בתשובה לדובי קננגיסר, 22/11/05 8:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מודל קצת מיתמם, לא? האם אתה באמת סומך בעיניים עצומות על איזשהו שר בממשלה, או חבר כנסת? אני, אישית, ממש לא סומך. העובדה שהתמונה שאני רואה היא חלקית מאד, אכן גורמת לי לפקפק בשיקול דעתי, אך לא גורמת לי להאמין שח"כ או שר מחליט מה שאני הייתי מחליט לו הייתי במקומו. אם, לדעתך, לאזרח אין את הכלים לקבל החלטות מכריעות, אז אפשר אולי, בהנחה שהערכים של כולנו כמעט הם הומניים, עם נגיעה כזו או אחרת ביהדות, לוותר על הבחירות בכלל. וועדה המוסמכת לכך תמנה דיקטטור יהודי והומני שיחליט מה שאני הייתי מחליט אם הייתי יודע מה שהוא יודע. זו בפירוש לא רוח הדמוקרטיה, וזה גם כיוון בעייתי ומסוכן ללכת בו, בעולם שבסופו של דבר אין בו אמון מוחלט בד"כ, לפחות במובן זה שנציג ציבור עשוי להחליט החלטות המשרתות אותו ולא את המדינה, או להציג עמדות מסויימות ערב הבחירות כדי לקבל הרבה מנדטים, בעוד שעמדותיו האמיתיות הן אחרות. משטר שתנאי הכרחי לקיומו הוא יושרו של המנהיג הנבחר, הוא משטר די חלש. אין לי פתרון של ממש לבעיות האלה של הדמוקרטיה. אכן, בהרבה מקרים, אין לאזרח את הידע הדרוש לקבל החלטה מסויימת (בעיקר בכל הקשור לכלכלה וביטחון, ואלה אולי הנושאים החשובים ביותר לאזרח בדרך כלל), אבל מישהו צריך לקבל החלטה, ואני לא סומך על אף אחד יותר מאשר על העם עצמו, שיקבל את ההחלטה הטובה ביותר בשביל העם. אכן, צריכה להיות התחייבות מעוגנת בחוק של המנהיג למצע אותו הציג ערב הבחירות. מבחינה זו, ורק מבחינה זו, ההתנתקות אכן הייתה בעייתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ההנחה שלך, לגבי הערכים של כולנו, היא שגויה. לא לכולנו אותם ערכים, ולא לכולנו אותו סדר עדיפויות. המטרה של הבחירות היא בדיוק לקבוע מה הערכים ומה סדר העדיפויות של הציבור. אז נכון, לפעמים יתכן שנציג ציבור יסרח, ויפעל נגד האמון שנתנו בו - אבל הוא רק אחד מתוך מספר מנדטים, וההגיון אומר שיתר חברי המפלגה שמחזיקים בערכים שלך, ימשיכו לפעול כפי שהיית רוצה שיפעלו. אם חצי ממפלגה, או מפלגה שלמה, פועלת בניגוד לציפיות שלך, אז משהו כבר לא בסדר או עם הציפיות שלך, או עם המפלגה. מחוייבות למצע תחייב ניסוח מצעים עמומים וכלליים - משום שפוליטיקאי אינו יכול להתחייב היום לצורת הפעולה שלו בעוד שנתיים-שלוש. לך תדע מה יהיה, איזה אילוצים כלכליים וגיאו-פוליטיים יהיו, איזה שינויים יתרחשו עד אז. איך אפשר להתחייב לארבע שנים אם אנחנו אפילו לא יודעים מה יהיה פה עוד שבוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן לא באמת חושב שלכולנו אותם ערכים. אני פשוט לא מקבל/ לא תומך במודל שאתה מציג, גם מפני שאני חושב שיש לאזרח יכולת לא רעה לקבל החלטות ולדעת מה טוב למדינה שלו (במובן הסובייקטיבי ביותר, כלומר מה יוביל למטרות שהוא רוצה) וגם בגלל חוסר האמון שלי בשליטים. אני בהחלט מעדיף לתת לפוליטיקאי הנבחר מעט מרחב תמרון. אני מעדיף שהוא יהיה קצת יותר "בובה". כי ברגע שהוא עושה דברים שאני לא הייתי עושה, איך אני יכול לדעת אם זה נובע מידע שיש לו ואין לי, או משיקולים לא טהורים? המודל של השליח הוא יפה, אבל מאד תמים. ההתנתקות (שאני אגב תמכתי בה) היא דוגמה די טובה לכך. אריאל שרון לא דיבר על התנתקות חד צדדית לפני הבחירות, וודאי שלא הצהיר שהוא הולך לעשות זאת. אין ספק, לדעתי, שאם היה מצהיר על כך, לא היה נבחר. נניח שאני אדם המתנגד באופן עקרוני למסע ומתן או צעדים חד צדדיים תחת טרור, ויש להניח שכך היו רבים ממצביעי הליבוד בבחירות. אלה הערכים שלי. כיצד הצעד שעשה אריאל שרון מבטא את הערכים האלה? האם אתה באמת מאמין שכל ההבדל בין אותם מצביעים לאריאל שרון עצמו הוא שלשרון יש תמונה מלאה של המציאות? האם אתה מצפה מהם להאמין בכך? אתה עצמך כתבת "אם חצי מפלגה, או מפלגה שלמה, פועלת בניגוד לציפיות שלך, אז משהו כבר לא בסדר או עם הציפיות שלך, או עם המפלגה", וזה בדיוק מה שקרה, ומה שבעצם אמור לקרות לפי המודל שלך. יש בזה ביטול בלתי נסבל של שיקול דעתו של העם, שגם ככה הבחירות הן כמעט האפשרות היחידה שלו להשפיע במשהו על ניהול המדינה. לכן אני לא יכול לקבל את זה. אני חושב שפוליטיקאי שיש לו אמונה אמיתית בדרך שהוא מציג יכול להתחייב, אפילו התחייבות מעוגנת בחוק, למצע מסויים, לפחות לקדנציה אחת. ייתכן והמצע יהיה באמת כללי, וכמובן שיש להסדיר מבחינה משפטית את כל הפרטים הנוגעים לשינוי דרסטי במצב המדינה, אבל מעבר לזה אין כאן שום בעיתיות. אכן, אני נותן הרבה כוח לבוחרים, ומעט חופש לנבחרים. זאת הדמוקרטיה שאני רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח ששרון התרחפן, או שהוליך שולל את הציבור. מה קרה ליתר המפלגה שלו? שרון הוא רק אדם אחד, ומהלך ההתנתקות עבר בתמיכת רוב בכנסת. אם חצי מהמפלגה שהצבעת לה נוהגת באורח שלכאורה חורג מהציפיות שלך, אז כנראה הציפיות שלך היו שגויות, או שלא הפעלת מספיק שיקול דעת בבואך להצביע. מוזר שכולם מדברים על ההתנתקות כחריגה נוראה מהמצע (למרות ששרון הכריז מראש על "מהלכים כואבים"), אבל איש אינו מתייחס לחריגות המתמשכות מהמצע הכלכלי-חברתי שהליכוד מציג מדי בחירות. כאשר ברק יצא מלבנון כפי שהבטיח, האם מישהו מהימין נמנע מלתקוף אותו משום שלברק היה מנדט ברור ומוחלט מהבוחר לבצע את המהלך? כמובן שלא! מבחינת הימין, ברק היה צריך להתעלם מהמצע שלו לגמרי, והם בהחלט לא היו מתלוננים אם הוא היה נמנע מקיום ההבטחות שלו, למרות שעמדו במרכז המצע שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה למפלגה? פשוט מאוד: שרים שניסו לעמוד על שלהם פוטרו או התפוטרו, מנגד, חברי כנסת מהשורה השניה שגילו נאמנות אישית לשרון, תוגמלו בתקפידי שרים וסגני שרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה שאופציה 2 היא הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין יהיה, לדעתי, להשוות את דיעותיך הכלכליות, לבין דיעותיך ה... משטריות, אם יותר לי לקרוא להן כך. נניח שחבר המנהלים של תאגיד מכריז על מדיניות מסויימת. על סמך המדיניות הזו, מחליטים כמה משקיעים קטנים לרכוש מניות של התאגיד. כחצי שנה לאחר הרכישה הזו, המנכ"ל של התאגיד מחליט על שינוי דראסטי במדיניות, וסוחף אחריו, בדרכים שונות (אך חוקיות), כמות מספקת מחבר המנהלים על מנת ליישם את השינוי הזה. האם מבחינתך יהיה זה לגיטימי להכריח את המשקיעים לשמור על המניות שלהן עד שייסתיימו ארבע שנים מרכישתן, למרות שהם לא מעוניינים במדיניות הזו? (כן, לא רק לדורון השדמי מותר להשתמש במשלים!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... לא ברור לי באיזה אופן האנאלוגיה הזאת אמורה לעבוד. ממתי מכריחים אנשים להחזיק במניות שלהם? בוא ניקח אנאלוגיה שונה. אתה מהנדס מדופלם ורב פעלים, ואתה מחפש להחליף מקום עבודה. אתה מגיע לחברת היי-טק עתירת ממון ומדבר עם המנכ"ל, שמספר לך על התוכניות של החברה. אתה מתרשם מאוד מהכיוון שהחברה מתכוונת ללכת בו, ומסכים לחתום על חוזה לארבע שנים. אחרי שנה וחצי, אתה מגלה שכל הפרוייקטים הנפלאים בהם דובר בוטלו, ובמקום זאת אתה עובד על איזה פרוייקט משמים נטולה תהילה, שלדעתך יוביל את החברה לפשיטת רגל. האם אתה מחוייב להמשיך לעבוד בחברה עד תום החוזה שלך? כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משקיעים לא מכריחים. מצביעים כן. המנדט שניתן למפלגה הוא לארבע שנים (בתיאוריה. מעניין אם יצא לי עוד בחיי לראות כנסת המשרתת עד תום הקדנציה שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל זה האנאלוגיה לא תופסת. כי לא קונים מניות לפרק זמן מסויים. חוזים כן חותמים על פרק זמן מסויים, ולכן האנאלוגיה שלי יותר רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מהנדס חותם חוזה עם חברה בשביל לשרת אותה, ואילו המשקיעים נותנים את כספם לחברה כדי שתנהל אותו בשבילם, ולכן האנלוגיה שלי יותר רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה אתה רוצה שאני אגיד לך? לא, בעל מניות לא מחוייב להחזיק במניות. אז מה? מניות לא חייבים להחזיק, כמו שציינת. כנסת בוחרים אחת לארבע שנים (או פחות). לא הבנתי מה העובדות הבסיסיות הללו אמורות להגיד עלי או על עמדותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם זה ממש חשוב לך, אתה תחתום על חוזה שכלולה בו התחייבות למדיניות מסויימת. איזו אפשרות יש למצביעים לקבל חוזה כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע באיזה מקומות עבודה יצא לך לעבוד, אבל אני, לפחות, לא יכולתי להשיג חוזה שכזה בשום מקום, ובסופו של דבר הייתי נשאר מובטל. אם יש לך מספיק כוח והשפעה, אתה יכול לרכוש השפעה על המפלגה המועדפת עליך במגוון דרכים, אחת מהן היא, אגב, לנסות להתמודד על מקום ברשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון "התרחפן" - יענו, נעשה אסטרונאוט? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |