בתשובה לרון בן-יעקב, 19/11/05 2:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שהמושג "תהליכי מחשבה" כאן מערפל את התמונה. סימולטור טיסה מגדיל את המיומנות של הטייס, וסימולטור "פגע בפושע ולא באמא עם התינוק" מסייע - אני מקווה - לשוטר לקבל החלטות נכונות בזמן אמת, ומובן שהדבר כרוך בשינוי של אותה "מערכת חשיבה" מודעת-למחצה של התלמיד. הבעיה היא ש"מערכת חשיבה" כוללת בתוכה המון פונקציות שונות לחלוטין, ואנחנו מנסים להתמקד כאן בחלקים אחרים שלה: אלה שקשורות למוסר, לנורמות חברתיות, לטיפול בתיסכולים ואגרסיות וכד' - כולן פונקציות "גבוהות" בניגוד לחלקים המוטוריים שמתורגלים בסימולטורים. נדמה לי1 שבטיפול קבוצתי באלימות משתמשים בסימולציה מסוג אחר: משחק תפקידים בו המטופל האלים לומד לזהות את את הכעסים ולטפל בהם בדרך פחות מכאיבה לזולת, וזה כבר קרוב יותר להשפעה אפשרית של משחקי מחשב על השחקן - רק בכיוון ההפוך. מאחר והנושא נדון לפחות מאז האגרוף הראשון שג'והן ווין העניק לפושע המנוול באמצע המאה שעברה, אני די מתפלא שעוד אין תשובה לשאלה הפשוטה: האם חשיפה ממושכת לאלימות מעודדת את הצופה לנקוט באותה דרך, מאפשרת שחרור אגרסיות ובכך ממתנת אלימות בחיים או לא משפיעה בכלל. פסיכולוגים, סוציולוגים, אנשי חינוך - מה קורה איתכם? ______________ 1- בניגוד לשמועות מרושעות לא עברתי כזה, ואם אני אתפוס את זה שמפיץ אותן אשבור לו את העצמות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(תודה :) האמת, קצת התפלאתי שאין בעבודה של דובי ובמאמר המבוסס עליה הפניות למחקרים אמפיריים ותאורטיים בנושא. אני זכרתי שקראתי פעם כמה מחקרים בנושא אבל לא הצלחתי למצוא אותם. לעמות זאת, הנה סיכום קצרצר של מחקר מטא-אנליטי1 שבדק למעלה מ-50 דוגמאות של מימצאי שורה של מחקרים בהם השתתפו למעלה מ-4200 נבחנים. יש לציין שבניגוד לכמות הגדולה של מחקרים על אלימות בסרטים ובטלוזיה, כולל מחקרים ארוכי-טווח, כמות המחקרים על משחקים אלימים היא קטנה יחסית ולא כוללת מחקרים על השפעות ארוכות טווח. אבל הספרות המחקרית על סרטים אלימים רלוונטית לשאלת ההשפעתם של משחקי וידאו בגלל הזהות בתהליכים הנפשיים, מה עוד שהמחקרים הללו עברו שלבים רבים של השגות, ביקורת ותשובות לביקורת כך שיש להם מידת אמינות גבוהה. מהתוצאות הללו עולה שאפילו חשיפה קצרה לסרטים אלימים גורמת לעליה ברמת האגרסיביות, וחשיפה ממושכת לסרטים אלימים מעלה את רמת הסיכון של ילדים ובני נוער (נשים וגברים כאחד).2 מעט מהמספרים (בארה"ב): -גילאי 8-18 צופים במדיה מכל סוג שהוא למעלה מ-40 שעות בשבוע (בלי לספור בי"ס). -גילאי 8-13 משחקים כ-8 שעות בשבוע. -כ-15% מהסטודנטים משחקים לפחות 6 שעות בשבוע, 2.5% למעלה מ-20 שעות. -המחקרים מצביעים על מתאם חיובי ומשמעותי בין כמות המשחק והתנהגות אגריסית, ללא קשר למין. -מתאם שלילי ומשמעותי לרצון לעזור לזולת. -מתאם חיובי ומשמעותי לרגשות אגריסביים, כמו זעם או עוינות, ללא קשר למין או גיל. אני לא אמשיך כי אני חושב שהכיוון ברור. אה כן, מה עניין הצפרדע? (אני לא יודע מי חשב על הניסוי הבא) - כשזרקו צפרדעים למים רותחים, הם קפצו מיד החוצה מהסיר. כששמו אותם במים קרים ולאט לאט הרתיחו את המים, הצפרדעים לא הגיבו לעליה בטמפרטורה והתבשלו למוות. כוחו של הרגל (הביטואציה?). 1 ההשפעה של משחקי וידאו אלימים על התנהגות, חשיבה ורגשות אגרסיביים, עוררות פיזיולוגית והתנהגות פרו-חברתית, אנדרסון ובושמן psychological science ספט. 2001 2 גם למשחקים לא אלימים יש השפעה שלילית , כמו עליה בתיסכול, באגרסיביות ובנכונות שלנו להיכנס לעימותים - למה לבזבז זמן על שש-בש, בוא נוציא ישר סכינים. אני מזכיר גם שבאותה מידה, משחקים משמשים ככלי להורדת מתחים, להרגעות וחיזוק קשרים חברתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העסק עם הצפרדע זאת לא אגדה אורבנית? זה מסוג הדברים שמסתובבים בדוא"ל בתור "לקח" למנהלים (כמו היד בדלי, או האבנים בצנצנת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. זה לא משנה, הרעיון הודגם בהרבה ניסויים אחרים, כמו תגובה לכאב או לאלומות אור שמכוונות לעין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*לי* זה משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, למעבדה. (אגב, נדמה לי שהניסוי עם מוטות הברזל שמריחים מים עוד מחכה לביצוע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי תקציב לצפרדעים. זה גם נוגד את חוק הנסויים בבעלי חיים. אבל אם כבר הנושא עלה, האם לדעתך צריך לשטוף את הצפרדעים לאחר הבישול כדי למנוע מהם להידבק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם אתה מבשל אותן בקרונית, זו דילמה אמיתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שלא צריך למספר פה בדיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין חוק הניסויים בבעלי חיים אין מה לדאוג, אפשר להשתמש בצפרדעים מפלסטיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבדיקה שערכתי עולה שצפרדעים מפלסטיק באמת לא קופצות כאשר מבשלים אותן באופן הדרגתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת בטריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיברתי אותן לשטקר. מסתבר שכאשר צפרדע שמחוברת לחשמל מוכנסת למים (שעתידים להתחמם בהדרגה), מבצע הניסוי קופץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי התקני מחייב שימוש בגז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זו אגדה אורבנית, אבל צפרדע שנזרקה למים רותחים לא תקפוץ כבר לשום מקום ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זו אגדה אורבנית, אבל אני מתנדף להשתתף בניסוי שבו זורקים צפרדעים לתוך סיר עם מיים רותחים, כי כבר כבר לא נשאר שום דבר כיפי לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל אומר: אגדה אורבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות המשמעותיות במחקרים מהסוג הזה הוא שאלת הביצה והתרנגולת. לא לוקחים (כי אי אפשר לקחת) קבוצה של אנשים נקיים מכל השפעה תרבותית וחושפים אותם לרמות שונות של סרטים אלימים. אלא בודקים אלו אנשים (מתוך בחירה, השפעה סביבתית וכו', שהיו קיימים מראש) רואים יותר תוכניות אלימות. אי אפשר לדעת אם האנשים האלימים הם גם אלו שמעדיפים את הסרטים האלה, או שהסרטים גרמו לשינויים באופי ובהתנהגות. נטיית הלב שלי היא לחשוד שלאופציה הראשונה יש משקל משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הקישור הזה כבר הביאו בדיון? בקצרה: רמת הפשיעה והאלימות בממלכת בוטאן עלתה פלאים עם הגעתה של הטלוויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המחקרים נעשו על נבדקים אקראיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנבדקים הם לא אקראיים, משום שהנבדקים עצמם (תולדות חייהם) בחרו בשביל הבודק את מידת החשיפה למשחקי מחשב, תוכניות טלוויזיה אלימות וכד'. אין לך יכולת להגריל נבדקים, ולהחליט בעצמך לאיזה תוכניות (לאורך החיים) תחשוף אותם. הטענה שלי היא שהרקע של הנבדק והתכונות שלו משפיעים על הבחירה הזו, וגם על הנטייה שלו לאלימות, וזוהי לפחות חלק מההשפעה שאנחנו רואים במחקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את יודעת איך מבדקים כאלה נערכים. לוקחים נבדקים אקראיים וחושפים אותם לסרטים או למשחקים אלימים/נייטרליים בסביבה מבוקרת. אח"כ משווים רמת אגרסיביות או התנהגות פרוסוציאלית לנתונים מלפני החשיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על מחקרים שעוסקים בפשיעה מול חשיפה למשהו לאורך החיים. במחקרים הקטנים יותר שבהם מדובר על חשיפה מבוקרת, קשה לי לחשוב על מצב שבו יחכו שתקרה פשיעה בפועל. המחקרים יבדקו השפעה מיידית (וסביר להניח תיאורטית) של החשיפה, ומכאן ועד המסקנה שהחשיפה מובילה לשינוי בפשיעה או ברמת אלימות כללית הדרך ארוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהזכרתי בתגובה הראשונה שלי את המלה ''פשיעה.'' דובר על עליה ברמת ההתנהגות והרגשות האגרסיביים, הנטיות להתנהגות פרוסוציאליות ועוררות פיזיולוגית. במאמר מוסגר אני רוצה לומר שהנסיון לחפש תמיד את התוצאה הקיצונית ביותר - פשיעה למשל - הוא מעט מטעה. נניח שחשיפה לסרטים ומשחקים אלימים מורידה את הרצון שלנו להיות חברותיים או לעזור לזולת (כמו שהראו הממצאים הנ''ל), הרי אלה ממצאים חשובים, אפילו אם מדובר על השפעה לזמן קצר. אותו הדבר בהשפעה על מידת האגרסיביות שלנו, אפילו אם זאת רק הרגשה פנימית של זעם או תיסכול שאיננה מתבטאת מיידית בהתנהגות אלימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש דקות אחרי משחק מחשב: עזבי אותי, לא רוצה לעזור לך בשיעורי בית, הרגע הפסדתי בקרמגדון! עשר דקות אחרי משחק מחשב: סליחה על קודם, מה הייתה השאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי חוסר הרצון לעזור הוא רק בזמן שאני משחק, כי, נו, אני באמצע משחק, כאילו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממתי מה שקורה לך אישית חשוב מבחינה מחקרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשוב בכלל. פשוט מעלה אצלי תהיות לגבי אותם מחקרים שהצביעו על שינויים ''ניכרים'' בכיוונים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עולה בך תהיה אם לא קראת את המחקרים עצמם? (גם אני לא, אבל אם תרצה אדוג אחד או שניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא קראתי אחד או שניים (או שבעה או שמונה), בזמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, יש לכאן ולכאן, ואני לא ממש התרשמתי מאלה שהיו לכיוון ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וועדה של הסנט האמריקאי ערכה דיון בנושא משחקי וידאו. המטרה היתה לבדוק אם משחקים אלימים גורמים להתנהגות אלימה, אם הם מוגנים תחת התיקון הראשון לחוקה וחופש הדיבור, ואם גופי שילטון יכולים לשלוט במכירה של משחקי וידאו לקטינים. נציגת אירגון הפסיכולוגים האמריקאי אמרה בעדותה שילדים המשחקים במשחקי וידאו אלימים מראים התנהגות ומחשבות יותר אלימות. חשיפה למשחקים אלימים מגבירה רגשות של עוינות, חשדנות לגבי המניעים של אנשים אחרים, והפגנה של אלימות כדרך להתמודד עם עימותים. עוה"ד שמייצג את תעשית משחקי הוידאו אמר שהמחקר הזמין איננו מספיק דיו כדי לשכנע את בית המשפט להגביל מכירת משחקים לקטינים. זכות הביטוי עדיין גוברת על הרצון להגביל מכירה כדי להגן על קטינים מפני השפעות שליליות. הקישור מכיל רשימה ביבליוגרפית ארוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיזכור את הצפרדעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר, וזה די מפחיד אותי לחשוב שיכולים לבשל אותי בלי שאשים לב. הקשר למשחקי המחשב עדיין חומק ממני, למרות שכולם בטוחים שהוא ברור כשמש, כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה עדיין בשלב הצפרדע? עוד לא מצאת את הנסיכה שתנשק אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שמתאם לא מעיד על סיבתיות. עדיין יכול מישהו לומר שאנשים אגרסיביים יותר ישחקו יותר במשחקי מחשב אלימים ויצפו יותר בסרטים אלימים, ואולי זה מהווה תחליף, במידה מסויימת, להתנהגות האלימה עצמה, וכך להוכיח את ההפך ממה שאתה טוען. האם במחקרים חילקו אנשים (שרירותית) לשתי קבוצות, ולאחת נתנו לצפות בסרטים אלימים ולשחק משחקים אלימים, ולשנייה לא (ואז, בהנחה שהחלוקה שרירותית, ברור שהצפייה משפיעה על ההתנהגות ולא להפך), או שפשוט שאלו אנשים לגבי הרגלי הצפייה שלהם, וההתנהגות שלהם (ואז הסיבתיות נותרת עמומה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמתאם לא מעיד על סיבתיות. התאוריה שמאחורי המחקר מנסה להראות קשרים סיבתיים. זה שאנשים עם נטיה אלימה מעדיפים משחקים אלימים לא מנוגד לדעה שמשחקים אלימים מעלים את רמת האגרסיה (כתבתי על זה בתגובה הראשונה למעלה). זה די טריביאלי (כיום) לומר שאנשים מעדיפים משחקים אלימים כתחליף להתנהגות אלימה. עדיין זה לא עומד בניגוד למה שכתבתי משום שאתה מציע הסבר סיבתי למשחק ולא הסבר לקשר בין משחק ועליה ברמת האגרסיה או ירידה בנכונות להתנהגות חברתית חיובית. ''האם במחקרים חילקו וגו''' כן, ועניתי על זה למעלה. בנוסף יש כמובן גם סקרים סוציולוגיים על הרגלי הצפיה והמשחק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |