|
||||
|
||||
רבע שעה? מפונק! רואים שאתה בעיקר שחקן PC (אני אומר את זה כמחמאה) שרגיל לשמור כל פריים שלישי. למשחקים בקונסולות יש מנהג מגונה לאפשר שמירה רק בסוף Level ארוך במיוחד (חצי שעה משחק זה פיצ'פקס), אחרי 14 צוקים שצריך לקפוץ מעליהם בתזמון מופתי ואחרי הבוס הכמעט-כמעט-בלתי-אפשרי-אבל-בכל-זאת-פיזיבילי-אם-מפעילים-מידת-ריכוז-של-הדלי-למה. דרך בדוקה להתקרחות מוקדמת באמצעות מריטת שערות עצמית. הרי לכם סיבה הגיונית יותר לעלייה ברמת האלימות (שאיננה קשורה לאלימות במשחקים). שני משחקים ב-PS2 ללא SAVE בנק' סבירות ואתה רוצה להפיל על מישהו פסנתר. משחקים יכולים להיות עיסוק מתסכל למדי, על גבול המזוכיסטי (החוויה הטראומטית ביותר שלי היא עם Ninja Gaiden על ה-XBOX בדרגת קושי אחת מעל ה-Normal. "ד'ר, ד'ר, יש לי תחושה מטרידה של דז'ה וו..."). |
|
||||
|
||||
מה באמת ההסבר לתופעה המגונה הזו? פעם אי אפשר היה לשמור במשחקי קונסולות אז השתמשו בקודים שבאמצעותם היה אפשר לשחזר את המסך שבו היית (ולפעמים גם את הניקוד, הציוד וכד', מה שהיה מרשים למדי), אבל בימינו אין לזה שום סיבה מתקבלת על הדעת. |
|
||||
|
||||
א. מסתבר שלאנשים יש נטיה למסורת, אפילו בתחומים כאלה. ב. יש אנשים (מרושעים במיוחד) שטוענים שהגישה הזאת מגבירה את המשחקיות. אתה יותר חושש מהפסילה (יש לה מחיר אמיתי) ולכן המשחק דורש ממך באמת לשפר את המיומנות שלך על מנת שתצליח להתקדם. יש בזה מידה של אמת (משחקי מלחמה ריאליסטיים כמו H&D הרבה יותר מהנים ומקנים תחושה של "שם", משום שאתה יודע שאם יורים בך פעם אחת או שתיים אז אתה צריך להתחיל שעה של משחק מההתחלה). הגישה המועדפת עלי: יש משחקים שמוסיפים את הפיצ'ר של הגבלת מספר הפעמים שמותר לך לשמור במהלך כל LEVEL (אבל מותר לך לשמור היכן שמתחשק לך). |
|
||||
|
||||
לדעתי זה בולשיט וצריך לתת לאדם את הזכות לבחור - אני זוכר איך שתמיד שמרתי כל הזמן בסטארקראפט והעליתי מחדש בכל פעם שהרגו לי איזה מארין מסכן. יום אחד בצבא ראיתי מישהו ששיחק בצורה שונה לגמרי - בקושי שמר, וגם כשביצעו עליו התקפת פתע והרסו לו כמעט את כל הבסיס הוא המשיך להילחם (וניצח). מאותו יום אני מתבייש בעצמי, ושומר פחות, אפילו שיש לי את האופציה. שיחקת פעם ב-NetHack? שם לקחו את העניין לקיצוניות - אפשר לשמור, אבל בכל פעם שאתה מעלה את המשחק השמירה נמחקת. המשמעות? ברגע שאתה מת, אתה מת (וב-NetHack זה קורה *כל הזמן*). |
|
||||
|
||||
טוב, כל שחקן סביר (ב-Angband לפחות) יגבה את קובץ השמירה, מה שמאפשר לשחזר גם אם אתה מת. מה שכן, לגמור את המשחק עם העלאת שמירה כזו, לא באמת נחשב. ליתר דיוק, זה נחשב רמאות. |
|
||||
|
||||
כן, הטריק הזה ידוע, ושחקני NetHack מתייחסים בבוז לחצופים שעושים את זה. בימינו אין בזה צורך של ממש, כי NetHack תומך במה שנקרא Explore Mode, שבו אתה לא נכנס לרשימת "עשרת הגדולים" אבל יכול לבחור אם לא למחוק את השמירה שלך. |
|
||||
|
||||
בעיקר? רק! אבל אחרי שגמרתי, כפי שסיפרתי בעבר, את KQ2 בלי לשמור אפילו פעם אחת, אני חושב שאני לא צריך להתנצל בפני אף אחד. אולי זו הסיבה לנשירת השיער המוקדמת שלי... |
|
||||
|
||||
לפני שמגיעים למשימה האחרונה מומלץ (בחום) לבדוק אצל ספר אפשרויות לשמירה על השיער (ולבלוע כדורי B12). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |