בתשובה לאיציק ש., 24/11/05 22:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, שרון ניתב אותם, זה לא הטרור שגרם לאזרחי ישראל להבין ששכנינו הם ערב רב של ברברים פרימיטיבים ורצחניים... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה נגרר לקללות, אפילו שזה כלפה הפלסטינים. קללות הן תמיד מהבטן ולא מהראש. ברגע שאתה מתחיל לגדף -נגמר הדיון. אצל שרון היתה שיטה מאד ברורה; לדאוג שלא יתפתח שום משא ומתן. לכן כשהיה מתחיל איזה סממן של שקט היה מגיע חיסול ומחסל את השקט. בהתחלה אפשר היה לחשוב שזה מקרה. אחר כך היה ברור שזו שיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו עובדה? ששכנינו הם ערב רב של פרימיטיבים ורצחנים? כמה מהם פגשת פנים אל פנים ושוחחת איתם? כולם מתפוצצים? הרי המתפוצצים הם מיעוט. באותה מידה אתה יכול לכנות כמה מהחיילים שלנו כברברים רצחניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול למנות חודש אחד בו לא נעשו ניסיונות לבצע מעשי טבח המוניים בתוך ישראל בשנים האחרונות? על איזה שקט אתה מדבר? האם חודש אחד של סיכולים מוצלחים מעיד על ניסיון הצד השני להגיע להסדר שלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק סיכול מוצלח אחד כדי לסכל את השלום לתקופה מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סובבת הכל. היו הפסקות אש שברוב המקרים נגמרו בתוצאות של סיכול מוצלח אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די עקבתי ולא זו התמונה שאני זוכר. לאילו תקופות, נניח בשנה האחרונה, אתה מתייחס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנה-שנתיים האחרונות לא היה פיגוע אחד שלא היווה תגובה לחיסול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא הבנתי כלום: על איזה "סממן של שקט" מדבר איציק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק על התקופות שאתה טענת שהיו שקטות בגלל החיסולים המוצלחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר פרטים אלא את התהליך. אם אתה רוצה לראות פרטים, יצא ספר על מה שקרוי אינטיפדת אל אקצא. אינני זוכר את שמות המחברים אך אם תחפש -לבטח תמצא. בספר יש פירוט רב של השתלשלות האירועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה חיסול בא פיגוע הדקירה הערב בירושלים להגיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה חיסול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה יכול לקרוא לזה פיגוע. הפףלסטינים האלה מתרגשים אפילו מילדים שמתים להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לי היתה הרגשה שהם די שמחים כשמתים להם ילדים "אמו של המחבל מחמוד חסן אלעאבד, הצטלמה עם בנה ונתנה לו את ברכתה לביצוע הפיגוע מתוך ידיעה כי הוא עלול למצוא את מותו בפועל. "אמו של המפגע מוחמד פרחאת, בן 18, עודדה אותו לבצע את הפיגוע ולאחריו התפארה ב"גבורת" בנה שהפך להיות "שהיד" (חלל בג'יהאד למען אללה)." "ציינה לאחר מעשה כי התפללה לאללה שייקח את בנה, מוחמד חילס, כ"שהיד" מתוך |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |