|
ההצגה המעמתת בין קצבאות לבין מיסים, מזכירה לי את עקומת התמורה-תותחים מול חמאה. זה יפה לשעור השני במבוא לכלכלה אך לא למציאות המורכבת. האוצר עד נתניהו נהג להשתמש במילה המיצרפית- "תשלומי ההעברה". ארגוני העובדים וסתם אזרחים לא עשירים היו כל כך נעדרי תפיסה מעמיקה של עקרונות מדינת הרווחה -ולכן יכלו לבלוע את הדבר בלי להתקומם. הציבור הותנה שפירוש המילה "קיצבאות", הוא תשלום לעצלנים שמנים שאינם רוצים לעבוד ורק רוצים לשדוד את המדינה ההרזה והמסכנה (פראפרזה על משל השמן והרזה של נתניהו). מיותר לציין שקיצבאות הן הרבה יותר מתשלום לעצלנים ויחד עם קיצוץ הקיצבאות, היתה התנערות רחבה של המדינה מאחריותה לחברה. מרגרט תאצ'ר לפחות אמרה בגלוי שבשבילה אין דבר כזה חברה; יש רק אזרחים יחידים.
|
|