|
||||
|
||||
א. גם קשישה פולנייה עוברת טרגדיה איומה במצבים כאלה. לאף אחד אין מונופול על האומללות. ב. אם את יודעת ורוצה לכתוב על מקרים אלה איש אינו מונע ממך. ג. מאידך גיסא, עבודתך תהיה קשה בהרבה. בסופו של דבר, כל קשישה שאיבדה את בנה בפיגוע, כל ילד שנפגע בו, כל תושב שדרות שביתו נהרס מקסאם - כולם כבר תוארו, רואיינו, צולמו וכיו''ב בתקשורת. סיפוריהם נפרסו בעיתונים. קשה לחדש בזה משהו, אלא אם כן את סופרת גדולה. סיפורי הפלסטינים נפגעי הכיבוש, לעומת זאת, מופיעים בצמצום רב. רב עד כדי כך, שיש ישראלים - כמו השכ''ג, למשל - שמסוגלים לראות במחבלים תופעת טבע שרירותית וחסרת היגיון כמו גשם, ואת הזוועות שאנחנו מבצעים בשטחים - כמו הצטיידות סתמית במטריות... |
|
||||
|
||||
השכ"ג רק הרהר על ענייני סיבתיות. הצגת הטרור כאילו הוא התגובה לחיסולים הממוקדים מערערת את הידע שלי הכרונולגיה של סיבה ומסובב. אני מניח אין הרבה טעם להסביר מהו משל, אפילו ד"ש נכשל בעניין הזה. ____________ הערה: אם אתה האלמונית הצ'ילבה שלי, ראה הודעה זאת כמבוטלת. |
|
||||
|
||||
העובדה שמילת היחס "על" איננה כלולה אותיות בכל"ם, היא סיבה מספקת להשמיט אותה? |
|
||||
|
||||
אופס, תודה. הוי אומר "הידע שלי *על* הכרונולוגיה" וגו'. |
|
||||
|
||||
מה תודה? הוי אומר "איננה כלולה *ב*אותיות בכל"ם" וגו'. |
|
||||
|
||||
זו הייתה תגובת-על. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |