים בשל אי יעילותו הכלכלית .יקר ובלתי יעיל (במשאבים וחיי אדם ) להחזיק מערך שכזה .מקדולנד וקוקה קולה החליפו את חברות הסחר הקולוניאליות והרתעה גרעינית החליפה את הכידונים והתותחים.
כל ביעור שיטתי של מקורות הטרור יצטרך למנגנון הגמוני נלוה .ארה''ב יכולה לכבוש אולי כל בירת טרור פוטנציאלית, השאלה הגדולה היא מה יקרה שבוע אחר כך ברגע שיצטרכו לדאוג לאספקת המים לבירה ולטפל במערכת הבריאות הממוטטת.
חזרה למודל הקולוניאלי הישן לא נראית כאפשרית.
דווקא המודל של חומות סיניות נוסח מאן נראה לי שיותר יקרוץ למערב,
על הקשר בין כלכלה היסטוריה וחברה ,שבו אולי טמון הפתרון, (ובכיוונו יש אולי לערוך רויזיה מחשבתית) כנראה לא שמע בוש הבן מעולם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות