|
||||
|
||||
אולי אתה צודק. אני מרגיש שהקוביה ההונגרית נכנסת להגנת חוק פטנטים במסגרת פירוש רחב מאד של החוק - פירוש שתחתיו נכנסו הרבה מהפטנטים הרעים שהוזכרו במאמר. ואולי גם כמה משחקי מחשב מקוריים וסרטים מקוריים יכולים להכנס תחת אותו פירוש (אלא אם התחומים האלו פסולים במפורש בחוק הפטנטים). אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד''ב קצר. |
|
||||
|
||||
>אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד"ב קצר. דעתי הפוכה. ה"רעיון" בקוביה הוא חביב, אבל ההמצאה היא היכולת לממש את הרעיון בחומר. כשם שאין הגנת פטנט (או זכויות יוצרים) על תשבץ או סודוקו, כך גם על עצם הרעיון של קוביה הונגרית(בסיפור מד"ב, נניח), חידה, או מימוש בתוכנה (זה טריויאלי עבור כל מי שיודע לתכנת) אין הגנה. דווקא המימוש ההנדסי של הקוביה נופל ישר להגדרת הפטנט (בהנחה שהמפרק הכדורי המשמש בבסיסה לא היה מוכר קודם). |
|
||||
|
||||
אני נוטה לתמוך באלו החושבים שהרעיון הלוגי בקוביה זכאי להגנת פטנט. השיקולים בעד ונגד כבר נאמרו, אבל אני רוצה להוסיף שלא נראה לי מופרך לפטנט גם תשבץ וסודוקו, אילו הם היו מומצאים עכשיו. |
|
||||
|
||||
עכשיו להבדיל מ-1979? כל כך הרבה השתנה מאז? |
|
||||
|
||||
התשבץ והסודוקו הומצאו קצת קודם, לא? |
|
||||
|
||||
לא הסודוקו: |
|
||||
|
||||
נתחיל בהיסטוריה עתיקה. האיילות האלמוניות זוכרות בוודאי את מכשיר האפיליידי לעקירת השערות למזוכיסטיות למיניהן (או למיניהם). חברת אפיליידי הוציא פטנט על הקפיץ שמשמש לכך. הפטנט מאוד פשוט – קפיץ מכופף בצורת קשר שמסתובב ועוקר כך את השערות. המכשיר עצמו גם כמעט טריוויאלי. הקפיץ מחובר בצורת לולאה סגורה עם קשר בייגלה, ומנוע חשמלי קטן מסובב את הקפיץ. אם נתקלת במכשיר כזה, אתה יכול בלי מאמץ ניכר לחשוב לבדך איך המכשיר בנוי, ולתכנן מכשיר כמעט זהה בלי לפרק אותו. הבעיה לפניה "בעל מקצוע סביר" עומד אינה כיצד לייצר מכשיר דמוי אפיליידי. הבעיה היא כיצד נשים יכולות להתהדר ברגליים חלקות למשעי. הידע הקודם כלל מן הסתם שימוש במכשירי גילוח או מריטת שערות בעזרת שעווה¹. בעל מלאכה סביר, בהינתן ידע זה, לא יגיע לפתרון של אפיליידי. זאת הקפיצה ההמצאתית שדובי הזכיר בתגובה שלו לעיל. במקרה של הקובייה ההונגרית המצב דומה. הבעיה אינה לבנות קובייה הונגרית בהנתן קובייה הונגרית אחרת או בהנתן תיאור של החידה של קובייה הונגרית², אלא להגיע לרעיון של קובייה הונגרית מתוך כלל חידות ההגיון שהיו קיימות נכון לזמן ההמצאה. במקרה זה הבעיה היא "המצא לי חידה". _______ 1 (אני לא בחורה, ו)אני לא מדבר מנסיון. היו מן הסתם נכון דאז עוד מספר טכניקות. 2 אם כי גם זה לא פשוט כלל. כפי שאורי גוראל-גורביץ' ענה, גם הפתרון הטכנולוגי לא טריוויאלי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לחלוטין - החדשנות בקוביה הונגרית היא בחידה, לא במימוש הטכנולוגי. אבל אם הפטנט ניתן על חידה, אז לא סביר שיהיה הבדל מבחינת החוק בין חידה בתוכנה1 לחידה בחומרה לחידה בספר. כמו כן, חידה זה דבר מופשט מאד. אם חידת הקוביה ההונגרית היא פטנט לגיטימי, בטח ובטח סמן ההתקדמות (שמובא בתור דוגמא לפטנט שנוי במחלוקת) הוא פטנט לגיטימי2 - ואפילו יותר שימושי מהקוביה ההונגרית. כל מה שאני אומר הוא זה: לפני שמתקנים את חוק הפטנטים, צריך להבין מה מקולקל. מה בדיוק אנחנו רוצים לעודד? 1 וגם המימוש של הקוביה ההונגרית בתוכנה הוא אינו טריוויאלי. 2 הבעיה היא לא כיצד לצבוע בזמן אמת מלבן (וגם זה לא טריוויאלי), אלא כיצד לעשות ויזואליזציה של התקדמות של משימה. http://swpat.ffii.org/pikta/txt/ep/0394/160/#appli |
|
||||
|
||||
מעניין. בזמנו עבדתי בחברת תוכנה מסויימת ובאמת היתה לנו בעיה דומה. היתה משימת number crunching די כבדה שהתוכנה ביצעה, שלקחה בין מס' שעות למס' ימים, אך הזמן המדוייק לא היה יכול להיות ידוע מראש, או אפילו תוך כדי ריצה. הבעיה היתה שהמשתשמש היה נוטה לחשוב ש"המחשב נתקע" ולהתחיל ללחוץ על כפתורים - מה שבאמץ היה תוקע את המחשב. הפתרון שמצאנו היה נתינת מחווה טקסטואלי: קו שמשנה את זויתו כמו מחוגי שעון באופן רציף, מבלי לתת הערכת זמן מספרית. זכורני שכמה שנים אחרי זה ראיתי את אותו פתרון בתוכנות אחרות. לפי מה שאתה כותב, אם רק היינו רושמים על זה פטנט... |
|
||||
|
||||
אכן פטנט מדהים! אצלנו פשוט היו מדפיסים נקודה כל אלף (או משהו) איטרציות. ברור שהפיתרון שלכם הוא שיפור משמעותי ומקורי. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק ההבדל בינינו לבין חברה אמריקאית כ IBM. אנחנו בכלל לא חשבנו לרשום על זה פטנט, זה חלק כל כך צדדי בתוכנה ולא העיסוק העיקרי של החברה. אבל בIBM לא היססו אפילו ורשמו פטנט על מה שבעינינו נראה טריויאלי. וכנראה שאורח מחשבה כזה הוא מה שהביא אותם לאן שהם נמצאים היום. |
|
||||
|
||||
כן,אורח מחשבה כזה והעובדה שהם יודעים לייצר מחשבים, זכו בשישה פרסי נובל, מחזיקים מרכזי מחקר *טהור* בכל העולם. נדמה לי שאחוז הפטנטים הסתמיים בIBM הוא די זניח, לא צריך להיטפל למקרי קצה. |
|
||||
|
||||
לא הפטנטים ה"סתמיים", אלא אורח המחשבה הדוחף להרויח גם ממה שלא נראה כ"פעילות העיקרית" של החברה. ניקח לדוגמא את הSTM (אחד מששת פרסי הנובל שלהם): הרי מלכתחילה, זה לא היה קשור לעיסוק העיקרי שלהם. רק מאוחר יותר הבינו את היישומים האפשריים. |
|
||||
|
||||
אני יכול להתמודד עם הטענה הזאת בכמה מישורים, למשל, לטעון שמחקר שקשור לדימות ומניפולציה של עצמים מיקרוסקופיים היא כן חלק מה"פעילות העיקרית" של IBM, או לחילופין להתפלא על היומרה שלך לקבוע לIBM את הפעילות העיקרית שלה, אבל נתחיל מזה: אתה נגד השקעה פרטית במחקר בסיסי? |
|
||||
|
||||
אני מכיר כמה תוכנות (חלקן די עתיקות) שמשתמשות בסימנים - \ | / כדי ליצור אשליה של קו מסתובב בשביל אותה מטרה. |
|
||||
|
||||
אני מכיר תוכנה (עתיקה למדי, נכתבה בקליפר והורצה בדוס) שהיתה מודיעה משהו בסיגנון "Processing, Please wait" בשורת טקסט מהבהבת (כאשר התוכנית נתקעה, ההבהוב היה מפסיק). לקוח שעבד באמצעות תוכנה זאת (התוכנה עצמה היתה כלי תכנון) שאל אותי פעם האם אני יודע על איזה פרויקט הוא עובד. "כן" עניתי לו "אתה עובד על פרויקט ויניתאי". "לא" הוא ענה לי "אני עובד על פרויקט Please wait" |
|
||||
|
||||
אתה לא רוצה לדעת על איזה "עתיקות" אני מדבר... זו תוכנה שעוד רצה בזמנו על מחשבים של דיגיטל מנוחתה עדן (הPC דאז עוד היו חלשים מדי כדי להתמודד עם החישובים המתמטיים הדרושים). ודרך אגב: בשיטה עם הנקודות, אחרי כמה זמן נגמר לך המסך............................................ |
|
||||
|
||||
זה היה fail safe מתוחכם ביותר:אם התוכנית שלך לא סיימה עד אז, כנראה שמשהו לא בסדר וכדאי להפסיק אותה. אגב, את הטריק עם הלוכסנים ראיתי גם על PDP11 ו ECLIPSE ואפילו במיינפרימים הישנים של IBM. רד מזה, זאת לא המצאה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, מיקרוסופט עלו על הרעיון (ואולי גם רשמו עליו פטנט?) של progress bar עם דעיכה אקפוננציאלית למקרים בהם לא ידוע מתי העבודה תסתיים. כלומר, מנחשים שהעבודה תדרוש דקה; אחרי חצי דקה, חצי ה-progress bar מלא. עכשיו יורדים לחצי המהירות, ובמהלך חצי הדקה הבאה נגיע ל- 75%, וכו'. אבל ה-progress bar הכי משעשע שראיתי היה בתוכנת ההתקנה לתוכנה כלשהי של IBM. אם לוחצים Cancel באמצע ההתקנה, ה-bar מתחיל להתקדם לאחור (מהנקודה אליה הגיע). |
|
||||
|
||||
הסיפור בפסקה הראשונה - מה, זה מכוון? |
|
||||
|
||||
ודאי. הרעיון הוא שהמשתמש ירגיש ש"משהו קורה", בלי להסתבך עם הסברים לגבי progress bar "רגיל" לעומת progress indicator (מסוג הקווים המסתובבים שדובר בהם פה). מה זה אומר על דעתם של MS על תבונת המשתמשים, אני משאיר לך להחליט. |
|
||||
|
||||
במיינפרימים היית יודע שהתוכנית נתקעה כשהכרטיסים המנוקבים הפסיקו לשקשק או שהמנורה של הסרט המגנטי נשארה דולקת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מבחינתי, כפי שהסברתי בתגובה 344423, אין הבדל בין פטנט על מכשיר מכאני ובין פטנט על אלגוריתם, רעיון או תוכנה. ההבדל שאני מנסה לעשות הוא בין פטנט ראוי (חדשני) ופטנט לא ראוי (לא חדשני או סתם טריוויאלי). הקוביה ההונגרית נכנסת לקטגוריה הראשונה בעוד סמן ההתקדמות נכנס לקטגוריה השניה, ולכן הקוביה ההונגרית ראויה לפטנט וסמן ההתקמות לא. אני חושב שהסברתי במאמר בדיוק מה מקולקל – חוסר האפשרות להפריד בין שתי הקטגוריות הנ"ל בשיטת הפטנטים הנוכחית. אם מערכת הפטנטים תפעל כשורה (ועוד חזון למועד), יש לעודד כל סוג של חדשנות, כל עוד זו חדשנות אמיתית. פטנטים לא ייתנו על – חוקים פיזיקליים מתמטיים או תגליות, רצפי DNA טבעיים או אורגניזמים טבעיים. כמו-כן פטנטים תיאורטיים, כמו הפטנט שטל הזכיר, ראוי שייחכו לחברה הראשונה שתצליח לממש אותם במציאות. קיימים מספר תחומים "אפורים", בהם יש לנהוג כפל זהירות, למשל פטנטים על מולקולות כימיות או אורגנזמים ורצפי DNA מהונדסים גנטית. |
|
||||
|
||||
אוקי. למה לדעתך ראוי לעודד משחק חדש ומקורי (למשל, קוביה הונגרית), אבל לא ראוי לעודד תגלית פיזיקלית חדשה ומקורית? אם לעשות הכללה גסה, חדשנות בתחום הפיזיקה והביולוגיה היא חשובה ושימושית הרבה יותר מחדשנות בתחום המשחקים. ובכלל, למה לא לתת פטנטים על כל הדברים שהזכרת? יש איזשהי סיבה נסתרת שבגללה ראוי לעודד חדשנות; אולי בגלל שחדשנות מועילה לחברה האנושית. במאמר שלך כתבת "כדי לפתח את הכלכלה.". אולי, הקריטריון "מה ראוי לעודד" צריך לכלול את המימד הזה: עד כמה ההמצאה\תגלית היא שימושית ומועילה. |
|
||||
|
||||
כבר יש קריטריון כזה. בחוק הפטנטים מוגדרת המצאה כשירה כ"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, *ניתנת לשימוש תעשייתי* ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט." המצאה שאינה ניתנת לשימוש תעשייתי (למשל, כזו שאי אפשר לייצר עותקים שלה על פי הוראות) אינה כשירה לפטנט. לא שמתייחסים לזה אי פעם - ראה הפטנט שאושר בארה"ב לשיטה לנדנוד נדנדה. |
|
||||
|
||||
למה דווקא "ניתן לשימוש תעשייתי" ולא מועיל כלכלית? אם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד תיק המניות כך שהרווחים יגדלו, לדעתי זה פטנט ראוי לא פחות מפטנט שניתן לייצר עותקים שלו לפי הוראות. ואם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד נשים בזמן הלידה, כך שאני מקטין את מספר ההפלות, זה אפילו פטנט ראוי יותר משניהם יחד. ולמה לא להבחין בין פטנטים מועילים מאד לבין פטנטים פחות מועילים? אין ספק שככלל תגליות בתחום הפיזיקה והביולוגיה הן מועילות לאין ערוך יותר מהמצאות בתחום המשחקים. אם העקרון ביסוד חוק הפטנטים הוא עידוד הכלכלה, אז ראוי שחוק הפטנטים יתייחס לא רק למידת החדשנות (כמו שהציע כותב המאמר), אלא גם למידת התועלת הכלכלית. וכמו כן, ראוי שחוק הפטנטים לא ינסה לעשות הבדלה מלאכותית ובעייתית בין תגליות לבין המצאות. גם תגליות הן מועילות, וגם הן דורשות מאמץ ויצירתיות. |
|
||||
|
||||
תגלית מדעית אינה המצאה או צעד המצאתי. היא תגלית. תגלית בדומה לגילוי ארץ חדשה. נניח שגליתי שרצף מסויים מתוך ה-DNA של העכביש המצוי הוא הגֶן המסנתז את קורי העכביש. לא יצרתי שום דבר חדש, אלא בעזרת הרבה סבלנות וקצת מזל הצלחתי למצוא את קטע ה-DNA המתאים. אז למה לדעתך מגיע לי לקבל פטנט על כך שאני יודע לקרוא את סדר הנוקלאוטידים? האם אני ייצרתי יש מאין רצף DNA המקדד ייצור קורים? באותה מידה היה מגיע לי פטנט על קטע ממגילות קומראן אם הייתי הראשון שהצליח לקרוא ולהבין את הקטע. פטנט נועד (במקור) לעודד חדשנות. זה לא אומר שכל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט. למשל יש כמה קוראים באייל שמאמינים שאיסור ההתאגדות במקומות העבודה ייפתח את הכלכלה (ארה"ב כדוגמא). האם פטנט על ההסתדרות ראוי, מכיוון שהוא יקשה על הקמת מסגרות התאגדות העובדים? מעבר לכך, גם הממציא וגם רשם הפטנטים לא יכולים לדעת מראש כמה ההמצאה תהיה שימושית ומועילה עוד עשר שנים. לכן קריטריון כזה לא יכול לשמש לקבלת הפטנט. זה רק שיקול נוסף של הממציא האם כדאי לו להשקיע 10K$ ברישום פטנט חסר חשיבות. |
|
||||
|
||||
במתמטיקה אוהבים לחלק את נקודות ההשקפה לשתיים עיקריות: אלו שחושבים שכל האמת המתמטית כבר קיימת והמתמטיקאים רק "מגלים" אותה, וכאלו שחושבים שהמתמטיקאים ממציאים דברים. באיזו נקודת השקפה אתה מצדד? האם גדל גילה או המציא את המספור שלו? השלב הבא, כמובן, הוא להחיל את אותה השאלה על אלגוריתמים. אחר כך אפשר ללכת אל הספר של לאפוטה שכל החוכמה כבר כתובה בו ורק נותר לגלותה. |
|
||||
|
||||
"הספר של לאפוטה"? מיהו לאפוטה ומהו ספרו? |
|
||||
|
||||
לאפוטה היא אחת מהמדינות שגוליבר מגיע אליהן במסע השלישי שלו. זה אי מרחף בשמיים של מדענים תיאורטיים, "מרחפים" תרתי משמע. אחת מהאטרקציות המרכזיות בלאפוטה היא ספר גדול שהאותיות שלו נקבעות בצורה רנדומלית (ומתערבבות כל כמה זמן) והמוני חוקרים עוברים עליו ומחפשים בו צירופי מילים בעלי משמעות. ההנחה שביסודו היא ש"הכל כבר כתוב, ורק צריך לגלות אותו". עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את הספר (הנהדר), אז קח את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל. |
|
||||
|
||||
אפילו לא ידעתי על המסע השלישי... וזה נשמע מהמם. תודה.:) |
|
||||
|
||||
לפי המאמר, הפטנט נועד כדי לעודד אנשים להמציא המצאות. הסיבה שצריך לעודד היא שזה לא קל להמציא המצאות, והסיבה שאנחנו רוצים לעודד היא כי המצאות מפתחות את הכלכלה. אבל גם לגלות תגליות זה לא קל, ולפעמים יותר קשה. מגיע לך פטנט על פענוח DNA כי רוצים לעודד פענוח של DNA - ורוצים לעודד פענוח של DNA כי זה מפתח את הכלכלה. לגבי עניין היש מאין, אני לא רואה למה הוא מהותי. גם אדיסון המציא את הנורה החשמלי עם הרבה סבלנות וקצת מזל. עם קצת ניסוי ותעיה הוא גילה (אופס, המציא? גילה? לא ברור) חומר שמאיר כאשר עובר בו זורם, ומצליח לשרוד הרבה זמן מבלי להשרף. ואם הוא לא היה הראשון, אז אדם אחר היה עושה את זה. וכמו כן, כמו שיש המצאות שאף אחד לא היה ממציא אם לא היה אפשרי לעשות עליהן פטנט, יש גם זני צמחים שאף אחד לא היה מגלה אם לא היה אפשרי להוציא עליהם פטנט. אני מסכים שלא כל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט - אבל צריך להגדיר בצורה מסודרת מה כן, והנימוקים שלך בדבר ההבדלים בין תגליות להמצאות נראים בינתיים מאד לא רלוונטים. לגבי זה שאי אפשר לדעת כמה ההמצאה תהיה שימושית - אפשר לעשות הערכה גסה, בדיוק כמו שהצעת לעשות בעניין החדשנות. למשל, אפשר להעריך שפענוח קטע DNA אנושי הוא יותר שימושי וחשוב מהקוביה ההונגרית - ולכן ראוי להגנת פטנט ארוכה יותר. |
|
||||
|
||||
למרות שאין לי אפשרות להצטרף לדיון הזה כרגע, אני רוצה להעיר משהו לגבי טעות עובדתית שחוזרת בדיון הזה כבר כמה פעמים: אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA. הוגשו בעבר פטנטים כאלה אבל כיום מקובל להניח שאף פטנט כזה לא יחזיק מעמד בדיון משפטי. חוקרים ומוסדות מגישים פטנט על *יישום* של גן או חלבון למטרה ספציפית (לריפוי, או אבחון), עם הוכחות ניסוייות שהגישה עשויה לעבוד. גם ההתקפה על "פטנטים נבזיים" בתגובה 345286 לא ברורה לי; המחקר הביולוגי לא התעכב ולא מתעכב "עד היום" בגלל פטנטים מסוג זה. |
|
||||
|
||||
הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA" נכונה בדיוק כמו הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על תוכנה". בעקרון לא נרשמים פטנטים על אלגוריתמים, ולכן ההגבלה נעקפת ע"י מתן פטנט על "מערכת מחשב" העובדת בצורה מסוימת. באופן דומה ניתן לעטוף פטנטים על רצפי DNA במסגרת הכללים הקיימים. למשל אם גילית את גן G האחראי על ייצור חלבון X, פטנט על "שימוש ברצף G לייצור X" מכסה את כל השימושים האפשריים כמעט. בכדי לענות על השאלה האם יש פטנט על רצף DNA מסוים, עליך לבדוק האם מותר לך לסנתז במעבדה את הרצף ה-DNA המדובר, ולמכור אותו באופן חופשי ללא תשלום תמלוגים. מילא פטנטים על רצפי DNA, אבל יש גם פטנטים על אורגניזמים וצמחים (טבעיים). לא סתם רצף DNA, אלא כל ה-DNA... הנה כמה דוגמאות: פטנט 5,173,429 – החיידק Clostridium Ljungdahlii. ולא מדובר על השימוש בו לצורך ייצור אתילן (ע"ע פטנטים 6,136,577, 6,340,581 ואחרים). פטנטים 5,763,741 ו-5,859,315 – פטנט על זן חיטה שהוא הכלאה בין זן חיטה אירופאי וזן חיטה הודי בשם Nap Hal. פטנט זה נפסל לאחרונה באירופה (EP0445929) בעקבות תביעה מטעם Greenpeace India. פטנט 5,663,484 – פטנט על אורז בסמתי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים רק באופן חלקי, אך מכיוון שהנושא נוגע למקום העבודה שלי אני מעדיף להשאיר זאת כך. |
|
||||
|
||||
צריך לסייג את הדברים קצת. נכון, אי אפשר לרשום פטנטים על תגליות, אבל אפשר לרשום פטנט על שימוש מסויים בתגלית. למשל, ניתן לרשום פטנט על ''השימוש בגן טווית הקורים של עכביש לשם יצירת חומרים בעלי חוזק גבוה''. בעצם, כיסית את השימושים התעשייתיים של הגן, בלי לרשום פטנט על הגן עצמו. אם נגלה מחר שאכילת עץ היא טובה כתרופה לסרטן, לא יתאפשר לרשום פטנט על ''עץ'', כמובן, אבל כן ניתן יהיה לרשום פטנט על ''שימוש בעץ לריפוי סרטן''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |