בתשובה לראובן, 16/11/05 17:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ערוץ 7 כמו כולם. אתה לא יודע שעיתונאים משקרים? מה קשור דתיים רוצחים לעניין? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
*יש* עיתונאים שמשקרים1 ו*יש* רופאים רשלנים. בכל מקצוע יש חולירות. שמעתי שאנשים נוהגים להתמרמר על האשמות כלפי ציבור שלם. אם אתה *יודע* על עיתונאי שמשקר תדיר, אל תקרא אותו, כמו שלא תלך לרופא רשלן. ועכשיו, לעניין. אם הבנתי אותך נכון, אתה דורש אנשים ניטרליים לעבודת הדיווח, דיווח דו צדדי ואתה מתמרמר על פרשנויות בכתבות תחקיר. בעניין העובדות אני מסכים איתך, אני חושב שעיתונאים (או עורכים) רבים מתקשים להבדיל בין עיקר וטפל בכתבות ונטפלים יותר לנושאי צבע מאשר לעובדות בסיסיות. נדמה לי שיותר חשוב מניטרליות זה יושרה. ברור שכאשר שמדובר בחשד לשחיתות בשילטון (למשל) זה יהיה טיפשי לדרוש מאיש-תיקשורת להיות "נייטרלי". שחיתות זה רע, נכון? אבל אני כן מצפה מהעיתונאי לשקול היטב האם הסיפור אכן מצביע על שחיתות. אני גם מצפה מתחקירן שעושה כתבה על ה"עוני" לציין גם קצת פרטים על העני התורן ( מקצוע וכולי) ולא להסתפק בצילומי המקרר ועיניה העצובות של הבת. זה לגיטימי בעיני שהכתב יביע אמפטיה ויזדהה עם מושא הכתבה (או לחילופין יסלוד ממנו), אבל הוא צריך לספק לי את הפרטים הרלוונטיים. דווקא בתחום של מה שאתה קורא "תגובה לשם יציאה ידי חובה" חל שיפור גדול לדעתי. הרבה פעמים נותנים זמן מסך לדוברים של הצד ה"נתבע". כשמדובר על גוף גדול, הבעיה היא בתגובות השבלוניות של הדוברים הרישמיים, שנגועים הרבה פעמים בניסוחים חמקניים. מצד שני, כמו שדובי אמר, סיפור עיתונאי צריך להיות מעניין. אני לא מצפה שעל כל כתבה על מחדלים ברכבת ישראל, יספקו כתבה על הכפלת הקו בין שבי ציון לנהריה. 1הכנס בדיחה על ה90% שמוציאים שם רע ל10%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סה"כ אנו מסכימים. אין לי בעייה שיחליטו האם משהו שווה כתבה או לא, הרי הם חייבים להחליט. אבל בכתבה שיתנו עובדות, לא שקרים ולא מגמתיות מזוויעה. בכתבה על ספריית עורים שהולכת להסגר, כשהכתב אומר ובסה"כ מדובר על 4 מליון שקלים לספרית עוורים, הוא לא יכול לאמר ועל ההתנחלויות (או תקציב הבטחון) מוציאים מליארדים. הוא יכול לאמר שתקציב המדינה היא כך וכך, או שהוא יכול למנות את כל הסעיפים בתקציב. הוא יכול גם להשוות למוסדות אחרים ולסה"כ התקציב לנכים. השוואה להתנחלויות או ללשכות שרים או למשכורת של נגיד בנק ישראל אינה רלוונטית. אבל על הכתבה עצמה אין לי בעייה. רק צריך לבדוק מי טוען שהיא הולכת להסגר ומה התקציב שלה. בקיצור אני משכנע את עצמי יותר ויותר (בבוקר אני שללתי זאת מכל וכל) שהמגמתיות הזאת נובעת פשוט מרדידות ועצלנות. זה מן הסתם עובד כך: 1) מגיעה ידיעה שספריית העורים הולכת להסגר. 2) הכתב צריך להחליט: א) לעשות כתבה סתמית שהנכים טוענים שהספריה הולכת להסגר כי אין כסף, אין לי מושג אם זה נכון או לא כי לא בדקתי. ב) להשקיע שבוע בבדיקת העניין לעומק. ג) לעשות כתבה על הקמצנות של מישהו שרוצה לסגור את ספריית העוורים. 3) הכתב בוחר ג, אלא מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונות היא שוק חופשי. בעל העיתון יכול להעסיק עיתונאי שיעבוד קשה וייצר רק כתבה אחת בשבוע, או להעסיק עיתונאי שיעבוד פחות קשה, וייצר שתי כתבות בשבוע. כשמכירת העיתונים שמכילים את אופציה ג. גבוהה יותר ממכירת עיתונים שמכילים את אופציה ב., לא פלא שבעלי העיתונים מעדיפים להעסיק עיתונאים שבוחרים באופציה ג. ולא פלא שעיתונאים בוחרים באופציה ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? שיספקו כתבה על הכפלת הקו בין שבי ציון לנהריה, אולי זה ישפר את תנועת הרכבות בקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה חושב שזה מה שישפר,תאר לך שיספקו כתבה על שילוש הקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או על השילוש הקדוש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |