בתשובה להאייל האלמוני, 14/11/05 21:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האייל האלמוני בתגובה קודמת, הוא אני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם מה שאתה מחפש זה מאין הסבר מונדו-מדעי להתנהגות אנושית. כלומר הסבר שיכלול את כל ההסברים האפשריים והסותרים, לא יהיה דטרמניסטי(אלגוריתמי) ויקלט בשלמותו בכל עת בתודעתו של המונדו-אדם. כך שהוא ידע מדוע עשה מה שעשה ומה עליו לעשות מבלי שתשלל הבחירה החפשית. (אגב- צר לי בורקס הרוע הוא לא חוסר מודעות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"(אגב- צר לי בורקס הרוע הוא לא חוסר מודעות)" מודעות היא *לא-פחות* משילוב רציונלי/אתי הנוטלת אחריות מלאה על השפעות מעשיה עליה ועל סביבתה. התנהלות חפיצת-מוות (תוצר הסתירה בין לפחות שניי הפכים) איננה עומדת בתנאים המינימליים הנ"ל, ולכן היא אינה יכולה להתהדר במילה "מודעות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. יש לך פיתרון למה זה תודעה, מוסר, מודעות, הכל אפשר לכתוב בעזרת המתמטיקה המונדית. המתמטיקה המונדית, מה זה אהבה? מה זה אלוהים? מה זה טוב? מה זה רע? מה זה יפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וואו. יש לך פיתרון למה זה תודעה, מוסר, מודעות, הכל אפשר לכתוב בעזרת המתמטיקה המונדית." בשופ פנים ואופן לא. המתמטיקה-המונדית היא שילוב של תיאוריה ומעשה (התנסות ישירה) *ולא פחות מכך*, ותנאי היסוד שלה הם ברי-שינוי. בקיצור פיתרון אמיתי לקיום לא-טריוויאלי ביקומנו, אינו נקודת מקום/זמן כלשהיא, אלא מצב/תהליך מתמשך בר-כיול, כאשר קנה-המידה לכיול הוא קדושת החיים באשר הם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף על פי כן. כל מפקד בצבא פועל מתוך מודעות, לכל מתאבד המפוצץ עצמו בקרב המון יש מודעות למעשיו ולוגיקה ואפילו אתיקה משלו. מי שמבקש את הזכות למות בכבוד, מי שמטמין מטען חבלה במרפאה שעושים בה הפלות בשם הזכות לחיים, לכולם יש מודעות. מודעות היא לא יותר מתפיסת עולם והכרה של המציאות כמו שאנו מבנים אותה דרך הדרך שבה שאנו חווים את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל מפקד בצבא פועל מתוך מודעות, לכל מתאבד המפוצץ עצמו בקרב המון יש מודעות למעשיו ולוגיקה ואפילו אתיקה משלו.'' הריי ברור לשנינו שהרג הדדי המתוגבר באמצעי השמדה הולכים ומשתפרים, מובילים לדרך ללא מוצא, ואילו מודעות אמיתית אינה מובילה את מקיימה לדרך ללא מוצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסתירה בין שני-הפכים או יותר היא סוג של שלילה (מכיוון שההפכים עצמם לא מתקימים ללא פעולת גישור שתגרום להם לקרוס מרמת הסופרפוזיציה). ובשביל שהגישור בין-שני-הפכים-או-יותר עצמו יתקיים דרוש גישור בין הסתירה לגישור. והמציאות היא לא סטאטית לגמרי, אתה צריך קצת סתירה (חוסר רצף שאינו בדידות) בתוך הגישור וקצת גישור בסתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוגיקה המשלימה היא *סינתיזה* בין הפכים, אשר אינם תלויים לקיומם זה בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וה"סינתזות" האפשריות יוצרות רצף מלא ביניהם (ההפכים) לא? ואז הסתירה אנה באה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |