 |
בגלל שאתה מנסה להמציא את הגלגל, והגלגל שלך הוא מלבני.
בחלוקה המסורתית של הפילוסופיה יש שלושה תחומים עיקריים: אתיקה לוגיקה ופיסיקה. כל מה שאתה דן בו כבר נדון במסגרתם ובצורה בהירה יותר. קוהרנטית יותר, ואם תרשה לי בצורה שאינה עושה רושם של בליל של קישקושים חסרי הגיון ומילים חסרות פשר שמחוברות זו לזו בצורה חסרת משמעות.
יש תורות הגוזרות את עקרונותיהן מנתונים פסיכולוגיים או ביולוגיים- הן קרויות נאטוראליסטיות.
לעומתם יש תורות אינטואיציוניסטיות.
יש תורות אבסולוטיות הדוגלות באובייקטיביות.
ויש תורות הדוגלות בסוביקטיביות.
המתודות של תורת המידות הן הנורמאטיביות-לקבוע עקרונות מוסר ולגזור מהן נורמות התנהגות.
והתאוריות- המנתחות עובדות ומצביעות על ההערכה המקובלת לגביהם.
הנסיון לענות על השאלות: מהו הטוב אליו אנו שואפים, ומהו הרע ממנו אנו סולדים?. מהו הדבר הראוי שחובה לעשותו, ומהו הדבר הלא ראוי שאסור לעשותו? אלו השאלות העומדות בבסיס תורת המידות. העיסוק באחריות מוסרית וברצון החופשי, החיפוש אחר תכלית ראויה ושאלת חופש הבחירה כולם נדונו בפילוסופיה, היוונים לא הבחינו בין יסודות מוסריים לטיבעיים, לדידם כל דבר בטבע נועד לתכלית מסויימת, יש סדר קוסמי שבו לכל דבר המקום המיועד לו בהיררכיה הטיבעית, ושאליו הוא שואף בהרמוניה עם שאר הדברים. מי שממלא את הפונקציה שלו בצורה מעולה הוא בעל הסגולה המאפשרת לדבר להיות מה שצריך. לכל דבר נקבע גבול המסמן את הנקודה שבו הוא מגיע למצב אופטימלי, את הסגולות והגבולות הנכונים מגלה החוכמה. והחיים על פי החוכמה הם החיים שאליהם שואף האדם ומביאים לו קורת רוח.
מאז התאוריות של יוון הקלאסית קרו כמה דברים.
האתיקה שהיו לה שתי מטרות: לספק ידע עיוני על המציאות המוסרית ולתת הדרכה מעשית. עומדת היום מול אלה המערערים על צידקת שתי המטרות הללו. הנסיונות לתת בתחום המוסר ידע עיוני מוכח, מעמידים בעיני רבים את שיטות המחקר האתי במקביל למתודות של מדעי הטבע והמתמטיקה, והרי תחום האתיקה נבדל מהם מכל וכל. המתמטיקאי עוסק בצורות שהוא עצמו בנה, ובסגולותהן המוגדרות בדיוק. ואילו העוסק באתיקה עומד מול חומר עובדתי נתון שמרכיביו אינם ניתנים להגדרה מדוייקת. האמיתות של המתמטיקה זהות לגבי כל המתמטיקאים. ואילו לחוקרי האתיקה מתגלות באינטואיציה אמיתות שונות. ואין דרך להכריע בינהן. כמו כן אין להשוות את האתיקה עם מדעי הטבע, שפעולותיהן התאורתיות מתיחסות לעובדות הניתנות לתצפית ומדידה. היסודות האתיים אינם ניתנים למדידה והאפשרות של תצפית אינה פותרת את הבעיה, שהרי יהיה בכך פגם אם נסיק מסקנות ביחס לרצוי מן המצוי. ואתיקה עוסקת בנורמות של הרצוי ולא של המצוי. הבעיה במתודה התיאורית היא שהיא יוצאת מההנחה שהמילים במישפטים האתיים שאנו קובעים מתאימות למרכיבים ולתכונות של מציאות הניתנת לתיאור. הטעות היא במבנים הדיקדוקיים של השפה. מכיוון שגם משפטים קובעי עובדות וגם משפטי ערך אתיים נראים מבחינה דיקדוקית כמייחסים תכונה לנושא. טושטש ביניהם ההבדל של טיבם הלוגי. הגיונם של משפטי ערך אתיים שונה מהגיונם של המשפטים הקובעים עובדות של מדעי הטבע והמתמטיקה ואין להשתמש באותם הכלים לגבי שני הסוגים.
הקשיים העומדים מול חוקרי האתיקה בעוסקם בצד המעשי, גם הם רציניים. לא פעם מתנגשים כללי מוסר שונים, ובמיקרים שונים אותם כללים לא מתאימים, לא פעם מתעוררים קשיים כתוצאה משינויי התנאים החברתיים והכלכליים. לאור המציאות השונה יש לבחון מחדש את כללי המוסר.
מכאן אתה רואה שהתוקף של מסקנות האתיקה מעורער כל עוד דרכי ההוכחה שלה מוטלות בספק, והעוסק באתיקה אינו נמצא מוסמך יותר מאחרים להדריך את הבריות בהתנהגות מוסרית. הוא עוסק בניתוח משפטים אתיים מקובלים ומנסה לברר את משמעות המונחים האתיים המופיעים בהם.מה טיבם או משמעותם של משפטים אלו. מה כללי השימוש במונחים ובמשפטים אתיים. האם ניתן להוכיח או להצדיק מבחינה לוגית משפטי ערך, מהי הלוגיקה של הדיון בערכים. דרך זו היא אתיקה ביקורתית.
ועיסוק באתיקה הוא אינו עיסוק במתמטיקה מן הטעם הפשוט שמתמטיקה עוסקת ועונה על סוגיות בעיות ושאלות מסוג מסויים ואתיקה עוסקת ועונה על סוגיות שאלות ובעיות מסוג שונה לחלוטין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש