|
||||
|
||||
אני יכול לקבוע בבטחון רב למדי שדקירות במועדוני לילה היו נדירות ביותר, אם בכלל. מאחר ופשעים שונים היו מדווחים קשה לי להאמין שדווקא אלה לא זכו להגיע לעמוד האחורי של "דבר" ( ובטח ש"העולם הזה" לא היה נמנע מתמונת תקריב של הסכין המגואלת בדם). תאמין לי שהאמא שלי היתה יודעת אם כל מקרה כזה, ומנפנפת בו לעברי למען אירא ואחת גם אני, שכן מה הטעם לקחת סוודר, מטריה, ערדליים, מעיל גשם וכובע אטום למים אם אתה הולך להירצח ממילא? אשר לשאר, אתה כמובן צודק. לא ניסיתי לטעון שאני יודע מה הסיבה לכך שהחברה הולכת ונעשית אלימה. על פניו, נראה לי הגיוני שחשיפה לאלימות בקולנוע, בטלויזיה ודרך משחקי מחשב יכולה לתרום לכך, אבל אני לא טוען שצריך לייחס חשיבות מיוחדת למה ש"נראה לי". |
|
||||
|
||||
האם מה שהיה קטן יותר היה מספר הדקירות המוחלט או מספר הדקירות יחסית לגודל האוכלוסיה? |
|
||||
|
||||
האוכלוסיה היתה בערך חצי ממה שהיא כיום, בעוד מספר הדקירות היה קטן בהרבה (עשה לי טובה ואל תבקש ממני נתונים ומראי מקום. אני מודה שאין לי). הנה הפתעה מרעישה: בני נוער לא הסתובבו עם סכין בכיס! |
|
||||
|
||||
אז איך הם הצליחו להתגונן? |
|
||||
|
||||
אקדחים כמובן. |
|
||||
|
||||
זה סכין בכיס שלך, או שאתה שמח לראות אותי? |
|
||||
|
||||
גן אבל צעירים יגלו להידקר במקומות אחרים או סתם לחטוף מכות. יכול להיות שמועדונים אז היו מקומות יותר נקיים שהאוכלוסייה בהם הייתה אחרת. בגלל זה אני שואל על דיווח. חוץ מזה העניין עם הסכין זה עניין של זמינות ונורמה. אם יש תקרית של אלימות - יש סכין יש דקירה, אין סכין אין דקירה (בערך. נראה לי). ככה שמה שצריך לספור זה מקרים של אלימות בקרב צעירים בכלל, ולא דקירות במועדונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |