![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הסתירה בין שני-הפכים או יותר היא סוג של שלילה (מכיוון שההפכים עצמם לא מתקימים ללא פעולת גישור שתגרום להם לקרוס מרמת הסופרפוזיציה). ובשביל שהגישור בין-שני-הפכים-או-יותר עצמו יתקיים דרוש גישור בין הסתירה לגישור. והמציאות היא לא סטאטית לגמרי, אתה צריך קצת סתירה (חוסר רצף שאינו בדידות) בתוך הגישור וקצת גישור בסתירה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הלוגיקה המשלימה היא *סינתיזה* בין הפכים, אשר אינם תלויים לקיומם זה בזה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וה"סינתזות" האפשריות יוצרות רצף מלא ביניהם (ההפכים) לא? ואז הסתירה אנה באה? |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |